יום ראשון, 18 בדצמבר 2011

לקראת עונת הטקסים, 2012


breaking-bad-poster
הגענו שוב לזמן הזה בשנה שבו אין כלום בטלוויזיה (פגרה קצרה לכבוד החגים) וכל יום מכריזים על מועמדים לטקס אחר. השבוע הכריזו על המועמדים לטקס הSAG (Screen Actors Guild Awards) ולטקס גלובוס הזהב.
המועמדים לטקס גלובוס הזהב 2012: בעברית ובאנגלית
המועמדים לטקס SAG 2012 בעברית ובאנגלית

טקס גלובוס הזהב ישודר השנה רק לצופי "יס". הטקס ישודר בשידור חי בלילה שבין ראשון לשני, ה15.01.12, החל מהשעה 3:00, בכל ערוצי הסדרות של "יס".

יום רביעי, 14 בדצמבר 2011

טלוויזיה המשכית, עתידנו לאן?

אחרי קריאת כתבה בTheTVAddict על נפילת הסדרות ההמשכיות, מצאתי את עצמי מתוסכלת. הכתבה קראה לביטול החופש האומנותי המוחלט שניתן ליוצרי הטלוויזיה בימינו (זה לא מדויק, אבל כן ניתן להם הרבה חופש) ועודדה המשך יצירת סדרות בסגנון NCIS ומשפחה מודרנית בלבד. זה לא שאני נגד סדרות תבניתיות אבל למה על חשבון ההמשכיות?
החלטתי לפרסם כתבת תגובה, כי הרגשתי צורך להגיד את מה שאולי מובן מאליו, אבל זה בעיקר חשיבות החופש היצירתי, הצבת אתגר לצופה וכן, לפעמים לא לתת סופים שמחים.
הכתבה המקורית נמצאת כאן אך שימו לב שהיא מכילה ספוילרים לסוף הסדרה "אבודים" וכן ספוילרים עד לפרק השביעי של Once Upon A Time ("עד עצם היום הזה") שהיא כנראה הסדרה החדשה האהובה עלי של עונת סתיו 2011. בהתייחסותי לכתבה, אני גם אכתוב ספוילרים לשתי תוכניות אלו, אם טרם השלמתם צפייה מתוכננת באחת מהתוכניות, הימנעו מהמשך הקריאה.

יום רביעי, 23 בנובמבר 2011

Sins of Omission - דקסטר


dexter-blood-bible

איך חשבתי שהעונה אני אעשה זאת, אני אפרסם פוסט דקסטר כל שבוע, מיד אחרי כל פרק. באמת חשבתי שאצליח לעמוד בזה אבל אז העונה התחילה והייתה התרגשות של התחלה אח"כ כבר הבנתי שהעונה הזאת לא עובדת בשבילי, אך לא איבדתי תקווה. ועכשיו? עכשיו אנחנו בשלבי ייאוש מתקדמים, שבהם אני צופה בסדרה ותחושותיי נעות בין באסה לשעמום מוחלט.
אחרי ההקדמה הזאת, שהוציאה את כל החשק להמשיך ולקרוא את הפוסט (נכון?) נעבור לתכלס. הפעם אכתוב על פרק 8 בעונה השישית ושמו כמו בכותרת הפוסט Sins of Omission. הוא שודר בארה"ב בתאריך 20.11.11. אם טרם צפיתם, הימנעו מהמשך קריאה.

יום שבת, 5 בנובמבר 2011

New Memories, New Life - בונז


bones-table-brennan

אתמול בדקתי את סטטיסטיקות הגלישה בבלוג, לפני שפרסמתי את הפוסט האחרון על האנטומיה והופתעתי לגלות שהפוסט הכי נצפה שלי השבוע היה שש עונות עם בות' וברנן, פוסט שנכתב לפני כמעט חצי שנה! הנחתי שהסיבה לכך הייתה שידור הפרק בארץ אבל אז נזכרתי שזה בחיים לא יקרה וכנראה מדובר בחזרת העונה השביעית לארה"ב (סוף סוף!) ואני נשארת עם המחשבה הזאת. אי לכך ובהתאם לזאת החלטתי לרשום פוסט על הפרק המדובר: הפרק הראשון בעונה השביעית ששודר בארה"ב ב03.11.11 ושמו The Memories In The Shallow Grave. אם טרם צפיתם בפרק אנא הימנעו מהמשך הקריאה.

יום שישי, 4 בנובמבר 2011

Heart-Shaped Box – האנטומיה של גריי


heart-shaped-greys-anatomy

הפעם אדבר על הפרק השמיני בעונה השמינית של האנטומיה ששודר בתאריך 03/11/11 ונקרא, כמו בכותרת Heart-Shaped Box. אם טרם צפיתם בפרק אנא הימנעו מהמשך הקריאה.

יום רביעי, 26 באוקטובר 2011

Doomsday Killer(s) - Dexter – דקסטר


dexter-prayer

הפעם אדבר על הפרק הרביעי בעונה השישית של דקסטר, ששודר בארה"ב בתאריך 23.10.11 ושמו A Horse of a Different Color. אם טרם צפיתם בפרק, כל מה שתקראו החל מהפסקה הבאה יפגע בצפייתכם.

יום חמישי, 20 באוקטובר 2011

Has Gossip Girl Gone Meta? גוסיפ גירל


dan-suit-gossipgirl
גוסיפ גירל חזרה כבר לפני ארבעה שבועות, אבל עכשיו אחרי הפרק הרביעי, העונה לשם The Memoirs Of An Invisible Dan, שודר והעלה  בי את הצורך לדון בסדרה החלטתי שהגיע הזמן לכתוב פוסט.
מדובר בפרק 504 והוא שודר בארה"ב בתאריך 17.10.11, אם טרם צפיתם הימנעו מהמשך קריאה.

יום חמישי, 13 באוקטובר 2011

המטופל המושלם - האוס


house-lonley

האוס חזר בעונה חדשה, שמינית במספר ועם המון שינויים. הפעם אכתוב על הפרק השני בעונה שנקרא Transplant ושודר ב10.10.11. אם טרם צפיתם בפרק כל מה שתקראו החל מהפסקה הבאה הוא ספוילר.

יום ראשון, 2 באוקטובר 2011

It's Not What You're Thinking - דקסטר


dexter-kill

איזה כיף שחוזרים לשגרה! אז אתמול בתאריך 02.10.11 שודר הפרק הראשון בעונה השישית של דקסטר, Those Kinds of Things. אם טרם צפיתם בפרק כל מה שתקראו החל מהפסקה הבאה הוא ספוילר כמובן ויפגע בצפייתכם.

יום שישי, 30 בספטמבר 2011

I Am Unicorn – גלי Glee


rachel-kurt-glee

העונה השלישית של גלי התחילה לפני שבועיים ובינתיים העתיד לא נראה ממש ורוד, הרבה מהאנשים שבחרו לחזור ולצפות בעונה השלישית, אינם מרוצים (אני למשל) והרבה אחרים בחרו לא לחזור בכלל (ע"ע ירידת הרייטינג בעונה השלישית) וקצת מפחיד להצהיר על כך בשלב כל-כך מוקדם בעונה שהיא בסך הכל עם רייטינג טוב אבל יכול להיות שאנחנו צופים ב"גיבורים" הבאה.
בפוסט זה אדבר על הפרק השני בעונה השלישית של גלי שנקרא I Am Unicorn ושודר בארה"ב בתאריך 27/09/11, אם טרם צפיתם בפרק אנא הימנעו מהמשך הקריאה.

יום ראשון, 18 בספטמבר 2011

לקראת האמי – ספיישל טינה פיי

התחלתי להתכונן נפשית לאמי די מזמן, עוד אז כשהוכרזו המועמדויות. מאז הספקתי לסקור את נאומי האמי המצחיקים ביותר של הנשים וגם של הגברים וכפי שהבטחתי, הגברת טינה פיי מקבלת פוסט משלה..ובכן, גם כי היא הכי מצחיקה וגם כי היו לה המון נאומים (יאיי!) הפוסט הוא כמובן סובייקטיבי ולא מומלץ למי שלא מחבב אותה או את רוק 30.
אל תשכחו, האמי הלילה – לא בהוט (!!!) אבל כן ביס (באסה לי).

יום שלישי, 13 בספטמבר 2011

לקראת האמי – נאומי האמי המצחיקים ביותר: גברים.

הספירה לאחור לקראת טקס האמי נמשכת וכעת נותרו רק שישה ימים! הטקס ישודר בלילה שבין ראשון לשני, 18-19.09.11.
בפוסט הקודם הבאתי לכם את נאומי האמי המצחיקים ביותר בידי נשים ועכשיו, הגיע תורם של הגברים! כל מה שאמרתי קודם תכף גם הפעם – היה קשה לסנן כי אינני מכירה את כל הטקסים, בכל זאת השנה זה טקס 63, הפעם נעזרתי באתר The Envelope .

יום שלישי, 6 בספטמבר 2011

לקראת האמי - נאומי האמי המצחיקים ביותר: נשים.

הספירה לאחור עד האמי התחילה, האמת שאצלי היא כבר התחילה מזמן וכעת נותרו 13 יום! חשבתי על הרבה דברים לעשות לקראת האמי, אחת המחשבות שחלפה בראשי הייתה ניחושי זכייה אבל מכיוון שכבר הסקתי שיש המון פספוסים במועמדויות ובוודאי שבזכיות אינני רואה טעם, החלטתי שאראה את הטקס ואח"כ נדבר על זה.
אז מה אני כן יכולה לעשות? לחלוק איתכם את נאומי האמי המצחיקים ביותר. התחלתי מהנשים ועשיתי סינון, מה שכמובן היה מאוד קשה כי יש עשרות שנים של טקסים שלא ראיתי, אז נעזרתי באתר הזה ובגוגל ויוטיוב ואחרים ונקווה שתיהנו מהנאומים הנבחרים.

יום ראשון, 4 בספטמבר 2011

על מד מן ותהליך היצירה


mad-men-don-peggy-work
לפני שאתחיל את הפוסט אציין דבר אחד חשוב להתחלה – הפוסט מכיל ספוילרים לכל ארבע העונות של מד מן. אם טרם צפיתם בכל העונות אנא הימנעו מהמשך הקריאה.

יום שני, 29 באוגוסט 2011

למה אני אוהבת את טוויטר?

כשם הכותרת כך יהיה תוכן הפוסט, אין פה תחכום או הקשר טלוויזיוני עקיף (טוב, אולי ממש עקיף), פשוט פוסט שמסביר למה באמת אני אוהבת את טוויטר.
לטוויטר הצטרפתי מסיבה אחת בלבד והיא – לעקוב אחרי מפורסמים. לגיטימי, לא? אם תשאלו אותי אני עדיין לא יודעת איך קרה טוויטר ואיך הגענו למצב שכל המי והמה בהוליווד משתפים מרצונם החופשי מידע על מאחורי הקלעים, פרטים על מקום הימצאם ותמונות שנעות בין מטופשות ללא מחמיאות בעליל אבל כך קרה.

