מחשבות על "לנשק את ג'סיקה סטיין"

החלטתי לכתוב על סרט כי לא לשווא למדתי 4 שנים קולנוע! השינוי נובע מכך שכתבתי פוסט אחד בודד בשנת 2014 והחלטתי שהגיע הזמן לכתוב, על מה שמתחשק, על מה שיש ופשוט לזרום עם זה.

כמה מילים על הסרט: "לנשק את ג'סיקה סטיין" יצא בשנת 2001 והינו קומדיה רומנטית. הסרט מבוסס על מחזה בשם "ליפשטיק" שבו כיכבו שתי כוכבות ותסריטאיות הסרט: ג'ניפר ווסטפלדט והת'ר יורגנסן. הסרט בבימויו של צ'רלס הרמן – וורמפלד.

מתישהו גם הסרטים האלה יגיעו אלינו..

להסתכל באתר seret.co.il על מדור בקרוב תמיד קצת מדכא אותי. סרטים שיצאו עכשיו בארה"ב ומדברים עליהם ושומעים אותם בכל מקום מגיעים אלינו באיחור לא פרופורציונאלי בכלל.
לעיתים יש סרטים שיוצאים ממש מהר, עניין של שבועות עד חודש..אבל יש סרטים שזה פשוט לא יאומן.
עד שהם יצאו אני פה לשתף בטריילרים של הסרטים שלהם אני מחכה.

אתחיל עם כמה סרטים שיצאו השבוע בארץ ופשוט עוד לא יצא לי לראות. הראשון הוא 127 שעות בכיכובם של ג'יימס פרנקו, קייט מארה ואמבר טמבלין. במאי הסרט הוא דני בויל והסרט היה מועמד ללא פחות משישה אוסקרים.
עצם העובדה שהסרט היה מועמד לאוסקר שם אותו אוטומטית ברשימת הצפייה שלי. והנה הטריילר:

הסרט הבא ברשימה נקרא בעברית "קשה על הבוקר" (Morning Glory) ומהטריילר הוא נראה שגרתי, נוסחתי, אמריקאי למדי ועם סוף צפוי. אין לי איך להגן על עצמי, אני פשוט אוהבת סרטים כאלה מדי פעם. תוסיפו לזה קאסט מרשים (רייצ'ל מקאדמס, דיאן קיטון והריסון פורד) ואת הבמאי של נוטינג היל (רוג'ר מישל) וזה מספיק בשבילי.

עד כאן עם סרטים שכבר מציגים בקולנוע. סרט שמגיע אלינו בעוד שבוע הוא "נגד כל הסיכויים" (The Adjustment Bureau). אני מחשיבה אותו כמה שאני מכנה סרטי ה Boy meets girl מהדור החדש (הדור החדש מתייחס לכל נושא משחק המציאות, גורל, מסלול שנקבע מראש ודומיהם כמו שעשו כבר אינספור סרטים אבל זאת מעין אופנה שחזרה לאחרונה בהוליווד).
בסרט מככבים מאט דיימון ואמילי בלאנט והבמאי הוא ג'ורג' נולפי (סרט ראשון שהוא מביים!) 

הסרט הבא יוצא כצפוי בצמוד למועד היציאה שלו בארה"ב. אני מדברת כמובן על לא אחר מ"הצעקה 4". אני אוהבת סרטי אימה מטופשים וכן נהניתי מכל שלושת סרטי הצעקה הקודמים אבל אפילו לי הרעיון לעשות סרט רביעי נראה מגוחך. אז למה אני רושמת עליו? כי אני מתכננת לראות אותו! הוא הולך להיות כל-כך גרוע שזה טוב. מבינים למה אני מתכוונת?
מלבד זאת, מהטריילר נראה שהם יודעים ליהנות מזה ולצחוק על עצמם ועל הז'אנר קצת..אז בטח יהיה כיף.
בסרט מככבים רשימה אינסופית של שחקנים ביניהם נב קמפבל, קורטני קוקס, דיוויד ארקט, קריסטין בל, היידן פנטייר, אליסון ברי ועוד..
הבמאי הוא ווס קרייבן שביים את כל סרטי הצעקה הקודמים.

סרט שיוצא בעוד חמישה שבועות הוא "פול". קומדיה על חייזר בשם פול. הסרט הזה נכנס לרשימת הצפייה שלי בעיקר בזכות הליהוק! בסרט מככבים סיימון פג וניק פרוסט (המוכרים מHot Fuzz ו Shaun of the dead) ג'יין לינץ' (שמופיעה רק לדקה וחצי) וכמובן קריסטין וויג הנפלאה מSNL. הבמאי הוא גרג מוטולה.

הסרט האחרון ברשימה (האמת שהיא אינסופית אבל הפוסט חייב להסתיים מתישהו) הוא הכי מתאים לסטודנטית לקולנוע ומגיע רק בעוד שבעה שבועות לישראל. אני מדברת כמובן על "עץ החיים" (The Tree of Life) סרטו המסקרן של טרנס מאליק. בסרט מככבים בראד פיט, שון פן וג'סיקה צ'סטיין. נראה מבטיח.

