יום שלישי, 31 ביולי 2012

אז מה רואים באינטרנט?– חלק 2, איילת מנסה להציג סדרה חדשה


פרק ראשון בסדרה שממש חיכיתי לראות עלה היום ליוטיוב, צפיתי בו ונהניתי והצעד הבא שרציתי לעשות היה ללכת ולפרסם בפייסבוק את הפרק. התחלתי להריץ בראשי סטטוסים שונים  וניסיתי למצוא דרך לכתוב הקדמה לסדרה ולהסביר למה כדאי לראות דווקא אותה. בכל זאת, אחרי הפוסט הקודם שעסק בסדרות אינטרנטיות, אחרי שיתוף סרטונים רבים על קיר הפייסבוק שלי ואחרי חפירות אינסופיות פנים מול פנים, רוב האנשים שאני מכירה עדיין לא יושבים לראות סדרה אינטרנטית בקביעות, ופרק ראשון של 8 דק' של משהו שהם לא מכירים לא ממש זועק "תלחץ עלי!"

המשכתי להריץ אפשרויות סטטוסים שונות והתלבטתי אם לכתוב באנגלית או בעברית כי יש לי הרבה חברי פייסבוק שאינם דוברי עברית ושיש יותר סיכוי שילחצו על הלינק (מכיוון שאת חלקם פגשתי בכנס בלונדון, שעסק בין השאר בסדרה אינטרנטית) אז החלטתי אנגלית. ואז המשכתי הלאה ל-איך אני אציג את הסדרה? התחלתי עם "זאת בדיוק הסיבה שסדרות אינטרנטיות מרתקות אותי, לא תראו סדרה טלוויזיונית שמככבת בה גיבורה נכה" ואז התחלתי עם המחשבות שאולי הייתה סדרה כזאת שלא ידעתי עליה או אולי זה לא הופך את הלחיצה על הסרטון ליותר מעניינת, אלא להפך – מרחיק אנשים ואז אמרתי, טוב אם באנגלית אז כבר נפנה לGuildies שבין חברי (כלומר אנשים שכמוני מעריצים את הסדרה The Guild עליה כתבתי בפוסט הקודם).
החלטתי להוסיף את זה בתגובה לסרטון, כדי מלכתחילה לא לפנות רק אליהם (בכל זאת מבין 300 ומשהו חברי פייסבוק הם מונים גג 20 מהם) ואז התחלתי לחשוב על מה לכתוב בתגובה לסרטון שפונה אל הגילדיס (כן, בשלב הזה זנחתי את הסטטוס עצמו).
אני רוצה לטעון שהלך מחשבה היסטרי זה לא קורה בכל פרסום סטטוס שלי וזה באמת לא קורה, אבל זה קורה בהרבה מהם, לרוב יוצא שאני לא מפרסמת כלום כשאני חושבת על זה כל כך הרבה, הפעם החלטתי לפרסם על זה פוסט, קיצוניות אחרת.
מה שקרה בשלב הזה גרם לי לכתוב את הפוסט. רציתי לכתוב שגם פלישה דיי וגם איימי אוקודה צפויות להופיע בהמשך העונה וכמובן שכוכבת הסדרה השתתפה בThe Guild. בנוסף לכך ניתן לראות את קים איווי כבר בפרק הראשון ושהבמאי הוא שון בקר שביים כל פרק של The Guild החל מהעונה השנייה.
אז התחלתי לצחוק על עצמי כי מי מבין חברי שרואה The Guild מכיר את שמו של הבמאי? בטח רק אני הפסיכית וזה הוביל אותי למחשבה ש- ואוו שון בקר הסתדר טוב מאז שהוא התחיל לעבוד עם פלישה דיי על The Guild. הוא מביים המון סדרות אינטרנט של יוצאי The Guild והוא במאי אינטרנט ממש מנוסה בשלב הזה… וכאן זה נהיה ממש מעניין.
