אני חושבת שבנקודת משבר זו, הגיע הזמן לכתוב פוסט על גלי.
גלי הפכה להיות הסדרה האהובה עלי בערך מהיום בו צפיתי בפיילוט שלה, אך לצערי האהבה מתחילה להתפוגג כי נראה שהיוצרים שכחו מאיפה הם התחילו ולאיזו נקודה הם ניסו להגיע, או שאולי זאת הייתי אני שהבנתי לא נכון.
בכל מקרה, לפני שאתחיל להביע את אכזבתי הרבה מהפרק האחרון אציין שמדובר בפרק מס' 6 בעונה השנייה ושמו Never been kissed והוא שודר בארה"ב ביום שלישי ה09.11.10
אם לא צפיתם בפרק – המשך הקריאה על אחריותכם.
כפי שציינתי בפסקה הקודמת, מהפיילוט של גלי היא נכנסה לרשימת הסדרות האהובות עלי ובמהרה הפכה האהובה. כן, זאת לא יצירת מופת טלוויזיונית, זה לא מתחכם יותר מדי ויש ממש הרבה שירים והשפעה של תרבות הפופ בסדרה, אני לא אטען אחרת. לצד זאת הסדרה הציגה דמויות קיצוניות ולא טיפוסיות בתור דמויות ראשיות – רייצ'ל ברי, תלמידה שאפתנית שחולמת על ברודווי בזמן שבקיום היומיומי שלה בתיכון היא סובלת מהשפלות חוזרות ונשנות, היא גיבורה לא טיפוסית כי היא לא יפה, לא מקובלת והיא אפילו לא נחמדה,היא מאמינה רק בנכונותה שלה ומוכנה לעשות כמעט הכל בדרכה לפסגה. לצידה, הייתה לנו אמה פילסברי, יועצת בית הספר שבעצמה צריכה יעוץ, גם למחלה שלה וגם למערכות יחסים מכיוון שהיא מאוהבת עד מעל לראשה במורה הנשוי וויל שוסטר. נמשיך איתו, המורה לספרדית והגלי קלאב – נשוי נישואים כושלים, חלם על להיות כוכב ובסוף סיים בתור מורה לא מוצלח. ולסיום, נעבור לדובדבן שבקצפת – סו סילבסטר, מאמנת קבוצת המעודדות שהיא המורה (והבן אדם) הכי אכזרי, חסר לב וגזען שראיתי מגלם דמות חינוכית של מורה, על מסכי הטלוויזיה. אז רק לסכם את השורה התחתונה – גלי התחילה הכי רחוק מ High School Musical וסדרות תיכוניסטים טיפוסיות והביאה למסך משהו שונה.
איפה אנחנו היום? היום אנחנו בעונה השנייה, פרק 6. הפרק מתרכז בשתי דמויות שמעולם לא התנשקו – מאמנת הפוטבול ביסט וקורט ההומו.
קורט – לצערי הוא הפך מאחת הדמויות הקומיות הטובות בסדרה לדמות הכי דרמטית. זה התחיל עוד בעונה הקודמת שסבבה סביב היותו הומו, יציאה מהארון והתמודדות עם החברה והמשפחה כאשר הם מקבלים את השינוי והמשיך העונה עם עוד קצת דרמה משפחתית מול אביו ועכשיו – בריונות בביה"ס. שלא תבינו לא נכון, אני יודעת שמדובר בנושא כואב ומאוד רציני שעשה כותרות לאחרונה בארה"ב אבל גלי מעצם הגדרתה היא סדרה קומית, היא יכולה לגעת בנושאים רציניים ולהתמודד איתם אבל להפוך כל נושא רציני ודרמטי רק סביב קורט? ובכלל, הדרך שבה זה נעשה לא הייתה טובה, היה צפוי שהבחור שלא משחרר ולא עוזב אותו יהיה הומו וכביכול יעניק לו נשיקה ראשונה מאוד לא רצויה. דווקא העלילה שהכניסה את דמותו של בליין (השחקן דארן כריס) לסדרה הייתה נחמדה, ביה"ס לבנים בלבד יהיה המתחרה שלהם בsectionals וקורט הולך לבדוק את התחרות ומוצא מקום אוטופי וידיד– זה היה חביב. כל הדרמה? יותר מדי ולא במקום בכלל.