יום שבת, 6 באוגוסט 2011

The Remote Controls עכשיו בפייסבוק

התלבטתי רבות האם לפתוח עמוד פייסבוק לבלוג או לא.

למה כן?
כי אני רוצה לשמור את הפייסבוק האישי שלי אישי, אך קוראי נפלאים ומחמיא לי שהם רוצים להיות חברי בפייסבוק.
לחברים הרגילים שלי שלא צופים בטלוויזיה, נמאס מהעדכונים התכופים שלי על סדרות.
יש הרבה חדשות טלוויזיה, כל הזמן שאני רוצה לחלוק עם העולם ואין לי עם מי וזה לא ממש מתאים לרוח הבלוג, שבו אני משתדלת להעלות פוסטים יותר מבוססי תוכן, ניתוח אישי וביקורת ופחות חדשות.

למה לא?
אני בקושי מצליחה לשבת לעדכן את הבלוג אז לקחת על עצמי גם עמוד פייסבוק? עוד עבודה.

אחרי שעשיתי טבלת בעד ונגד (ואני מרגישה קצת כמו רורי) החלטתי בעד עמוד פייסבוק ובכן, כי כמו שכבר אמרתי – אני גם ככה קוראת את כל הכתבות האלה ואין לי עם מי לחלוק את החדשות וכמה עבודה זה כבר העתק והדבק? אז פתחתי עמוד פייסבוק, עדכנתי בחדשות הרבות שיצא לי לקרוא היום והגיעה השעה לצאת לנסיעת מבחן. מה אתם אומרים? אם נראה לכם אשמח אם תעשו לייק, אם לא אז גם בסדר, העמוד פתוח לכולם. :)

לחצו כאן כדי להיכנס לעמוד.

אה, רק עוד הערה אחת! קצת יותר קשה להזהיר מפני ספוילרים בפייסבוק אבל אני אשתדל ואם בכותרת של כתבה יש ספוילר אני אפרסם אותה בתגובה לסטטוס כדי לא לספיילר.

יום שישי, 22 ביולי 2011

מה צופן העתיד בחובו? – מזל סרטן

לאור עליית העונה השנייה של הסדרה מזל סרטן, או בשמה הלועזי The Big C, החלטתי לכתוב עליה פוסט. מכיוון שהפרק הראשון בעונה השנייה כבר שודר בארץ אני מתפתה לכתוב פוסט ללא ספוילרים ולהישאר עם הקצב הישראלי. על כן, הפוסט ידבר על סוף העונה הראשונה והפרק הראשון בעונה השנייה ששמו Losing Patients, הוא שודר בארה"ב ב27.06.11 ובארץ השבוע. אם לא צפיתם בו המשך הקריאה יפגע בצפייתכם.

future

לעונה הראשונה של מזל סרטן היה כיוון ברור, קאת'י ג'יימסון גוססת מסרטן ולכן מחליטה לחיות. היא מסרבת להכניס את בעלה הביתה ולא מספרת לאף אחד מבני המשפחה על המחלה ונוצר מצב מעניין, כאשר כל האנשים שמקיפים אותה מנסים להבין את קאת'י החדשה, המשוחררת, שלוקחת סיכונים, מתנסה וחווה. לקראת סוף העונה, קאת'י סיפרה לבעלה והחזירה אותו לחייה, החליטה לנסות הליך טיפולי ולכן גם נאלצה לספר לבנה. מרלין, שידעה כבר תקופה, התאבדה ושון, אחיה, נותר באפלה, אך גילה שהוא מצפה לילד עם רבקה.

כשהעונה הראשונה נגמרה נותרתי תוהה על כנה של העונה השנייה, לאן ממשיכים מכאן? כשקאת'י בוחרת להתמודד, הצד המשוחרר ולוקח הסיכונים שלה נעלם והתמודדות בני המשפחה תופסת חלק מרכזי יותר בסדרה וכך גם העונה נפתחה.

אדם, בנה של קאת'י, מקבל יעוץ פסיכולוגי כדי להתמודד עם החדשות אודות אימו. נראה שהוא בסדר ומגיב כצפוי, אך כמו שקאת'י אומרת לו בסוף הפרק "There's no such thing as truly normal" ומן הראוי שנראה איך החדשות השפיעו עליו במהלך העונה.

sean רבקה, חברתה, מגלה בערך באמצע הפרק אודות הסרטן ועושה את ההפך הגמור ממה שקאת'י מבקשת ממנה. אחרי שהיא חושבת רק על איך וכמה זה ישפיע עליה, היא הולכת ומספרת לשון. שון, הסובל מהפרעה דו קוטבית, מגיב רע לחדשות. לא רק שהוא מסרב לעבור לגור עם רבקה תחת קורת גג, הוא ממש מקים מחאה אל מול בית אחותו (מה לעשות, הוא גר בדיוק מולה). ההשפעה עליו היא מיידית וכנראה שנראה אותו מתמודד עם רבקה, הילד ומגורים בתוך בית, לצד המחלה של קאת'י והתמודדות עם מצבו הנפשי.

todd טוד ופול שניהם מתחברים לעלילתה של קאת'י ושניהם כבר ידעו בעונה הקודמת. טוד, הרופא, סיפק את הטיפולים להם היה מסוגל ואינו יכול לעזור ולצערנו דרכו עם קאת'י נגמרת. אינני יודעת אם יחזור בהמשך העונה, אך לא נראה כך וחבל. אהבתי את זה שהוא מוקסם ממנה, אהבתי שאכפת לו והוא מהווה את הצד הרגיש לצד הציניות שלה וההכרה במותה הקרב ואהבתי את חוסר הניסיון שלו.

paul פול, ממשיך מהעונה הקודמת לעשות כל שביכולתו כדי לעזור ולהיות שותף בכל צעד בתהליך. פול עדיין מנסה לפצות על שנים של נישואים לא מאושרים ולתת לקאת'י את היחס שלו היא ראויה. נראה שהוא גם צריך להתמודד עם החדשות, במישור הנפשי ולא המעשי המיידי כמו שהוא עושה מאז שהוא גילה וצפוי שהוא ישבר בסוף. הוא רגיל שהיא עושה הכל בשבילו, עכשיו הם התחלפו והוא עושה הכל בשבילה – אבל זה לא יכול להמשיך ככה לנצח.

cathy ואחרונה חביבה, קאת'י ג'יימסון בעצמה. מבחינת הסרטן, אני שמחה לראות שהתסריטאים לא השתפנו והיא עדיין גוססת, הטיפול מסוף העונה לא שינה את המצב כהוא זה. קאת'י הפכה להיות הרבה יותר פעילה במלחמה שלה נגד הסרטן והלכה להשיג את הטיפול מרופא נחשב בתחום. מבחינה נפשית, נראה שהיא מתמודדת, מכירה בעובדה שהיא גוססת ומנסה לשנות את זה, לא מסתירה יותר ולא מוותרת, אך עדיין מוטרדת. המוות והתאבדותה של מרלין רודפים אותה בחלומות והזיות לכל אורך הפרק והיא יודעת בבירור מה היא לא רוצה, היא לא רוצה למות. בצד המעשי היא לא שוכחת להתייחס לנושא בהומור רב ולשמור על התעוזה שלה, כמו הסצינה המבדרת שבה היא הולכת לדרוש שד"ר שרמן ייקח אותה כמטופלת.

על הנייר (או צג המחשב, במקרה שלנו) נראה שהכיוון ברור, לכל דמות צפויה התמודדות אבל עם קאת'י עצמה יש בעיה. כאשר לקאת'י אין סודות, הצד הפרוע כבר שוחרר והיא חזרה לבעלה, האם הסדרה עדיין תעניין אותנו? האם טיפול בסרטן זה מה שיחזיק את דמותה של קאת'י במרכז הסדרה? מה הכיוון החדש שלה? 
באשר לדמויות המשנה שתופסות תפקיד יותר מרכזי והעלילות שלהן הולכות ומתפתחות, האם תהליך ההתמסדות ובניית המשפחה של שון בכלל קוסם לנו? האם ההתמודדות של פול עם יחסי הכוחות החדשים בנישואים שלו מושכים אותנו? והאם אדם שעובר תהליך התבגרות בידיעה שאימו גוססת מרתק אותנו? אני חוששת שלא.

thomas2

אחרי שצפיתי כבר בארבעה פרקים מהעונה [שליש עונה, כי מדובר בעונות קצרות] התחושה היא שהעונה היא קצת גישוש באפלה וללא כיוון ברור. פרק פתיחת העונה היה מצוין, מצחיק, מעניין ומבטיח, עם צביטה קטנה בלב, כאשר חשבנו לרגע שתומאס, הכלב, מת. אך לבנתיים ההמשך אכזב. אני מקווה שלמרות האכזבה הנוכחית, כן יש לעונה כיוון מבחינתה של קאת'י שהוא לא עוד הקצנות והתפרעויות כמו בעונה הראשונה, אך גם לא שיפור פתאומי במצבה. אני מקווה שיש לה כיוון שאני פשוט עדיין לא רואה כי בסה"כ אני נהנית מהסדרה.

אשמח כרגיל לתגובות. מה אתם חושבים על הסדרה? העונה הראשונה והשנייה? אנא, אם התגובות מכילות ספוילר לפרקים שטרם שודרו בארץ, תרשמו בתחילת ההודעה למען שאר הקוראים.

יום ראשון, 17 ביולי 2011

על מה שבין קומיוניטי וגלי - מועמדויות לאמי 2011

עוד כשהייתי ילדה אהבתי לצפות בטקסי פרסי הטלוויזיה (גלובוס הזהב והאמי). היה משהו בלראות את השחקנים של הדמויות הטלוויזיונית האהובות עלי עולים על במה, מדברים בקול רועד ומודים למשפחה, לחברים וגם למעריצים על שהביאו אותם למקום הזה. פתאום הדמות שאיתה הזדהיתי על בסיס שבועי הפכה לבן אדם רגיל, נרגש ושונה מהדמות ומקבל הכרה על עבודה במדיום שלצערי עד היום מזלזלים בו.
ובכל זאת כשגדלתי הדברים קצת השתנו, הצפייה בטקסים בשבילי, היא ממקום הרבה יותר מודע וההכרות עם השחקנים לעומת דמויות גם היא כבר השתנתה. מה שנשאר אותו דבר זה בעיקר ההנאה.
בפוסט זה אפרסם את רשימת המועמדויות ואח"כ קצת אדבר על ממי לדעתי התעלמו, מה משמח לראות ברשימה הזאת ועוד..חשוב לי לציין שכמו בפוסט שכתבתי על גלובוס הזהב מדובר בדעה אישית שאינה תמיד מבוססת על צפייה בסדרות (והלוואי והיה לי זמן לצפות בכולן!)