אשמח לשמוע לאיזה סרטים אתם מחכים, מה ראיתם לאחרונה ואתם ממליצים ומה אתם חושבים על הטריילרים של הסרטים הללו.

גלובוס הזהב 2011 – דו"ח סובייקטיבי

אתמול לפנות בוקר הועבר בשידור חי טקס גלובוס הזהב ה-68. הטקס שודר בארץ בערוץ E!
הצלחתי להישאר ערה ולצפות בשידור החי כפי שאני נוהגת לעשות בשנים האחרונות, למרות שיצא שעבדתי על הגשה ללימודים ממש עד תחילת שידורי השטיח האדום (01:00 בלילה).
הטקס עצמו היה קצת משעמם לטעמי. בכל השנים הקודמות שצפיתי הייתי הרבה יותר נלהבת ומלאת ציפיות לקראת הראיונות, התוצאות, הנאומים והבדיחות...
הפעם אני לא יודעת אם אני התבגרתי או שבאמת היה טקס יחסית חלש. הכל היה נראה קצת יותר מדי מאולץ ורשמי ומזויף (שגם זה היה מצחיק אותי פעם..)
בכל אופן, זה מה שאני חשבתי, עכשיו אסקור בקצרה את מה שהיה – אכזבות, שמחות ודברים צפויים שקרו.

לפני שתתחילו לקרוא חשוב לציין – כל מה שאני כותבת מבוסס על דעה אישית שלא מתיימרת להיות אובייקטיבית. אני מצהירה בזאת כי לא צפיתי בכל הסרטים המועמדים וגם לא בכל התוכניות המועמדות וחלק מהתוצאות היו צפויות בעיני בעקבות דעת קהל, ביקורות ותחזיות של מומחים.

הזוכים הגדולים של הטקס היו הסרט הרשת החברתית שזכה בארבעה פרסים והסדרה גלי שזכתה בשלושה.
כל הזכיות של הרשת החברתית לא הפתיעו במיוחד – סרט הדרמה הטוב ביותר, פרס בימוי לדיוויד פינצ'ר, פרס תסריט לאהרון סורקין והקטגוריה שקצת הפתיעה, Original Score, שאני באמת לא מומחית ולא ציפיתי לזוכה מסוים אך היו כאלה שציפו שהאנס זימר יזכה על פסקול מקורי להתחלה.
גלי קצת הפתיעו, לפחות אותי. העונה השנייה של הסדרה ממש מאכזבת אותי, כפי שכבר כתבתי כאן, ואני מרגישה שהתוכנית הפכה מסדרה בעלת הומור מתוחכם ומסרים אירוניים חזקים לסדרת פופ-מיוזיקל מיינסטרימית. ועדיין – לא רק שהם זכו בפרס היוקרתי של הסדרה הקומית הטובה ביותר, אלא גם בשחקן משנה (כריס קולפר) ושחקנית משנה (ג'יין לינץ'). בכל הקטגוריות הנ"ל אני מאמינה שהיו מועמדים ראויים יותר לזכייה (ובעיקר הפריע לי ההפסד של ג'וליה סטיילס על תפקיד האורח המצוין שלה בדקסטר)

בנוסף, הזכייה של נטלי פורטמן על תפקידה בברבור שחור הייתה צפויה ומוצדקת.
זכייה צפויה נוספת, שייכת לקולין פירת' על תפקידו בנאום המלך.

בקטגוריית סדרת הדרמה היו קצת הפתעות..
סטיב בושמי הנפלא זכה על תפקידו בסדרה החדשה אימפריית הפשע והסדרה עצמה זכתה גם כן. למרות כל הרעש סביב התוכנית, עוד לא יצא לי לצפות בה בעצמי אבל לפחות מישהו חדש נכנס לזירה וכבש את הזכייה מידי ג'ון האם ובריאן קרנסטון שהיו הזוכים העיקריים בקטגוריה זו באמי ובגלובוס הזהב בשנים האחרונות.
הפתעה נוספת הייתה הזכייה של קייטי סגל בקטגוריית שחקנית ראשית בסדרת דרמה על התוכנית ילדי האנרכיה.

את רשימת המועמדים והזוכים המלאה ניתן לראות כאן.

ריקי ג'רווייס היה מנחה הטקס. הוא מצחיק, באמת..מי יכול לטעון אחרת? עם זאת, הבדיחות היו לעיתים קצת מוגזמות. אז הנה נאום הפתיחה – 5 דק' רצופות של בדיחות, מתחיל באמת מצחיק ואח"כ כבר מוזר ולא נעים:

אחד הרגעים המביכים היה זכייתו של כריסטיאן בייל שסרב לרדת מהבמה הרבה אחרי שהמוזיקה הפסיקה ונאלצו לסגור לו את המיקרופון:

אחד הרגעים המרגשים היה זכייתו של כריס קולפר בקטגוריית שחקן משנה. קודם לכן ציינתי שלדעתי הוא לא היה המועמד הראוי ביותר, ואני נשארת בעמדה זו. עם זאת, הזכייה שלו הייתה באמת מרגשת והנאום היה נפלא למרות קולו הרועד מהתרגשות:

אחד הרגעים המצחיקים היה הקראת המועמדויות על ידי רוברט דאוני ג'וניור. הנה הקטע המלא:

על האופנה והשטיח האדום אני לא אדבר וארחיב – אני מאמינה שיש מספיק מקורות ואנשים מומחים הרבה יותר ממני שמספקים את האינפורמציה הזאת.
אם אתם רוצים לראות תמונות מהשטיח האדום לחצו כאן.

