אתמול לפנות בוקר הועבר בשידור חי טקס גלובוס הזהב ה-68. הטקס שודר בארץ בערוץ E!
הצלחתי להישאר ערה ולצפות בשידור החי כפי שאני נוהגת לעשות בשנים האחרונות, למרות שיצא שעבדתי על הגשה ללימודים ממש עד תחילת שידורי השטיח האדום (01:00 בלילה).
הטקס עצמו היה קצת משעמם לטעמי. בכל השנים הקודמות שצפיתי הייתי הרבה יותר נלהבת ומלאת ציפיות לקראת הראיונות, התוצאות, הנאומים והבדיחות...
הפעם אני לא יודעת אם אני התבגרתי או שבאמת היה טקס יחסית חלש. הכל היה נראה קצת יותר מדי מאולץ ורשמי ומזויף (שגם זה היה מצחיק אותי פעם..)
בכל אופן, זה מה שאני חשבתי, עכשיו אסקור בקצרה את מה שהיה – אכזבות, שמחות ודברים צפויים שקרו.
לפני שתתחילו לקרוא חשוב לציין – כל מה שאני כותבת מבוסס על דעה אישית שלא מתיימרת להיות אובייקטיבית. אני מצהירה בזאת כי לא צפיתי בכל הסרטים המועמדים וגם לא בכל התוכניות המועמדות וחלק מהתוצאות היו צפויות בעיני בעקבות דעת קהל, ביקורות ותחזיות של מומחים.
הזוכים הגדולים של הטקס היו הסרט הרשת החברתית שזכה בארבעה פרסים והסדרה גלי שזכתה בשלושה.
כל הזכיות של הרשת החברתית לא הפתיעו במיוחד – סרט הדרמה הטוב ביותר, פרס בימוי לדיוויד פינצ'ר, פרס תסריט לאהרון סורקין והקטגוריה שקצת הפתיעה, Original Score, שאני באמת לא מומחית ולא ציפיתי לזוכה מסוים אך היו כאלה שציפו שהאנס זימר יזכה על פסקול מקורי להתחלה.
גלי קצת הפתיעו, לפחות אותי. העונה השנייה של הסדרה ממש מאכזבת אותי, כפי שכבר כתבתי כאן, ואני מרגישה שהתוכנית הפכה מסדרה בעלת הומור מתוחכם ומסרים אירוניים חזקים לסדרת פופ-מיוזיקל מיינסטרימית. ועדיין – לא רק שהם זכו בפרס היוקרתי של הסדרה הקומית הטובה ביותר, אלא גם בשחקן משנה (כריס קולפר) ושחקנית משנה (ג'יין לינץ'). בכל הקטגוריות הנ"ל אני מאמינה שהיו מועמדים ראויים יותר לזכייה (ובעיקר הפריע לי ההפסד של ג'וליה סטיילס על תפקיד האורח המצוין שלה בדקסטר)
בנוסף, הזכייה של נטלי פורטמן על תפקידה בברבור שחור הייתה צפויה ומוצדקת.
זכייה צפויה נוספת, שייכת לקולין פירת' על תפקידו בנאום המלך.
בקטגוריית סדרת הדרמה היו קצת הפתעות..
סטיב בושמי הנפלא זכה על תפקידו בסדרה החדשה אימפריית הפשע והסדרה עצמה זכתה גם כן. למרות כל הרעש סביב התוכנית, עוד לא יצא לי לצפות בה בעצמי אבל לפחות מישהו חדש נכנס לזירה וכבש את הזכייה מידי ג'ון האם ובריאן קרנסטון שהיו הזוכים העיקריים בקטגוריה זו באמי ובגלובוס הזהב בשנים האחרונות.
הפתעה נוספת הייתה הזכייה של קייטי סגל בקטגוריית שחקנית ראשית בסדרת דרמה על התוכנית ילדי האנרכיה.
את רשימת המועמדים והזוכים המלאה ניתן לראות כאן.
ריקי ג'רווייס היה מנחה הטקס. הוא מצחיק, באמת..מי יכול לטעון אחרת? עם זאת, הבדיחות היו לעיתים קצת מוגזמות. אז הנה נאום הפתיחה – 5 דק' רצופות של בדיחות, מתחיל באמת מצחיק ואח"כ כבר מוזר ולא נעים:
אחד הרגעים המביכים היה זכייתו של כריסטיאן בייל שסרב לרדת מהבמה הרבה אחרי שהמוזיקה הפסיקה ונאלצו לסגור לו את המיקרופון:
אחד הרגעים המרגשים היה זכייתו של כריס קולפר בקטגוריית שחקן משנה. קודם לכן ציינתי שלדעתי הוא לא היה המועמד הראוי ביותר, ואני נשארת בעמדה זו. עם זאת, הזכייה שלו הייתה באמת מרגשת והנאום היה נפלא למרות קולו הרועד מהתרגשות:
אחד הרגעים המצחיקים היה הקראת המועמדויות על ידי רוברט דאוני ג'וניור. הנה הקטע המלא:
על האופנה והשטיח האדום אני לא אדבר וארחיב – אני מאמינה שיש מספיק מקורות ואנשים מומחים הרבה יותר ממני שמספקים את האינפורמציה הזאת.
אם אתם רוצים לראות תמונות מהשטיח האדום לחצו כאן.
לפני שאסיים את הפוסט רק רציתי לציין שיש לי חשבון טוויטר שבו אני מעדכנת חדשות בידור, מעדכנת בנוגע לפוסטים חדשים ווסתם מדברת על החיים.
אשמח אם תעקבו אחריי. :)
מקווה שנהניתם מהסיקור הקצר, אשמח לשמוע את תגובותיכם על הזוכים, המפסידים והטקס בכלל...