נתחיל מרשימת המועמדויות:

רשימת המועמדויות - דרמה

סדרת הדרמה הטובה ביותר:
"אימפריית הפשע"
"דקסטר"
"אורות ליל שישי"
"משחקי הכס"
"האישה הטובה"
"מד מן"

השחקנית הטובה ביותר בדרמה:
קת'י בייטס, "Harry's Law"
קוני בריטון, "אורות ליל שישי"
מירל אינוס, "The Killing"
מריסקה הרגיטיי, "חוק וסדר"
ג'וליאנה מרגוליס, "האישה הטובה"
אליזבת מוס, "מד מן"

השחקן הטוב ביותר בדרמה:
סטיב בושמי, "אימפריית הפשע"
קייל צ'נדלר, "אורות ליל שישי"
מייקל סי הול, "דקסטר"
ג'ון האם, "מד מן"
יו לורי, "האוס"
טימותי אוליפנט, "ג'סטיפייד"

שחקנית משנה בדרמה:
קלי מקדונלד, "אימפריית הפשע"
כריסטינה הנדריקס, "מד מן"
מישל פורבס, "The Killing"
ארצ'י פנג'אבי, "האשה הטובה"
מארגו מרטינדייל, "Justified"
כריסטין ברנסקי, "האישה הטובה"

שחקן משנה בדרמה:
ג'ון סלאטרי "מד מן"
אנדרה ברויאר, "גברים בגיל הזה"
וולטון גוגינס, "Justified"
פיטר דינקלג', "משחקי הכס"
ג'וש צ'ארלס, "האישה הטובה"
אלן קאמינג, "האישה הטובה"

רשימת המועמדויות - קומדיה

הקומדיה הטובה ביותר:
"המפץ הגדול"
"Glee"
"משפחה מודרנית"
"המשרד"
"מחלקת גנים ונוף"
"רוק 30"

השחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית:
אדי פאלקו, "האחות ג'קי"
טינה פיי, "רוק 30"
לורה ליני, "מזל סרטן"
מליסה מקארתי, "מייק ומולי"
מרתה קלייטון, "Raising Hope"
אמי פולר, "מחלקת גנים ונוף"

השחקן הטוב ביותר בסדרה קומית:
אלק בולדווין, "רוק 30"
לואיס סי קיי, "לואי"
סטיב קארל, "המשרד"
ג'ים פרסונס, "המפץ הגדול"
ג'וני גלקי, "המפץ הגדול"
מאט לבלנק, "Episodes"

שחקנית משנה בקומדיה:
ג'יין לינץ', "גלי"
בטי ווייט, "שוות בקליבלנד"
ג'ולי בואן, "משפחה מודרנית"
קריסטן וויג, "סאטרדיי נייט לייב"
ג'יין קרקאוסקי, "רוק 30"
סופיה ורגארה, "משפחה מודרנית"

שחקן משנה בקומדיה:
ג'ון קרייר, "שני גברים וחצי"
כריס קולפר, "גלי"
ג'סי טיילר פרגוסון, "משפחה מודרנית"
אד אוניל, "משפחה מודרנית"
אריק סטונסטריט, "משפחה מודרנית"
טיי בורל, "משפחה מודרנית"

תוכניות ריאליטי

תוכנית ריאליטי:
"So You Think You Can Dance"
"המירוץ למיליון"
"פרויקט מסלול"
"אמריקן איידול"
"רוקדים עם כוכבים"
"טופ שף"

מנחה בתוכנית ריאליטי:
ג'ף פרובסט, "הישרדות"
קאט דילי, "So You Think You Can Dance"
פיל קוגן, "המירוץ למיליון"
טום ברגרון, "רוקדים עם כוכבים"
ריאן סיקרסט, "אמריקן איידול"

אז אלה המועמדים ולאור הרשימה הזאת אני מוצאת את עצמי מתבוננת ותוהה מה המדד שלפיו נבחרו המועמדים. בקטגוריית הדרמות המועמדים העיקריים הם של סדרות האיכות, סדרות שמבקרים אוהבים ושיש באז כללי סביבן ואילו בקטגוריית הקומדיה אני בעיקר רואה בלבול. מצד אחד, הקטגוריה עצמה היא בעייתית מאוד. פעם קומדיות בטלוויזיה היו סיטקומים, הכל היה מאוד פשוט - סיינפלד, חברים, כולם אוהבים את ריימונד ופרייז'ר היו בין הסדרות שקיבלו מועמדות ולמרות הבדלים באיכויות הכתיבה והמשחק המבנה היה דומה ועל כן, הקטגוריה ברורה. כיום יש לנו בקטגוריה של הקומדיה תוכניות היברידיות שונות וגם סיטקומים קלאסיים: גלי (דרמה קומית מוזיקלית)  המשרד (סינגל קמרה - "הסיטקום החדש") והמפץ הגדול (סיטקום קלאסי) וכשמדובר בשחקני קומדיה מצטרפות גם הדרמות הקומיות של שואוטיים (כדוגמת אפיסודס והאחות ג'קי) ונוצרת בעיה.
אם תשאלו אותי נוצרת בעיה ממש גדולה מכיוון שכריס קולפר הוא באמת שחקן דרמטי טוב ועל אידי פלקו אין בכלל מה לדבר, אבל טינה פיי ואיימי פולר הן שחקניות קומיות מבריקות! הקטגוריה היא קומדיה אבל המדד הוא שונה, כריס קולפר זכה בגלובוס הזהב וזה לא היה על התזמון הקומי המבריק שלו, כנ"ל לגבי אידי פאלקו שזכתה באמי שנה שעברה ועלתה לבמה ואמרה שהיא לא מצחיקה. כרגע נראה שהנפגעים העיקריים הן הקומדיות, אלו שהן באמת קומדיות, שלא זוכות להערכה שמגיעה להן.
אני חושבת שצריך לשקול קטגוריה חדשה של דרמה קומית, בהתאם לשינוי שעברה הטלוויזיה. לשמחתי, לא רק אני חושבת ככה אז אולי זה יקרה. לצערי, אם זה יקרה זה כנראה ייקח עוד כמה שנים טובות ועדיין הרבה סדרות יפסידו בגלל שהיו בשיאן בשלב הביניים הזה.

אם כך, מי הן הסדרות שנפגעות משלב הביניים הזה? במקום הראשון בקטגוריית "הסדרה שהאמי מתעלם ממנה ללא כל בושה" היא קומיוניטי. קומיוניטי הנפלאה זוכה להתעלמות מוחלטת כבר שתי עונות, ואני מצטערת, אולי לעונה הראשונה היה אפשר להישאר אדישים, אבל לשנייה? ממש לא. דני פודי ודונלד גלובר (המגלמים בסדרה את עבאד וטרוי, בהתאמה) לא זכו למועמדות כשחקן משנה בקומדיה, כשבקטגוריה נבחרו כל ארבעת השחקנים של משפחה מודרנית! אליסון ברי הנהדרת גם הייתה ראויה למועמדות לדעתי (מגלמת את אנני בסדרה) ולבסוף הסדרה עצמה כסדרה קומית.
את הבאז סביב משפחה מודרנית אני לא מבינה, ראיתי חצי עונה וזה פשוט לא הצחיק אותי (ואיזה כיף שאני לא היחידה שחושבת ככה), אבל נניח..מה שעוד יותר מפתיע אותי הוא שגלי זכתה למועמדות על סדרה קומית. בעונה הראשונה שמחתי שהם קיבלו מועמדות, באמת היה מדובר בסדרה חדשה, מרעננת, מצחיקה וסאטירית אבל העונה השנייה הייתה שמרנית, מחנכת ומבחינת תוכן - חסרת כיוון, לא קוהרנטית..לא הייתה עלילה! לא הייתה עלילה והם זכו במועמדות, על שום מה ולמה? אחת מהתעלומות הגדולות.

סדרה נוספת שנעדרת מרשימת המועמדויות היא קוגר טאון. אני יודעת, אתם יכולים להגיד שלא מדובר ביצירת מופת ואני אסכים, לא מדובר באחת הסדרות הטובות, היא בכלל לא מתקרבת לקומיוניטי אם תשאלו אותי, ולכן אולי לא זכאית למועמדות בקטגוריות הסדרה הקומית הטובה ביותר, אבל קורטני קוקס (שהאמי ממש אוהב לשנוא, על כל שנותיה בחברים היא לא זכתה במועמדות אחת!) וביזי פיליפס (המגלמת את לורי בסדרה) בהחלט ראויות להכרה, אך לא זכו בה.

ברשימת ההפתעות בקומדיה - נחמד לראות שאד אוניל סוף סוף זוכה להתייחסות באמי ומקבל מועמדות בפעם הראשונה (כן, בפעם הראשונה אי פעם!) חבל שזה יחד עם כל הקאסט היותר מדי מוערך של הסדרה היותר מדי מוערכת הזאת. מליסה מקארת'י גם זכתה למועמדות הראשונה שלה, ועם כמה שזה משמח אותי, סליחה, אבל מייק ומולי זאת סדרה גרועה בעיני והמועמדות שלה ממש תמוהה, אבל שמור לי מקום מיוחד בלב בשביל סוקי סיינט ג'יימס מבנות גילמור. אם היא תזכה, אני אעמיד פנים שזה על תפקידה כסוקי, כדי להרגיש יותר טוב. בנוסף לכך, נחמד לראות את מחלקת גנים ונוף מקבלת קצת מועמדויות, אינני צופה בה אבל קראתי שעדיין מאוכזבים מכך ששחקני המשנה שלה לא זכו למועמדות, אבל לפחות איימי פולר והסדרה עצמה!

הגענו לדרמה. בדרמה, איך אני אנסח את זה? משעמם. בדרמה משעמם. למה? כי הרשימה פחות או יותר יציבה וצפויה. המתחרה החדשה שנכנסה לרשימה היא משחקי הכס, שלא היה ספק בכלל שתכנס ומלבדה הכל נשאר פחות או יותר אותו דבר. הייתי אומרת שמישהו עף מהרשימה על חשבונה, אבל זה לא קרה..שובר שורות נעדרת מרשימת המועמדויות רק בגלל שלא שודרו פרקים חדשים בשנה האחרונה (בין התאריכים שלפיהם ניתן להגיש מועמדות).