למה זה נהיה מעניין? כי הרבה אנשים לא רואים חשיבות במה שקורה באינטרנט, הרבה אנשים לא רואים את ההשפעה של המדיום על התכנים במדיומים האחרים – טלוויזיה וקולנוע והרבה אנשים ניסו סדרות שונות ולא התחברו (הפוסט הקודם שלי זכה להרבה פידבק, היה מרתק ואני מודה לכולכם!) ופתאום עם המחשבה על שון בקר והניסיון הרב שהוא צובר היה לי פלאשבק לשיעור קולנוע בן זמננו א' של נחמן אינגבר באוניברסיטת תל אביב (פלאשבק לכמה חודשים, כן? אני עוד צריכה להבחן על הקורס הזה..) ולשלב שבו למדנו על טלוויזיה. למדנו על הטלוויזיה רק בהקשר של השפעתה על הקולנוע ולא על המדיום בפני עצמו ומה שהיה מעניין הוא שהטלוויזיה התחילה משידורים חיים בלבד ולכן אתגרה את היוצרים הצעירים והאנונימיים בכך שהיו צריכים לביים מחזות בשידור חי שבוע אחרי שבוע. האילוצים של המדיום החדש הולידו דור חדש של יוצרי קולנוע מלאי ניסיון (תחשבו מה זה לביים כל שבוע סרט בשידור חי) ששמו יותר דגש על תסריט (מחזאים, ניו יורק וכו') והתמודדו עם אילוצי המדיום (חלל אחד כי מדובר בשידור חי) ולבסוף הגיעו לקולנוע ויצרו משהו אחר (ע"ע "12 המושבעים" של סידני לומט).
אז כן, אני רואה הקבלה ממש ישירה בין מה שקורה היום באינטרנט לבין מה שקרה אז בטלוויזיה. הרבה יותר מבריחת קהל (נניח שזה בגלל האינטרנט, אבל זה כבר דיון שלם אחר) ואפילו יותר מעשייה ועיסוק בנושאים אחרים ממה שרואים בטלוויזיה (שזאת הסיבה המקורית בגינה רציתי לפרסם את הסדרה האינטרנטית החדשה הזאת) היצירה האינטרנטית מדברת בשפה משלה.
הסדרה הזאת ספציפית לא מייצגת, מלבד אורך הפרק, פורמט אינטרנטי כלשהו אבל בפוסט הקודם שלי הרחבתי על זה קצת יותר. מעבר לפורמט השונה, במאים כמו שון בקר שמביים פרקים קצרים יותר, עובד עם יוצרים שונים, פורמטים שונים וז'אנרים שונים גדל ומתפתח בתור במאי באופן שעדיין לא ניתן בבירור לצפות לאן יוביל אותו. ההשפעה שלו ושל דור הבמאים, הוולוגרים והתסריטאים שפועלים באינטרנט והעובדה שבמקרים רבים מדובר במופע של איש אחד (המון יוצרים עושים את רוב מאחורי הקלעים בעצמם ואז גם ממקמים את עצמם מול המצלמה כי באינטרנט בהרבה מהמקרים אתה מוכר את הסיפור שלך ואת האישיות שלך – ע"ע פלישה דיי ו- Charlieissocoollike) עדיין לא ברורה אך ללא ספק קיימת.
אז יותר מכל דבר אחר, ההשפעה של האינטרנט על הטלוויזיה תהיה בעיצוב של שפה חדשה ושונה שנוצרה על ידי אנשים שצילמו והעלו וולוג כל כמה ימים או של יוצרים שבגלל אילוצי תקציב סיפרו את "גאווה ודעה קדומה" בפורמט וולוג או של יוצרים שהחליטו להתנסות ולצלם את הדברים הכי מגוחכים שניתן להעלות על הדעת ולראות אם הם יעבדו או של יוצרים ששמו כפתור לחיץ על המסך כי זאת אינטראקטיביות שיוטיוב מאפשר והטלוויזיה עוד לא ממש (אפשר להתווכח על כפתורי סטארטאובר וכו' אבל זה לא אותו דבר).
אם אתם רוצים אני יכולה להרחיב ולתת דוגמאות או לעשות פוסט שלם שדן בנושא של "התפתחות השפה האינטרנטית והאופן שבו היא אופוזיציונית לשפה הטלוויזיונית שהתפתחה בז'אנר 'סדרות האיכות'" בחיי שאני אכתוב על זה עבודה אקדמאית, אם רק יתנו לי. :)
ואחרי כל זה אתם בטח תוהים מה הסדרה שגרמה לי לכתוב את הפוסט הזה, לא? אז קוראים לה My Gimpy Life והיא מספרת את סיפורה של טיל שרר (שגילמה את וונום בThe Guild ) כשהיא מספרת על חייה כשחקנית נכה באל.איי. הסדרה מתוסרטת לחלוטין ואינה תיעודית אך מבוססת על חוויותיה וחייה של השחקנית.