אני רק רוצה להוסיף ולציין – זאת לא הפעם הראשונה שקורט מתנשק, בעונה הראשונה שהוא ניסה לחקור את המיניות שלו הוא התנשק עם בריטני:
ביסט – אני חושבת שאפשר להגדיר את קו העלילה הזה כמטופש ומיותר. הדבר היחיד שהיה טוב כאן היו הבחורים (וטינה) מדמיינים את המאמנת בכל מיני תלבושות הזויות שהיו משעשעות למדי. אם מישהו יצליח להסביר לי מה תרם לנו, לביסט או לשוסטר הנשיקה הזאת באמת תעשו לי את היום. אישה בת 40 שאף פעם לא התנשקה מקבלת נשיקת רחמים ממורה בביה"ס. מה עכשיו? מעכשיו היא תיתפס כנשית יותר בעיני גברים? עכשיו יהיה לה חבר? לא, שום דבר לא ישתנה. וגם אם כן, השילוב של שינוי כזה בתוך עלילת הסדרה יהיה כ"כ משני שבשביל מה בכלל לטרוח? אלא אם מתכננים לנו רומן בין שוסטר לבינה, אבל אני בספק, ממש ממש בספק.
דמות נוספת שבלטה בפרק הייתה דמותו של פאק שחזרה אלינו אחרי היעדרות קצרה שגררה אחריה גל שמועות שלם על סכסוכים עם ההפקה ואי עמידה בחוזה. אבל זה לא משנה כרגע, הוא חזר מכלא לבני נוער והחליט שהעבודה הקהילתית שלו תהיה עזרה לארטי עם נשים. בהתחלה, תפסתי את זה כמצחיק ומבדר אבל תפיסת הנשים בסדרה הזאת מתחילה להטריד אותי. כאילו, אם הפכנו את הסדרה לחינוכית, נכונה ומלאת מסרים חיוביים איך יכול להיות שמציגים את האישה ככל-כך טיפשה? אז כן, בריטני היא לא חכמה והיא גם שרמוטה, אבל סנטנה? היא אמורה להיות קצת יותר חכמה. שתיהן מציעות בסופו של דבר לפאק וארטי לצאת איתן אחרי שבפרק הקודם ארטי ממש פגע ברגשותיה של בריטני ופאק, ובכן הוא שבר את ליבה של סנטנה כבר מספר פעמים רב. בנוסף לכך, אחרי הדייט הבנות מוסיפות מסקנה מכל הנושא סביב ביסט והיא – בנות אף פעם לא צריכות לסרב לבנים בדרישות המיניות שלהם. כן, להכות הומואים זה ממש לא לעניין אבל שבחורות לא צריכות לסרב זה סבבה?
אם נעמיק בזה קצת ונסתכל אחורה, נחשוב על טרי, גרושתו של וויל. מלבד דרישות בלתי הגיוניות מבעלה מבחינה כלכלית היא בסופו של דבר העמידה פנים שהיא אישה בהריון ויצאה די משוגעת מכל העסק. גם אחרי הגירושים מוויל היא מתעללת בחייו ומנסה לחבל במערכת היחסים עם אמה.
אמה – מאוהבת בוויל, רוצה את וויל ואפילו לא מתחתנת בגלל אהבתה כלפיו, הוא כל החיים שלה. בסוף הוא בוגד בה ושובר את ליבה אבל כשהיא מפתחת מערכת יחסים עם קארל היא פוגעת ברגשותיו של וויל שאוהב אותה כל-כך. (באמת??)
סו סילבסטר – האישה הכי חזקה בסדרה הזאת! הדבר היחיד שמפיל אותה הוא תכסיס רומנטי מצד וויל, היא במיידית נשבית בקסמיו וכשהיא מגלה כי רומתה היא שבורה ונשארת במיטתה ימים. זאת האישה הכי חזקה?
כמובן, גם רייצ'ל היא אישה חזקה שנופלת בטלטלה נפשית חוזרת גם ע"י פין שנמצא עם קווין אבל רומז לה שוב ושוב שהוא רוצה אותה וגם ע"י ג'סי שמנצל אותה כדי לחבל בתחרות.
אם בסדרה לא היו מתחילים לחנך אותי בכל פרק וללמד אותי מה נכון ומה לא, לא הייתה לי בעיה עם ההצגה של הנשים כמין כ"כ חלש, כמובן כל עוד זה נלקח בהקשר ההומוריסטי שבו זה מוצג, אבל אם הומואים והתעללות בביה"ס הפך להיות נושא רציני ודרמטי,אז למה האישה נשארה בדיחה?