ובכל זאת כמה דברים ששווה לציין:
אליזבת' מוס הגישה מועמדות לשחקנית ראשית בדרמה וקיבלה מועמדות. (שנה שעברה היא הגישה מועמדות על שחקנית משנה וחבל כי היא ראשית וטובה. נחמד לראות שהיא ממקמת את עצמה במקום הראוי לה)
לעומתה, ג'נוארי ג'ונס לא זכתה למועמדות בכלל (אחרי ששנה שעברה היא הגישה כשחקנית ראשית וקיבלה מועמדות!) ואם כמה שקצת עצוב כי לאחרונה קוטלים את השחקנית ואת יכולות המשחק שלה, גם משמח.
בקטגורית שחקן ראשי בדרמה, המשחק פתוח לכולם ומדובר באחת השנים המעניינות! אחרי ששלוש שנים ברציפות בריאן קרנסטון קטף את הפרס על משחקו המשובח בשובר שורות, התפנה המקום וכעת מועמדים 6 שחקנים נפלאים שמגלמים דמויות מורכבות, בסדרות טובות ומפגינים משחק מצוין. אף אחד מהם לא זכה בעברו באמי, לא על התפקיד הנוכחי ולא על תפקידים קודמים ומעניין לראות מי ייקח. (עד שנה הבאה, שקרנסטון יחזור למירוץ ויזכה שוב. ;))

למרות שהבעיה בקטגורית הקומדיה היא גדולה יותר בעיני, גם בקטגורית הדרמה קיימת בעייתיות, משתי סיבות. האחת היא הכבלים והשנייה היא ז'אנר המד"ב. רוב הסדרות שזוכות למועמדות הן סדרות כבלים ונראה שהמשחק לא הוגן כי בכבלים הכל מותר. הפרקים ארוכים יותר, השפה משוחררת יותר, הקצב איטי יותר, הסטים עשירים יותר והחופש היצירתי רב הרבה יותר. מכיוון שבכבלים המשחק הוא פחות על רייטינג ויותר על קהל יעד רשתות הכבלים מרשות לעצמן לקחת את הזמן עם סדרות וליצור סדרות פופולריות פחות אך מוערכות יותר. ברשתות השידור המשחק הוא שונה ואם אתה לא מביא קהל יבטלו אותך והסדרות הן לרוב בעלות קצב יותר מהיר, מוגבלות ל45 דקות לפרק, יש הגבלות שפה רבות ובכללי הצנזורה והחופש היצירתי מוגבל. הסדרות הן לא פחות טובות ויש לא מעט יצירות מופת ברשתות, אבל כשזה נוגע לאמי, הכבלים דוחקים את רשתות השידור הצידה וסדרות טובות אחרות לא זוכות להתייחסות.
בכל הנוגע למד"ב, נראה שגם את הז'אנר הזה האמי לא מעריך וסדרות מהז'אנר לא זוכות להכרה. קצת קשה לי להרחיב על זה כי אני בעצמי אינני צופה במד"ב ופנטזיה לרוב, אך קראתי ושמעתי תלונות רבות בנושא, בעיקר כשהשנה הפספוס הגדול היו השחקנים של הסדרה פרינג' שלא זכו למועמדות, דובר בעיקר על אנה טורב וג'ון נובל.

מקריאה, צפייה וכתיבה על האמי אני מגיעה למסקנה אחת והיא שהטקס כבר הרבה פחות רלוונטי. בעקרון, הרעיון בתכלית שלו, לתת פרס על סדרה טובה יותר מאחרת, הוא מטופש (כמו תחרות של יופי, כמו הרבה תחרויות בעצם..) אבל נראה שמשנה לשנה המועמדים פחות ופחות מייצגים את דעת הקהל ואף המבקרים. ועל כך נודה כעת על טקס פרסי מבקרי הטלוויזיה, שהתחיל את דרכו השנה (!) ונתן כבוד לאנשים שראויים לו (!). למקרה שפספסתם/לא שמעתם/לא ראיתם (האמת, הוא היה די קטן ואינטימי, לא היה מה "לראות" ממש) אתם מוזמנים לראות את רשימת המועמדים והזוכים.

עד כאן להפעם, אשמח לשמוע תגובות ודעות. מקווה שנהניתם! :)

יום חמישי, 30 ביוני 2011

מתי הסדרות חוזרות? - תאריכי חזרה של עונת הסתיו

**עריכה: פוסט עדכני עם תאריכים לשנת 2012 נמצא ממש כאן

הסדרות חוזרות כשהקיץ הנורא הזה נגמר! ובכל זאת, חלק מהרשתות כבר פרסמו תאריכי חזרה. שימו לב כמובן שהכבלים משדרים סדרות גם בקיץ וכך חזרו לנו לפני שבוע "דם אמיתי" עונה רביעית, "מזל סרטן" עונה שנייה ו"העשב של השכן" (ווידס) עונה שביעית.
כמה דברים לגבי הטבלה -  לא ציינתי את כל הסדרות שחוזרות (במיוחד לא את החדשות). מדובר בבחירה סובייקטיבית שלי לגבי איזה תוכניות כנראה מעניינות אנשים ותוכניות שאני יודעת שאנשים צופים בהן, מתוך הרשתות שכבר פרסמו (CW, ABC, FOX, CBS). בנוסף לכך, כל תאריכי החזרה הם אמריקאים, אני לא יודעת מתי העונות החדשות יגיעו לארץ.
הכבלים תמיד עושים לי קצת בלאגן ואינני יודעת מה חוזר מתי (העונות שלהם יותר קצרות ועובדות לפי לו"ז שונה) ולכן ציינתי רק את הסדרות שאני צופה בהן בכבלים, יש עוד המון ואין לי בשליפה את רשימת התוכניות, אם ברצונכם לדעת לגבי תוכנית, תשאלו ואני אבדוק אם כבר פורסם תאריך חזרה.
עוד משהו שיש לציין - שימו לב שבונז חוזרת רק בנובמבר - בעקבות ההריון של השחקנית אמילי דשנל, אך הפיצוי יהיה שכשהם יחזרו, ישודרו שישה פרקים במשך שישה שבועות רצוף.
בנוסף לכך, ניסיתי לעשות קצת סדר עם הצבעים - עונות אחרונות כשזה ידוע מראש, פרקים כפולים וסדרות חדשות. ואחרי שכבר הכברנו במילים, נעבור לטבלה...
סדרה
תאריך חזרה
תרגיע 10.07.11
שובר שורות 17.07.11
הפמליה (עונה אחרונה) 24.07.11
קאסל 19.09.11
מקום טוב באמצע (פרק כפול) 21.09.11
משפחה מודרנית (פרק כפול) 21.09.11
המלאכיות של צ'ארלי (חדשה) 22.09.11
האנטומיה של גריי (פרק כפול) 22.09.11
עקרות בית נואשות 25.09.11
מרפאה פרטית 29.09.11
Once Upon a Time (חדשה) 23.10.11
טקס האמי! 18.09.11
גלי 20.09.11
New Girl (חדשה) 20.09.11
לגדל את הופ 20.09.11
The X Factor (חדשה) 21-22.09.11
פרינג' 23.09.11
משפחת סימפסון 25.09.11
איש משפחה 25.09.11
אבא אמריקאי 25.09.11
טרה נובה (חדשה) 26.09.11
האוס 03.10.11
בונז 03.11.11
90210 13.09.11
יומני הערפד 15.09.11
ניקיטה 23.09.11
על טבעי 23.09.11
אחת שיודעת (גוסיפ גירל) 26.09.11
Ringer (חדשה) 13.09.11
Hart Of Dixie (חדשה) 26.09.11
השרדות 14.09.11
איך פגשתי את אמא (פרק כפול) 19.09.11
שני גברים וחצי 19.09.11
הוואי 5-0 19.09.11
NCIS 20.09.11
NCIS לוס אנג'לס 20.09.11
מחשבות פליליות 21.09.11
CSI 21.09.11
המפץ הגדול (פרק כפול) 22.09.11
המנטליסט 22.09.11
CSI:NY 23.09.11
האישה הטובה 25.09.11
CSI מיאמי 25.09.11
מייק ומולי 26.09.11
דקסטר 02.10.11

כמה עצוב... Windows Live Writer החליט לקרוס בכל פעם שאני מנסה להוסיף קישור ולכן הפוסט נטול קישורים לסדרות, כפי שתכננתי.
מקווה שהתאריכים עוזרים לכם! צפייה מהנה.

יום חמישי, 23 ביוני 2011

האחות ג'קי – סוף עונה

העונה השלישית של האחות ג'קי הגיעה לסיומה השבוע בארה"ב. למעט קו עלילה אחד שמעט אכזב אותי, מדובר לדעתי בעונה הטובה ביותר של הסדרה עד כה. בפוסט זה אסכם את הפרק ואת העונה ועל כן הוא מכיל ספוילרים. אדבר בפוסט על הפרק שנקרא Deaf Blind Tumor Pee- Test, פרק מספר 12 בעונה השלישית והוא שודר בארה"ב בתאריך 20.06.11. אם לא צפיתם, המשך הקריאה באחריותכם.

jackie-opening-theme

בפעם האחרונה שכתבתי פוסט על האחות ג'קי זה היה על הפרק הראשון לעונה, שזה קצת מצחיק..כי על כל האמצע לא כתבתי, אבל זאת גם דרך נחמדה לסגור את העונה.
העלילות המרכזיות בפרק היו המשבר בנישואים של קווין וג'קי, החתונה של קופר ובדיקות השתן של הצוות.

fiona-nurse-jackie את העלילה המרכזית של הפרק, המשבר בנישואים, הניעה פיונה, הבת הקטנה של ג'קי וקווין כאשר היא הבעירה אש בבית הספר ונענשה. מצד אחד זה קו העלילה שהכי אכזב אותי ומצד שני, הוא נעשה בצורה מצוינת, אז על מה אני מתלוננת בכלל? והאמת? התלונה היחידה שלי היא שהיה ברור וצפוי שקווין בוגד, אבל אולי אני סתם מתרכזת בטפל. הרי, זה שהוא בגד זה לא מה שחשוב, האופן שבו הסיפור התפתח זה מה שחשוב. והתפתח יפה, כאשר כל הפרק ג'קי מתחמקת ממנו כי היא חושבת שהוא יודע עליה ועל אדי ובסופו של דבר הוא נאלץ להגיע לבית החולים כדי לפרוק את מה שעל ליבו, הבגידה שלו. היא בתגובה מבקשת שיארוז ויעזוב מה שמכין אותנו לקראת עונה רביעית מרתקת, של ג'קי חסרת מסגרת משפחתית, הדבר היחיד ששמר אותה מיוצבת עד כה.

cooper-bride-nurse-jackie העלילה הבאה והמבדרת, אך עצובה בו זמנית, היא החתונה של קופר. החל מהגעת הפסלים לכנסייה וההצדקה ללבוש הסקראבס של קופ וכלה בבריחת הכלה המעשנת מחוץ לבית החולים – הפרק היה גדוש בקטעים קומיים סביב החתונה ואילו ההבנה של קופר שהכלה לא תגיע הייתה נוגעת ללב ועצובה. העונה, הצליחו לגרום לי להתחבר ולאהוב את קופר, דמות שלא סבלתי למשך שתי עונות.

akalitus-nurse-jackie העלילה האחרונה, המשנית אך מעניינת, הייתה בדיקת השתן. לכאורה דבר הגיוני ושגרתי, אבל בשביל ג'קי זה משבר אמיתי. אם היא עושה בדיקה, היא נתפסת וזה סופי. שלא כמו סלייטר, שרק בפרק שעבר גילינו שהוא בעצם הגרסא הגברית של ג'קי (שקרן פתולוגי ומכור לסמים), ששתה חומרים ומשקאות שיגרמו לו לצלוח את הבדיקה, לג'קי המשתמשת הכבדה, לא היה מנוס. למזלנו, לאקלייטוס יש מקום מיוחד בלב בשביל ג'קי והיא החליטה ממש בשנייה האחרונה להשליך את הבדיקה. פתרון תסריטאי קל, אני חייבת לציין..אבל זה היה כ"כ מצחיק שזה פשוט לא משנה.