הפרק הראשון:

יתכן שאני אחרוג מדיון בסדרות טלוויזיה בתקופה הקרובה פשוט כי האינטרנט באמת הרבה יותר מסקרן ומרתק אותי בתקופה זו אבל אשתדל לשמור על איזון בין השניים.
ובהמשך לתגובות שקיבלתי בעקבות הפוסט הקודם – סדרות כמו הנוכחית וכמו אלו שהזכרתי בפוסט הקודם הרבה יותר מעניינות אותי מסדרות אינטרנטיות כמו ג'רי סיינפלד במכונית שותה קפה. אין לי משהו נגדו או נגד הסדרה שלו, אני פשוט לא חושבת שממנו תבוא החדשנות בהכרח. בשבילי הוא יותר מייצג את העבר מאשר את העתיד ולמרות שהוא גאון וכנראה ימצא דרך לחדש גם במדיום הזה, אני מוצאת הרבה יותר עניין בוולוג של צ'ארלי הבריטי, במטבח עם הארטו השיכורה או בסיפורים שילדים מספרים.
כרגיל אשמח לתגובות, דעות, הערות והארות..גם אם בא לכם להגיד לי "תפסיקי לחפור לנו לראות סדרות אינטרנטיות ותראי 'הסמויה'" חה. סתם, אבל תגיבו, באמת!

4 תגובות:

  1. 1. תפסיקי לחפור לנו לראות סדרות אינטרנטיות ותראי הסמויה.

    2. סיימתי את העונה הראשונה של The Guild, וזה לא מדהים בינתיים אבל גם לא נורא.

    3. יש סיכוי שעלית פה על משהו עם האנלוגיה שעשית בין סדרות אינטרנט וטלוויזיה, לטלוויזיה בראשיתה והקולנוע. בכלל יחסי גומלין בין אמצעי מדיה ישנים ואמצעי מדיה חדשים זה נושא ממש מעניין בעיניי (אפילו כתבתי עכשיו עבודה על הקשר של הקולנוע למשחקי מחשב!).

    4. אין ארבע.

    השבמחק
  2. 1. סבבה. פוסט הבא מסכם את חוויותיי אחרי שהשלמתי את הצפייה בסמויה. חהחה.
    2. יאיי! זה אומר שהחפירות שלי עובדות! תמשיך זה..משתפר. אני מקווה! P: אתה לא גיימר, נכון? דיברנו על זה?
    3. גם בעיני זה מעניין! נכון חרל"פ יתן לי לכתוב על זה עבודה שנה הבאה?? :O ואממ..תודה! :)
    איזה עבודה? איזה סרט? איזה קורס? [אתה לא חייב לענות על זה פה, אפשר גם במייל, זה בטח קצת חופר. D:]

    השבמחק
  3. 1. אל תראי הסמוייה

    2. סיימתי את עונה החמישית של The Guild לאחר שאמרת לי להמשיך לראות בכל זאת מעונה 3 היה הרבה יותר וזה המשיך גם ב4 אבל ב5 אפשר לומר שהיה רגשות מוערבים שזה הפך לכאוס מוחלט וקצת הזוי.

    3. בקשר לכל הפוסט השלם על סדרה אחת בהחלט פוסט מעניין הסדרה לא הצחיקה אותי זה כאילו סדרת מערכונים שיש גורם אחד משותף.

    4. דברי איתי בקשר להמלצות נוספות כי שחכתי כל מה שאמרת לי לפני כמה ימים P:

    השבמחק
  4. 1. בלתי אפשרי, אני חייבת לראות..מתישהו.

    2. יאיי. יכולה להבין את מחשבותייך על עונה 5 אבל עדיין ממש אוהבת אותה. אני אוהבת את קו העלילה של טינק [!] ואת זה שהם בכנס. לא מתה על כל תפקידי האורח וזה...

    3. הסדרה בעיני ככה-ככה. היא אכן התגלתה כמערכונים ולא המשכית [חבל, על סמך הפרק הראשון שבעקבותיו רשמתי את הפוסט חשבתי שתהיה יותר עלילתית] היא עדיין מצחיקה אותי והטענה שלא נראה נכה מככבת בסדרת טלוויזיה [וגם כל שאר הטענות שהשמעתי בפוסט] עדיין תקפה. P:

    4. אוקיי, אני צריכה באמת לשלוח לך מסר. אני אאסוף מחר כמה סדרות ונראה אם אצליח לקלוע לטעמך!

    השבמחק