קווין – הדוגמא היחידה לאישה חזקה באמת בסדרה. שבסופו של דבר נשארת לבד ועוברת לידה בגיל 16 עם עזרתה של מרצדס ואמא שלה שמפתיעה ברגע האחרון.
ועכשיו אני הולכת להסתייג מכל זה ולומר- זה באמת לא מפריע לי. ההגזמה עם בריטני וסנטנה קצת הציקה לי בפרק, אבל בגדול אני רואה את זה כבידור טוב. פשוט מפריע לי לראות את קורט מתמודד עם הקשיים בחייו בצורה הכי דרמטית ורצינית שיכולה להיות כאשר כל השאר נשאר קומי.
מה עוד מפריע לי בעונה הזאת של גלי ובפרק זה ספציפית? דמויות. יש יותר מדי דמויות וכל אחת מהן מקבלת מעט תשומת לב.
רייצ'ל ברי הייתה לחלוטין חסרת עלילה בפרק הזה. השיר היחיד שהיא שרה היה קבוצתי ולא היה כל פיתוח של הדמות שלה. בקושי היו לליה מישל שורות.
אמה פילסברי – לא הופיעה בכלל! וזאת לא הפעם הראשונה העונה. עזבו את זה שאני ממש אוהבת את הדמות ואני מרגישה בחסרונה. אחרי הפרק הקודם שנעשתה כ"כ הרבה התקדמות במשולש הרומנטי בין קארל-אמה-וויל זה פשוט נקטע לחלוטין?
מרצדס – דמות נהדרת שרק טעמנו ממנה בעונה הקודמת, העונה ממש נעלמה.
נראה שמלהקים עוד ועוד שחקנים לסדרה, מביאים שחקנים אורחים וזה טוב ונחמד אבל זה פוגע בדמויות האחרות וגורם לממש מעט התפתחות עלילתית. בינתיים, מלבד התחרויות של המועדון אין קו עלילתי מסוים שמוביל את העונה ונשאר עקבי בין פרק לפרק וזה פוגע בהנאה שבצפייה. כל פרק עומד לזכות עצמו ולצערי מאכזב כל פעם מחדש.
ידעתי שהפוסט הזה יצא ארוך מדי ואיפשהו לאורך הדרך יאבד את המיקוד. זה עדיין אתגר בשבילי להכניס את כל המחשבות לפוסט אחד במיוחד שאני רוצה גם לספק מידע על הפרק וגם דעה.
אז נסכם. מבחינת שירים היו דווקא ביצועים לא רעים בכלל ולמרות שהיה חיקוי מאוד לא מוצלח לפרק Vitamin D, נראה שהנוסחא של שירי מאש-אפ ותחרות בנים מול בנות עדיין עובדת.
השירים מהפרק הם:
“One Love”
“Teenage Dream”
“Start Me Up/Livin’ on a Prayer”
“Stop in the Name of Love/Free Your Mind”
ולמרות שאפילו סו סילבסטר הפכה עם הזמן לדמות קצת יותר חינוכית לקהל הצופים, הפרק אנחנו שוכחים את זה לרגע (הלוואי ונשכח זאת כל פרק!) והיא חוגגת את ניצחונה(הזמני) כאשר ביסט מתפטרת וסו מקבלת חזרה את התקציב המלא של קבוצת המעודדות, מה שמביא לסצינה מאוד מבדרת עם צחוק מכשפה מעולה הודות לכישרון המשחק של ג'יין לינץ'.
דבר אחרון לסיום – לפי שמועות וספוילרים לא רשמיים שקראתי נראה שיש עוד תקווה לעונה. אם ריאן מרפי אכן חושב קדימה ויש תכנון וסיבה להכרות של בליין וקורט (וזה לא כדי לחקות את עלילות ג'סי ורייצ'ל בעונה הקודמת) וכמובן תכנון להצגת סאנשיין (שאריס) בתחילת העונה רק כדי להעביר אותה במהירות ל Vocal Adrenaline אז אולי יש עוד למה לחכות.
בנתיים, נמשיך לצפות.
עד כאן הפעם, אשמח לשמוע תגובות, דעות, הארות והערות.
יש לי גם קצת חדשות לחלוק איתכם..