ohara-nurse-jackie כדי לסכם את העונה באמת אני חייבת לציין את מערכת היחסים של אוהרה וג'קי שעברה התפתחות כבירה העונה. מריב, שנראה היה שלא ישוקם, בתחילת העונה, לחברות ותמיכה שאין כמוה. האמת? קצת עצוב כמה רחוק אוהרה מוכנה ללכת בשביל ג'קי, כשאני לא בטוחה בכלל שג'קי תחזיר באותו המטבע. עדיין, הקשר ביניהן נהדר וכרגע, כשנראה שקווין מחוץ לתמונה, אוהרה היא הגורם המייצב בחייה של ג'קי. ככזאת היא תצטרך, כנראה, לפתוח את עיניה ולראות את הדברים שאותם היא מנסה כבר שנים לא לראות. ולמרות שכרגע היא מנהלת התרופות של ג'קי, אני בטוחה שבמהירות היא תבין שאף אחד אינו באמת מנהל התרופות של מכור לסמים ותצטרך להתעמת איתה, שוב.

zoey-nurse-jackie ולסיום, אני חייבת לציין לטובה את הקאסט המצוין של הסדרה הזאת! מיותר לציין את משחקה המשובח של אידי פאלקו, הרי זה ידוע לכל. מה שאינו ידוע זה המשחק המצוין של מרית וויבר, שמגלמת את זואי בארקו. היא באמת משתבחת מעונה לעונה.

family-nurse-jackie עד כאן להפעם, מקווה שנהניתם מהעונה כמוני וכן, גם מהפוסט. אשמח לתגובות. :)

יום רביעי, 8 ביוני 2011

האם טרה הלכה רחוק מדי? – United States Of Tara

אני מניחה שכבר שמעתם, אבל במקרה שלא אז שואוטיים החליטה לבטל את הסדרה טרה. העונה השלישית תהיה האחרונה ולצערנו עובדה זו לא הייתה ידועה כאשר הסדרה צולמה אז אין סגירה, אלא פשוט סוף עונה שישודר בעוד שבועיים בארה"ב. הסיבה שהסדרה בוטלה היא שפל ברייטינג. בעקרון, בכבלים רייטינג הוא לא פקטור אבל במקרים קיצוניים כמו טרה, כשנראה שהקהל לא מתמסר ושמספר הצופים יורד ככל שהעונות מתקדמות, נאלצים לסגור את הבסטה.

United-States-Of-Taraתהיתי הרבה בנושא, מכיוון שטרה היא סדרה שאני ממש אוהבת וניסיתי להבין האם טרה היא סדרה לא טובה או שהיא פשוט קיצונית מדי, בוטה מדי וקשה מדי או אולי זה העניין שהיא יותר מדי דרמטית (בשביל דרמה קומית)? שמעתי לא מעט אנשים אומרים שהדמויות לא טובות, הכתיבה ברמה נמוכה ושאין בה תחכום. אני אישית לא מסכימה. אני חושבת שמבחינת רמה הסדרה לא נופלת ואולי זה הנושא איתו היא מתמודדת, אולי הוא קשה מדי. מכיוון שאני הולכת לדון בעיקר בעונה השלישית, שהיא הקיצונית ביותר, זה הזמן לאזהרת הספוילר הקבועה שאומרת שכל מי שלא צפה בעונה השלישית עד פרק 10 (שעדיין לא שודר בארץ) לא כדאי שימשיך לקרוא.

Tara-Take-Test

נתחיל מכך שהסדרה עוסקת בטרה שחולה בDID. מחלה, שאם להיות כנה איתכם, אני לא יותר מדי בקיאה בה. חוץ מתוכנית באופרה ומה שחברה שמתעניינת בנושא סיפרה לי, כל הידע שיש לי בא מטרה. השנה בטרה הקצינו הכל והתחושה היא שאולי הלכו רחוק מדי. אני יודעת שאני מסוגלת לצפות בדברים שאחרים לא מסוגלים – סקס, אלימות והשילוב של שניהם לא מטרידים אותי.. דם ואיברים שנכרתים ונזרקים, תולעים שאוכלות גופות וכו' משאירים אותי לרוב אדישה למדי אז אני לא מדד ולכן קצת קשה לי לטעון שזה מה שפגע בטרה ובכל זאת..

Tara-Hurts-Self-Bryce באחד הפרקים הראשונים לעונה טרה פגעה בעצמה. הפרק נגמר כשהיא תקעה לעצמה עט בזרוע וזה היה מפתיע ובוטה (בסוף זה היה בדיוני והאלטרים עצרו אותה בזמן). בעיני, לא ממש קשה אבל יש המון שיטענו אחרת. העונה המשיכה עם מסע ההרג העצמי הזה כשטרה גרמה לעצמה להקיא (כן, זה ברייס אבל מבחינה פיזית זאת טרה) חתכה את עצמה באמת ורצחה את האלטרים שלה. כל האירועים שקרו היו קשים במיוחד בשני רגעים מבחינתי – טרה במבחן סוגרת חוזה עם האלטרים ומגיעה להבנה שהיא משוגעת וטרה רוצחת את צ'יקן וגימי. אני מוצאת את הסצינות הקלות מבחינה ויזואלית כקשות מבחינה נפשית. רק לדמיין את צ'יקן, הילדה הקטנה, נרצחת ע"י המטריד שלה באסם ההוא היה ממש קשה. מבחינתי זאת לא סיבה להפסיק לצפות, היו דברים בסופרנוס שהיו הרבה יותר מתישים נפשית ומבחינה ויזואלית בכלל אין מה לדבר. בכלל, מבחינה ויזואלית יש הרבה סדרות שהן "לא קלות לצפייה" אז זה בטח לא זה.

אולי, כמו המשפחה של טרה, גם לצופים נמאס מהתירוץ של המחלה. טרה חולה ואין מה לעשות. היא רוצה לקבל סגירה, למצוא את האח שהטריד אותה בילדותה ולשים את הפרק הזה מאחוריה. הסיבה לכך שהיא לא ממש מחפשת או מוצאת אותו לא מוסברת העונה, ראינו כבר בתחילת העונה שבאק יצא לחיפושים ונראה שזה אולי קצת התעכב סתם..למרות שמצד שני, מי אומר שלמצוא אותו באמת יפתור את הבעיה? הרי, זה לא קסם וזה לא ימחק את מה שהיא עברה. בכל מקרה, המשפחה מתפרקת, מתפוררת. וזה שוב הגיע לשיאים חדשים כאשר טרה ניסתה לדרוס את שרמיין ההריונית. דברים כאלה שטרה עושה גורמים לנו לכעוס על טרה ואפילו לשנוא אותה אבל אז היא משתנה חזרה לעצמה ומתנצלת ופשוט איך אפשר לכעוס עליה? אז אולי המרחק הזה בין האלטרים לבין טרה האמיתית והעובדה שתמיד יש תירוץ הם אלה שהכניעו אותנו. קצת נמאס להלחם בשבילה כשזאת מלחמה אבודה מראש..כל פעם שקשה טרה פשוט תשתנה ואנחנו נצטרך לקבל את זה. שלא כמו האחות ג'קי או טוני סופרנו למשל, שם כשאנחנו כועסים עליהם זה עליהם ממש וכשאנחנו חוזרים לאהוב אותם זה כי אנחנו מזדהים איתם ופתאום מבינים את העמדה שנקטו (גם אם טוני רוצח קרוב משפחה שהוא ממש אוהב אנחנו מבינים שהוא פשוט היה חייב לעשות את זה ) ובטרה זה לא בדיוק כך. אז אולי זה זה. Tara-Bryce-Kills-Gimmy

לסיכום אני אומר שאני לא באמת מבינה איך ולמה זה קרה, כל הסיבות שציינתי זה דברים שחשבתי עליהם שאולי יכולים להסביר אבל לא באמת. אני הייתי רוצה עוד עונה לטרה, אחת שתביא לאיזשהו סיום, סגירה, גם אם זה יהיה עימות עם ברייס והבנה שייקח לה עוד שנים של טיפול תרופתי ואשפוז במוסד עד שהיא תפטר מהאלטרים או לפחות תלמד לשלוט בהם, לפחות שיתנו לנו את זה. כרגע מחאת המעריצים מול שואוטיים נכשלת, אבל לפחות הם מנסים. (הם? האמת שגם אני קצת מנסה.)

אז קודם כל, אם אתם צופים בטרה ורוצים עונה רביעית וסיום הולם לסדרה אתם מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שהוקמה.
ואם לא אז אני אשמח לשמוע בתגובות מה לדעתכם גרם לנפילת הרייטינג או כישלון הסדרה. כעת נותר רק לקוות לסיום עונה הולם שיסגור הרבה קצוות ויפתח רק קצה אחד קטנטן לעונה הבאה שלעולם לא תגיע.

יום ראשון, 5 ביוני 2011

שש עונות עם בות' וברנן - בונז

שלום גולשים יקרים! אני מקווה שאתם עדיין פה, כי לא עדכנתי כבר חודשיים כמעט. אז כן, הייתה תקופה עמוסה הן בבית והן בלימודים ועכשיו מתחילה לה עוד תקופה עמוסה בלימודים – סוף סמסטר אך החלטתי למרות העומס, ואולי מפאת העובדה שלוח השידורים שלי כמעט ריק לחלוטין מתוכניות, שעלי לחזור לכתוב. קודם כל מאוד התגעגעתי למלאכת הכתיבה (אין מה לעשות, הודעות בפורומים ועבודות אקדמאיות זה פשוט לא זה) וגם אתם יודעים..התגעגעתי אליכם, הקוראים. *חיבוק וירטואלי*
אז כן, חזרתי רשמית, אשתדל להעלות פוסט בשבוע ואולי אף יותר (כרגע אני מובטלת ואוטוטו הסמסטר נגמר אז יהיה זמן פנוי) מקווה שתישארו לקרוא ולהגיב.

Emily-David-Bones טוב, אני חושבת שהגיע הזמן לדבר על הסדרה שלשמה התכנסו פה היום. מדובר בתוכנית בונז (Bones) סדרה אמריקאית המשודרת ברשת פוקס ורצה כבר שש עונות. בארץ, למיטב ידיעתי, שודרו ארבע עונות ראשונות בהוט ואני חושבת שגם ביס. בסדרה מככבים אמילי דשנל ודיוויד בוריאנז שבוודאי מוכר לכם כאנג'ל (באפי ציידת הערפדים, אנג'ל).
הסדרה מספרת על אנתרופולוגית זיהוי פלילי וסוכן FBI שעובדים ביחד על פתרון מקרי רצח ואין כל ספק שהסדרה מתבססת על הניגוד בין שתי הדמויות והמתח המיני שהוא יוצר. ניתן לומר שהסדרה ממשיכה את הקו של תוכניות כמו בלשים בלילה ותיקים באפלה. לצערי לא צפיתי בשתי הסדרות האלה ולכן הפוסט אינו עשיר במידע מבוסס על ניסיון עבר כפי שהייתי רוצה, אך בכל זאת ברצוני להסתכל על מערכת יחסים בין שתי הדמויות הראשיות של בונז ולהבין למה ואיך החזיקו אותנו במשך שש עונות מהנות. כמובן, זה הזמן להזהיר שהחל מהפסקה הבאה יהיו ספוילרים (קולקולונים! זאת עכשיו מילה! ) לכל מי שלא צפה בעונה השישית ובנוגע לסדרה הזאת ולאופן שבו נגמרה העונה אני חייבת לחזור ולהזהיר – אם לא צפיתם, אל תקראו כי זה ממש אבל ממש יהרוס.

David-Emily-Bones הסיפור שלי עם בונז הוא די מצחיק. הסדרה הזאת שודרה בזמן ששירתי בצבא בערוץ Star World (זוכרים אותו?) ואני שצפיתי בערוץ, לא צפיתי בה. חברה טובה מהשירות כן צפתה וניסתה לשכנע אותי, בכל מאודה, שגם אני אצפה ואיהנה מהסדרה ואני בשלי נשארתי. התירוצים היו: אני לא אוהבת סדרות תבניתיות (זה נכון ובונז היא אכן תבניתית!) סדרות מז"פ או פעולה לא מעניינות אותי (השתפרתי, אבל זה פחות או יותר עדיין תקף) והשחקנים לא מעניינים אותי (אני לא מצופי באפי ואנג'ל)..אז בעצם, למה לראות? וכך עברו וחלפו להן שנים (קצת מפחיד לספור אך אני מאמינה שעברו ארבע.) שבהן הספקתי לשכוח מקיומה של הסדרה הזאת ולהמשיך הלאה בחיי. יום בהיר אחד זפזפתי בטלוויזיה ונפלתי על שידור חוזר של פרק של בונז, נשארתי לצפות מתוך הכרה והבנה שאין צורך בצפייה בפרקים קודמים כדי לעקוב אחר העלילה והיה נחמד למדי. השידורים החוזרים היו יומיים וכך יצא שכל ערב ישבתי לצפות בפרק במשך שבועיים בערך ואז נשבר לי. זה היה המעבר בין סוף עונה שנייה לתחילת עונה שלישית והייתי חייבת לדעת אם ברנן ובות' יהיו ביחד אי פעם! עכשיו, לקרוא על איחוד שכזה זה לא כיף ולצפות עכשיו בשלוש עונות מלאות רק בשביל לדעת מה יהיה זה קצת מוגזם, לא? אז נכנסתי ליוטיוב וחיפשתי Booth Brennan Kiss ומצאתי, להפתעתי, כמה תקריות שונות בהן הם התנשקו שבאחת מהן הם גם שכבו וחשבתי לתומי – איזה יופי, יש איחוד ועכשיו אפשר לצפות. 

ככה יצא שבמהירות הורדתי את עונות 3 עד 6 (עד פרק 9, זה מה שהיה אז) והשלמתי במהירות את כל הפרקים ולאכזבתי הרבה גיליתי שנשיקה ראשונה הייתה התערבות תחת דבקון, סצינת הסקס הייתה בתת ההכרה של בות'/ספר של ברנן והנשיקה היחידה האמיתית קיבלה סוף מאוד עצוב (פרק 100). למרות כל אלה נהניתי מהדרך וכ"כ התלהבתי מהסדרה שרציתי לדעת איך הכל התחיל (איך אפשר לראות את פרק 100 בלי לצפות בפיילוט? ) אז השלמתי את שתי העונות הראשונות והמשכתי עם ארה"ב עד סוף עונה 6.

כשחושבים אחורה, התפתחות מערכת היחסים של שתי הדמויות עד עונה 6 הייתה מצוינת. הקטע בסדרה מסוג זה היא לא לאחד את הזוג, לא לממש את הקשר, אך בכל זאת לתת משהו למעריצים כדי שלא יעזבו. כבר יצא לי לשמוע על צופים שהתייאשו מבונז והפסיקו לצפות ומצד שני, בלשים בלילה היא הדוגמא המובהקת לכיצד מימוש הקשר מוביל לנפילת הרייטינג וביטול הסדרה. אז מה עשו בבונז? Brennan-Booth-Bones-Season-6

בעונה הראשונה למדנו להכיר את הדמויות, את ההיסטוריה שלהם, את המשפחה..ובין ברנן ובות' לא ממש קרה משהו. במבט לאחור אפשר להגיד שהם למדו לסמוך אחד על השני בתור שותפים על-ידי כך שהצילו אחד את השני ולמדו לעבוד ביחד. Brennan-Booth-Bones

בעונה השנייה נהיה קצת יותר מעניין מבחינת מערכות יחסים. לבות' יש סטוץ עם אמו של פארקר ואח"כ מערכת יחסים קצרת טווח עם קאם ואילו לברנן יש מערכת יחסים קצת יותר רצינית וארוכת טווח עם סאלי. בנוסף לכך יש לנו את פרק וגאס הנהדר ( The Woman In The Sand) שבו הם מעמידים פנים שהם בני זוג (אחת הדרכים היעילות לאחד ביניהם בלי באמת להפוך אותם לבני זוג).
בנוסף לכך, בות' עובר טיפול פסיכולוגי אצל ד"ר גורדון ווייט (סטפן פריי הנפלא) וכמובן יש את סיום העונה שהם מוצאים את עצמם מול הכומר של הודג'לה (כן, שיפ ניים של הודג'נס ואנג'לה) מה שיוצר תחושת חתונה. בנימה אישית, אני חייבת לציין שסוף העונה הזה לא היה מלהיב כפי שהם ציפו ועשו מכך אח"כ. תחושת כמעט הנישואים וחוסר הנוחות שחשו בתחילת העונה השלישית לא היו מובנות לי אבל לאורך העונה התרחשו מספיק דברים מבחינת מערכות יחסים כדי לשמור על עניין ולהגדיל את השיח של הרגשות שלהם אחד כלפי השנייה.

Brennan-Booth-Bones-Vegas

העונה השלישית היא אחת הפחות חביבות על הפאנדום, למיטב ידיעתי, אך אני חריגה בנושא. רוב המעריצים זוכרים את קו העלילה של גורגמון שהביא לעזיבתה של אחת הדמויות האהובות. זאק אדי עזב ולא היה לכך טיעון משכנע. אני מסכימה, הוא אכן עזב עם הסבר ממש לא מספק ואני מבינה שהבעייתיות הזאת נוצרה בעקבות שביתת התסריטאים, ובכללי אפשר לראות שבסוף העונה הם ניסו לסגור כמה שיותר קצוות, ממש מהר ומה לעשות? ככה זה נראה. אך לפני סוף העונה הזה היה לנו את פרק ליל כל הקדושים ( Mummy In The Maze) פרק חג המולד (Santa In The Slush) פרק הדאבל דייט עם סוויטס וחברתו (The Man In The Mud) פרק התינוק (The Baby In The Bough ) ופרק המשפט של מקס קינן ( The Verdict In The Story) ואז כמובן שני פרקי סוף העונה שבות' נורה ולרגע ברנן חושבת שהוא מת. אז כן, כשמסתכלים אחורה קרה כ"כ הרבה. הכל התחיל בכך שהכניסו את סוויטס לסדרה והכריחו את הדמויות לשבת ולדבר על מערכת היחסים ביניהם, החלטה מאוד נבונה אם תשאלו אותי. אז תחילה אילצו אותם לדבר על מערכת היחסים שלהם, אח"כ הכריחו אותם להתנשק תחת דבקון..אם זה לא הספיק הם גם נאלצו לצאת לדאבל דייט עם הפסיכולוג שלהם ולהבין שהם מסתדרים ממש טוב כזוג ואז הם נאלצו לגדל ילד ביחד ולבסוף היה את המשפט נגד אבא של ברנן שאילץ את שניהם להתמודד עם הרבה יותר ממה שציפו לו. לקינוח הרגו לנו את בות' כדי שברנן תבין את רגשותיה כלפיו (ואח"כ תתכחש אליהן עוד שלוש עונות) ובעצם אם מסתכלים על העונה הזאת הם חוו פה את כל שלבי מערכת היחסים בלי להיות באמת ביחד. (דיוויד בוריאנז סבור שזה הכי ביחד שברנן ובות' אי פעם יהיו וצריכים להיות, למזלנו הוא לא התסריטאי. ;) )

מאחורי הקלעים של נשיקת הדבקון

 

מאחורי הקלעים של פרק ליל כל הקדושים

העונה הרביעית היא האהובה עלי בסדרה! במקרה הזה אני יודעת שהייתה איזושהי התמרמרות מצד הפאנדום, אך כפי שהארט הנסון (יוצר הסדרה) חזה, היא עברה וכעת אחד הפרקים האהובים על הפאנדום הוא פרק סוף עונה 4. אני לא אתחיל לתת פרקי דוגמא מהעונה הזאת כי באמת שיש המון ועוד מדובר בעונה מלאה. אז אני אדבר רק על נקודת המפנה בסדרה והיא סוף העונה. פרק אחד לפני סוף העונה ברנן מגיעה למסקנה (בעקבות משחק אסוציאציות שסוויטס אילץ אותם לשחק) שהיא רוצה ילד ודי מהר היא מבינה שבות' הוא המועמד המתאים ביותר להיות תורם הזרע. אנג'לה צוחקת על העיוורון של ברנן ועל התכחשותה לרגשותיה כלפי בות' ואילו כשבות' מסכים קאם כבר ממש לא מתבדחת ומנסה להניא אותו מהחלטתו. אך כמובן שאין להם ילד ביחד, במקום זה יש את אחד הפרקים המצחיקים, שבו מתארח סטואי מאיש משפחה. הפרק נגמר כשברנן מבינה שבות' הוזה ועליו להתאשפז ואנו לומדים כי יש לו גידול במוח (איזו תפנית דרמטית, אה? אם לא היו לו פרקי הזיות לאורך העונה הייתי ממש מפקפקת באמינות האירוע..אבל אחרי שהוא מבלה פרק שלם עם חייל מנוח אי אפשר להתלונן, נכון? )
הגידול במוח מכין אותנו לפרק סיום העונה בו אנחנו רואים את ברנן ובות' לחלוטין מחוץ לדמות (ה UnderCover האולטימטיבי) מגלמים בעל ואישה, נשואים באושר ומנהלים מועדון לילה. כל הדמויות תופסות תפקיד חדש ומלא בהומור עצמי על הדמויות שבהן אנו מכירים אותם וכמובן, עדיין יש מקרה רצח שעליהם לפתור. הפרק הזה הוא בערך הדרך הטובה ביותר לתת למעריצים את הדביקות, האהבה והמימוש לו הם חיכו, בלי באמת לממש. הבעיה הייתה הצפייה הכוזבת שיצרו בקרב המעריצים. הפרסומים היו "ברנן ובות' במיטה ביחד" המציאות הייתה "ברנן ובות' במיטה ביחד כי בות' בתרדמת וכשהוא מתעורר הוא לא מבין מה קרה"

Brenna-Booth-Bones-Season-4

למרות סוף העונה המושלם, הוא נשא צרות אל העונה החמישית. אומנם הפרק היה תת הכרתי אך הוא הותיר את בות' מבולבל באשר לרגשותיו כלפי ברנן ואילו ברנן נאלצה להתאמץ ממש כדי להתכחש למה שגם היא הרגישה וחוותה באותו המאורע. את העונה החמישית אני מכנה תחילת הסוף ולמרות שנהניתי ממנה מאוד, לדעתי קרה יותר מדי במערכת היחסים וכך הגענו לעונה שישית שהייתה כבר ממש גרועה. אבל חכו, אנחנו עוד לא שם.

בעונה החמישית קורים המון דברים ואחרי שבות' מבין שהוא מאוהב בברנן הוא משנה את דעתו ומגלה שזה היה בהשפעת הניתוח. סוויטס מוציא את הספר שלו על שניהם ובו הוא מגיע למסקנה שהם מאוהבים (מה שהוא הבין בערך במפגש הראשון בין שלושתם בעונה השלישית) אך אנחנו מגלים, בפרק 100 הזכור לטובה, שהמקרה שראינו בפיילוט הוא לא המקרה הראשון שבו הם עבדו ביחד. (אגב, זאת הייתה החלטה חכמה להראות את המקרה הראשון, כי בפיילוט באמת לא נוצרת תחושה שזאת הפעם הראשונה שהם עובדים יחדיו..הם כבר מכירים ועבדו אך לא הסתדרו כך שזה בעצם מתיישב מושלם כפרק טרום פיילוט/המקרה הראשון שלהם) פרק 100 הוא הנאה כפולה כי אנחנו רואים שהם כמעט שכבו ואכן התנשקו בפעם הראשונה שהם עבדו יחדיו ובנוסף לכך סוויטס דוחף את בות' להודות ברגשותיו כלפי ברנן. אני חייבת להתוודות ולספר שראיתי את הפרק הזה הרבה יותר מדי פעמים והדיאלוג טרום ופוסט נשיקה (זאת של ההווה) הוא ממש גרוע וחבל. בעצם מהנקודה שבה הם באמת התחילו להודות ברגשות שלהם אחד כלפי השני הסדרה קצת נפלה. אחרי שבות' התוודה על רגשותיו כלפיה והיא דחתה אותו בתירוץ הלא מנומק שהיא תפגע בו אם הם יהיו יחדיו (כאילו שאם הם בנפרד והוא רוצה אותה הוא לא מרגיש פגוע..) הוא הכריז מיד כי הוא הולך להמשיך הלאה ולמצוא מישהי אחרת. כך סיימנו את עונה חמש בכמה פרקים ממוצעים ומטה עם סצינות מביכות (כמו ההיא בתיכון של ברנן שהיא מציעה שהם ירקדו ואז ישר שואלת אם הוא ירגיש לא בנוח בגלל רגשותיו כלפיה) ובסוף הגענו לפרידה מאוד יבשה ומאכזבת שבה כולם חיבקו את ברנן חוץ מבות' וכל אחד הלך לדרכו עם תכנון להיפגש כעבור שנה.

Brennan-Booth-kiss-Bones

כמובן, שנה לא חלפה והם כולם חזרו לעבודה. בות' בינתיים מצא חברה, האנה (שהפאנדום כ"כ אהב לשנוא) שהייתה צעד ממש מתבקש. מה אפשר לעשות אחרי שאנחנו כבר יודעים שצד אחד מעוניין בקשר ושהשני לא? לאן הם עוד יכלו להתקדם. אז האנה הייתה צפויה אך לא בהתאם, מאוד מאכזבת. כל הפרקים עם האנה וברנן היו מביכים להחריד והתחושה הייתה שכל המודעות החברתית שברנן צברה במהלך חמש עונות (ושנים) נעלמה כלא הייתה. הכימיה, המתח המיני וכל מה שהיה כ"כ נפלא בין בות' לברנן נעלם גם הוא ונותרנו מחכים ומצפים לפרק שבו ברנן סוף סוף תודה ברגשותיה. הפרק הגיע והוא כמובן The Doctor In The Photo. אז שוב, צעד מתבקש למדי אך ביצוע מאכזב. הרעיון של להביא את ברנן להבנה שהיא צריכה מערכת יחסים ושאסור לה לוותר על בות' ע"י הקצנה של מצבה הנפשי היה מצוין אך ההתנהגות של הדמויות סביבה, האדישות של כולם כלפיה, ההתעלמות המוחלטת ממצבה הנפשי הפכו את הפרק למאוד לא אמין. תצרפו לכך את העובדה שבות' היה ממש מרוחק ואז בשנייה שהיא כמעט נדרסה הוא הפציע משום מקום והציל אותה, כל אלה הפכו את הפרק הנ"ל לבעייתי במיוחד מבחינתי. הסצינה שבה היא בוכה ומתוודה במכונית הייתה קורעת לב וההסבר של בות' שהוא לא יעזוב את האנה כעת היה הגיוני אך זה שהוא ככה שלח אותה לדרכה והשאיר אותה לבד הוא לחלוטין לא בות'י מצידו וגם היה לא ברור. בקיצור, מאכזב.

Brennan-Booth-Bones

בהמשך העונה קרו עוד המון אירועים שסבבו סביב מערכת היחסים שלהם ונפלו בביצוע. הפרידה של האנה ובות' הייתה לא מנומקת בעליל (הוא מציע נישואים, היא מסרבת וזהו, הם נפרדים? ההחלטה להינשא נעשתה על רגל אחת, הוא ידע שזה מוקדם במערכת היחסים ואם הוא כ"כ אוהב אותה אז למה בעצם הוא לא מוכן לחכות? ) אח"כ הגיע פרק המעלית הנפלא אך שוב, קצת מוזר. הרעיון ששניהם יהיו כלואים ביחד במעלית במשך פרק שלם היה משהו שהמתנתי לו בציפייה והיו להם כמה שיחות טובות על מערכת היחסים שלהם אך בערך באמצע הפרק בות' הכריז שהוא לא מעוניין לדון במערכת היחסים שלהם כי הוא עוד לא מוכן ואילו בסוף הפרק הם מצאו את עצמם כותבים את התאריך שבו הם חושבים שהם יהיו ביחד. מבחינת העונה, זה אחד הפרקים הטובים..מבחינת הסדרה? נופל ברמתו לעומת פרקים מעונות קודמות.

השיא הגיע לקראת סוף העונה, בשני הפרקים האחרונים, בהם איבדנו עוד חבר צוות. הפעם וינסנט נייג'ל מורי, אחד המתמחים המצחיקים וחביב המעריצים, נהרג ע"י הצלף (היריב העונתי של בות') וברנן לקחה את מותו קשה. בות' לא הרגיש אשם ולמרות שהאיום היחיד היה על חייו שלו, הוא הזמין את ברנן לישון אצלו ולשמור עליה והיא הסכימה (לא משנה כמה תנסו, לא תשכנעו אותי שיש איזושהי הצדקה עלילתית לכך שהוא הציע והיא הסכימה לישון אצלו) וכך היה שבאמצע הלילה היא נבהלה וחשה אשמה על מותו של וינסנט ומצאה את עצמה בוכה בזרועותיו של בות' ובבוקר למחרת כל מה שקיבלנו זה חיוך לא ברור ושיחה מחשידה עם אנג'לה. בסוף פרק סיום העונה גילינו שבעצם חזינו בהפך הגמור של עונה 4. שם היא רצתה ילד והם שכבו אך הכל היה בדמיון ופה היא לא רצתה ילד, הם שכבו בלי שנראה אפילו נשיקה והיא בהריון.

מבחינת היוצרים, סוף העונה הזה היווה דילוג אלגנטי על השלב הדביק במערכת היחסים בניהם, השלב שאנחנו מכנים המימוש שאחריו כל המעריצים, שקיבלו מה שהם חיכו לו, נוטשים. אך מבחינת המעריצים זאת הייתה סטירת לחי. אחרי 6 שנים של ציפייה, סטוץ של ערב אחד שאפילו לא חזינו בו, מוביל להריון שכנראה משמח את בות' אך שוב, לא באמת ראינו משהו! הציפייה היא שבעונה הבאה ברנן ובות' יהיו זוג אך יאלצו להתמודד עם גידול הילד והאינטראקציה החדשה הזאת תשאיר את הצופים מעוניינים ותאפשר את המשך הסדרה. אני מבינה למה זה הגיוני וטכנית זאת הדרך הנכונה לעשות את זה, אך מבחינתי זה לא מספק. חיכינו לרגע הרגשי שבו הם יתאחדו, חיכינו להחלטה לנסות להיות ביחד, חיכינו לסצינה שבה הם יתמודדו עם לספר לאנג'לה (מה שראינו ממש לא נחשב) ולסוויטס. בכללי, חיכינו..הרבה..ולא קיבלנו. אז אני סיימתי את העונה השישית בתחושת אכזבה אך אין לי כל צל של ספק שאחזור לעונה השביעית לראות אותם מתמודדים עם ילד וכנראה, בתקווה, גם עם זוגיות. בנוסף, בות' יצטרך להתמודד עם העובדה שלמרות שהרצון שלו הוא משפחה מסודרת – בעל, אישה וילדים הוא בעצם מגדל ילד שני מחוץ לנישואים, מאישה אחרת. יהיה מעניין.

כדי לסכם את הפוסט המאוד ארוך הזה (הכי ארוך שלי עד היום) אני אומר שבמשך 5 עונות הצליחו יוצרי בונז להחזיק את מערכת היחסים הלא ממומשת של ברנן ובות' בצורה מצוינת, כאשר בכל עונה קרו מספיק דברים בשביל להשאיר את המעריצים ומספיק דברים שפיתחו את מערכת היחסים בין השניים אך לבסוף, בעונה השישית הם הלכו רחוק מדי ומימשו. למרות שלא ראינו את המימוש הזה, למרות שהם חושבים שהם עברו את השלב הקשה..אני צופה שבעונה הבאה הקסם לא יחזור. ללא מתח מיני הצופים מאבדים עניין ולמרות הפתרון היצירתי ככל הנראה זאת תהיה העונה האחרונה של בונז. יתכן ואני טועה, אחרי הכל, העונה השישית והכי פחות אהובה עלי היא המצליחה ביותר מבחינת רייטינג…אז אולי עוד צפויה לנו עונה שמינית. בכל מקרה, לא משנה כמה זמן הסדרה עוד תמשך, אני מקווה שהם יחזרו לעצמם ולפרקים הנהדרים שהסדרה הזאת סיפקה במשך 5 עונות. ללא ספק מדובר בסדרה תבניתית, צפויה ופשוטה אך היא הצליחה בפשטות שלה לבנות בסיס מעריצים נאמן שהלך וגדל משנה לשנה באמצעות השקעה בדמויות ובמערכות היחסים ביניהן והיא כרגע בין התוכניות האהובות עלי.

אם שרדתם את כל הפוסט הזה – תגיבו! :) אשמח לשמוע דעות ומחשבות. 

יום ראשון, 24 באפריל 2011

לא לעדכן שבועיים זה כבר שיא חדש.

זה לא הולך להיות פוסט ארוך, לצערי אינני מוצאת את הפנאי לבלוג לאחרונה.
אני מאוד אוהבת לכתוב, לבקר, להתעדכן ולדון בטלוויזיה ויש עכשיו שפע של פרקים חדשים (גוסיפ גירל, קוגר טאון וגלי הן בין התוכניות שחזרו השבוע) אבל אני באמת לא מוצאת זמן לפוסטים מושקעים ואינני רוצה לפרסם כאלה שנעשו על רגל אחת אז החלטתי לקחת הפסקה קצרה. מקווה שאחזור למצב רוח בקרוב, יש לי רעיונות להמון פוסטים.
עד אז אתם מוזמנים להירשם לאתר (בחלק של "הרשמה לבלוג") או לעקוב אחרי בטוויטר (אני מעדכנת שם פוסטים חדשים) או להתעדכן בפורומים השונים בהם אני כותבת.
אשתדל לחזור בקרוב,
איילת.

יום ראשון, 10 באפריל 2011

מתישהו גם הסרטים האלה יגיעו אלינו..

להסתכל באתר seret.co.il על מדור בקרוב תמיד קצת מדכא אותי. סרטים שיצאו עכשיו בארה"ב ומדברים עליהם ושומעים אותם בכל מקום מגיעים אלינו באיחור לא פרופורציונאלי בכלל.
לעיתים יש סרטים שיוצאים ממש מהר, עניין של שבועות עד חודש..אבל יש סרטים שזה פשוט לא יאומן.
עד שהם יצאו אני פה לשתף בטריילרים של הסרטים שלהם אני מחכה.

אתחיל עם כמה סרטים שיצאו השבוע בארץ ופשוט עוד לא יצא לי לראות. הראשון הוא 127 שעות בכיכובם של ג'יימס פרנקו, קייט מארה ואמבר טמבלין. במאי הסרט הוא דני בויל והסרט היה מועמד ללא פחות משישה אוסקרים.
עצם העובדה שהסרט היה מועמד לאוסקר שם אותו אוטומטית ברשימת הצפייה שלי. והנה הטריילר:

הסרט הבא ברשימה נקרא בעברית "קשה על הבוקר" (Morning Glory) ומהטריילר הוא נראה שגרתי, נוסחתי, אמריקאי למדי ועם סוף צפוי. אין לי איך להגן על עצמי, אני פשוט אוהבת סרטים כאלה מדי פעם. תוסיפו לזה קאסט מרשים (רייצ'ל מקאדמס, דיאן קיטון והריסון פורד) ואת הבמאי של נוטינג היל (רוג'ר מישל) וזה מספיק בשבילי.

עד כאן עם סרטים שכבר מציגים בקולנוע. סרט שמגיע אלינו בעוד שבוע הוא "נגד כל הסיכויים" (The Adjustment Bureau). אני מחשיבה אותו כמה שאני מכנה סרטי ה Boy meets girl מהדור החדש (הדור החדש מתייחס לכל נושא משחק המציאות, גורל, מסלול שנקבע מראש ודומיהם כמו שעשו כבר אינספור סרטים אבל זאת מעין אופנה שחזרה לאחרונה בהוליווד).
בסרט מככבים מאט דיימון ואמילי בלאנט והבמאי הוא ג'ורג' נולפי (סרט ראשון שהוא מביים!) 

הסרט הבא יוצא כצפוי בצמוד למועד היציאה שלו בארה"ב. אני מדברת כמובן על לא אחר מ"הצעקה 4". אני אוהבת סרטי אימה מטופשים וכן נהניתי מכל שלושת סרטי הצעקה הקודמים אבל אפילו לי הרעיון לעשות סרט רביעי נראה מגוחך. אז למה אני רושמת עליו? כי אני מתכננת לראות אותו! הוא הולך להיות כל-כך גרוע שזה טוב. מבינים למה אני מתכוונת?
מלבד זאת, מהטריילר נראה שהם יודעים ליהנות מזה ולצחוק על עצמם ועל הז'אנר קצת..אז בטח יהיה כיף.
בסרט מככבים רשימה אינסופית של שחקנים ביניהם נב קמפבל, קורטני קוקס, דיוויד ארקט, קריסטין בל, היידן פנטייר, אליסון ברי ועוד..
הבמאי הוא ווס קרייבן שביים את כל סרטי הצעקה הקודמים.

סרט שיוצא בעוד חמישה שבועות הוא "פול". קומדיה על חייזר בשם פול. הסרט הזה נכנס לרשימת הצפייה שלי בעיקר בזכות הליהוק! בסרט מככבים סיימון פג וניק פרוסט (המוכרים מHot Fuzz ו Shaun of the dead) ג'יין לינץ' (שמופיעה רק לדקה וחצי) וכמובן קריסטין וויג הנפלאה מSNL. הבמאי הוא גרג מוטולה.

הסרט האחרון ברשימה (האמת שהיא אינסופית אבל הפוסט חייב להסתיים מתישהו) הוא הכי מתאים לסטודנטית לקולנוע ומגיע רק בעוד שבעה שבועות לישראל. אני מדברת כמובן על "עץ החיים" (The Tree of Life) סרטו המסקרן של טרנס מאליק. בסרט מככבים בראד פיט, שון פן וג'סיקה צ'סטיין. נראה מבטיח.

אשמח לשמוע לאיזה סרטים אתם מחכים, מה ראיתם לאחרונה ואתם ממליצים ומה אתם חושבים על הטריילרים של הסרטים הללו.

יום רביעי, 30 במרץ 2011

האחות ג'קי - עונה חדשה

האחות ג'קי היא האנטי-גיבורה הכי אנטי-גיבורה שאני צופה בה בימים אלו. באמת, קשה לי איתה. במשך כל העונה השנייה ממש שנאתי אותה ואפילו חשבתי להפסיק לצפות, אבל הסדרה המשיכה לרתק ולסקרן אותי אז המשכתי. מה שמדהים אותי בסדרה כמו האחות ג'קי זה שתוך כדי צפייה בפרק (או לאורך העונה) קורה משהו שגורם לי לחשוב "אוי לא הם חשפו את כל הקלפים, מה הם יעשו עכשיו?" ואני אף פעם לא מצליחה לצפות מראש איך הכותבים ימשיכו את העלילה ואיך ג'קי תצא מהצרה שנקלעה אליה הפעם.
לשמחתי לכותבים תמיד יש תוכנית ותמיד הפתרון הוא לא צפוי, זה בדיוק הפתרון שלא חושבים עליו – יש שתי ברירות והפתרון של ג'קי יהיה השלישי שבכלל לא קיים ולמרות היותו לא קיים הוא יראה הכי הגיוני ברגע שנראה אותו על המסך. כישרון, באמת.
בתאריך 28.03.11 שודר הפרק הראשון בעונה השלישית של האחות ג'קי ושמו Game On. אם לא צפיתם בפרק כל מה שתקראו החל מהפסקה הבאה יפגע בצפייתכם.

Jackie-ohara02

העונה השנייה נגמרה ברגע שיא שבו אוהרה (החברה הכי טובה של ג'קי) וקווין בעלה של ג'קי עורכים התערבות ומתעמתים מולה על בעיית הסמים שלה, כמו שאמרתי בפסקה הקודמת – איך היא תצא מזה הפעם? היא יצאה כמובן, הייתי רוצה להגיד "כמו גדולה" אבל לא באמת כי עדיין יש לה המון הסברים לספק אבל היי, זה כדי שיהיה לנו במה להמשיך לצפות!

Jacki-Kevin

הפרק נפתח כפי שהובטח לנו על-ידי המפיקה בפועל של הסדרה, ליז ביורקס, בדיוק בנקודה שבה נגמרה העונה הקודמת ובליווי השיר Don't Rain on my Parade בהשראת ליה מישל. בראיון עם המפיקה היא סיפרה שהיא ראתה את ליה מישל (רייצ'ל ברי, גלי) מופיעה בטקס הטוני האחרון עם השיר של ברברה סטרייסנד והוא נתן לה את הרעיון איך ג'קי תצא מהצרה הזאת הפעם.
מה הרעיון? היא תצא מזה בדיבורים. אז כן, היו לה קצת הנחות..עד שהיא יצאה מהשירותים אוהרה עזבה את הבית ונשאר רק בעלה קווין ולו היא סיפקה מנה של תירוצים שבגדול אומרים "אני לא מכורה לסמים, כל ההוצאות מבתי המרקחת הם של המשפחה הזאת ובגדר הנורמלי". קווין, שסוף סוף מתחיל להתעורר ולהבין למי הוא נשוי, לא קונה את התירוץ אבל היא כהרגלה מתחמקת מהעימות באמתלה שהיא הולכת להחזיר את הבנות שלה הביתה.

Zoey-Thor

אני לא אסכם את כל הפרק, רק בקצרה אציין איפה אנחנו עומדים. אוהרה וג'קי לא חברות ואוהרה הולכת לנסות ולקחת משמרות הפוכות לאלו של ג'קי כדי שהן לא יפגשו.
קווין הגיע לבית החולים (הדבר הכי לא מנומק בסדרה זה איך כל השנים שהם נשואים והיא עובדת שם הוא לא הגיע לבקר אותה!) וכמובן גילה שאף אחד לא יודע עליו ושכנראה יש עוד הרבה סודות.
אדי בעקרון צריך להסתתר עכשיו כדי שהוא לא יהיה הדבר הבא שקווין יגלה (ואני מניחה שזה יקרה במהלך העונה..זה כבר בלתי נמנע)
זואי מאושרת עם הבחור שלה, ת'ור עדיין צריך לשמור על הדיאטה שלו (השלטים על דלת הכנסייה היו הדבר הכי מצחיק בפרק!), קופר עדיין פצוע מהאגרוף של סאם ואילו סאם מנסה להבין למה ת'ור וג'קי עזרו לו כשלקח מנת יתר.
דבר אחרון שמאוד מעניין – ג'קי שדיברה עם אקלייטוס הפלילה את עצמה ועכשיו אקלייטוס חושדת שלג'קי יש התמכרות למשככי כאבים.

בקיצור, צרות ובכמויות אבל זה מה שגורם לנו ליהנות מהסדרה אז בהחלט יש למה לצפות. העונה נפתחה ממש טוב ובפרק היה שילוב מצוין של דרמה וקומדיה. אם נלך על שיטת הקבוצות אז אני כמובן TeamO'hara.

התמונות של השלט על דלת הכנסייה ואיך שהשתנה במהלך הפרק:

NurseJackie-Note01

NurseJackie-Note02

NurseJackie-Note03

NurseJackie-Note04

פרומו לשבוע הבא:

עד כאן להפעם, אשמח לשמוע מה אתם חשבתם על הפרק ועל הסדרה בכלל. :)