לפני שאסיים את הפוסט רק רציתי לציין שיש לי חשבון טוויטר שבו אני מעדכנת חדשות בידור, מעדכנת בנוגע לפוסטים חדשים ווסתם מדברת על החיים.
אשמח אם תעקבו אחריי. :)

מקווה שנהניתם מהסיקור הקצר, אשמח לשמוע את תגובותיכם על הזוכים, המפסידים והטקס בכלל...

פוסט חג הודיה מיוחד

מכיוון שממש לאחרונה (יום חמישי) חגגו בארה"ב את חג ההודיה עלו לרשת הרבה כתבות קולנוע נחמדות שמתקשרות לנושא.
השבוע אין יותר מדי פרקים, בגלל החג אז נראה לי מתאים להביא לכם כמה מהכתבות היותר מעניינות,משעשעות ונחמדות שמצאתי ברשת.
זה המקום לציין שצפויות לנו לא מעט פגרות בתקופה הקרובה בשל החגים.

אגב פגרות – מכיוון שאינני יכולה להביא כאן את כל הרשימות עם כל תאריכי הפרקים וכל הבלאגן שצפוי לנו בחודשים הקרובים מבחינת תאריכי שידור רציתי להמליץ על האתר MyEpisodes. אם אתם צופים באופן קבוע בתוכניות בקצב השידור של ארה"ב – כדאי לכם להירשם לאתר ולהישאר מעודכנים בתאריכי השידור ומעקב הפרקים שלכם.
אם לא – אתם עדיין יכולים להיכנס ולראות תאריכי שידור של הסדרות שלכם.

עכשיו ברשותכם נמשיך לענייננו.
הכתבה הראשונה מציגה שלושה כותבים, כל אחד מהם ממליץ על סצינות הסעודות האהובות עליהם בהיסטוריית הקולנוע. חלק מהסרטים שהוזכרו שם אני אפילו לא מכירה אבל בין השאר ניתן למצוא את אמריקן ביוטי, ניחוח אישה, סטאר טרק ועוד. לכתבה המלאה..

הכתבה השנייה הרבה יותר משעשעת ונוחה לקריאה אם אינכם רוצים לקרוא כתבות ארוכות באנגלית. בפוסט זה מתומצתים הלקחים שלמד הכותב מתוכניות מיוחדות לחגים (מה שנקרא Holiday Specials). לכתבה המלאה…

הכתבה השלישית היא מצגת – עוד יותר נוח, לא? יש תמונות של הסרטים שהכותבת ממליצה עליהם ושתיים-שלוש שורות על למה את הסרט הזה ולמתי הוא מתאים.
המצגת היא על 10 סרטים שהיא צופה בהם במהלך החג כדי להתחמק (זמנית) ממלודרמה משפחתית. אני אישית לא הייתי מרכיבה את הרשימה שלי מהסרטים הללו אבל כל אחד וטעמו. השתיים- שלוש שורות שהיא מוסיפה על כל סרט מאוד משעשעות, בקיצור מומלץ. ואם אתם לא חובבי סטאר וורז (גם אני לא..) תצטרכו לשרוד עד סרט מס' 4 ברשימה. לכתבה המלאה..

הכתבה האחרונה שאני רוצה להמליץ עליה בכלל לא קשורה לחג ההודיה וכבר פורסמה לפני זמן מה. הכתבה שוב, הומוריסטית מאוד. 11 עצות – מה לעשות אם אתה מוצא את עצמך בסרט אימה.מאוד מומלץ! ושוב, למי שמתקשה עם השפה – ניתן לקרוא רק את ההמלצות (מודגשות לאורך הפוסט) ולראות את התמונות ועדיין ליהנות ולצחוק. לכתבה המלאה..

לסיום, סרטון לא ממש קשור אבל אני מרגישה צורך להוסיף קצת צבע וחיים לפוסט. :)
אז פרומו לפרק הבא של גלי Glee שנקרא Special Education (פרק מס' 9 לעונה, שימו לב מכיל ספוילרים). איזה כיף! אחרי שהתאכזבתי מפרקי העונה עד כה, נראה שפרק הבא יפתיע לטובה.

עד כאן לבנתיים, פוסט קצרצר ובתכלס חסר תוכן, יש פה רק המלצות.
מבטיחה שאחזור לכתיבת פוסטים יותר מעניינים ולחזור לשגרת הפרקים בקרוב.

שובר שיגרה - טריילרים

אני לא יודעת איך זה קרה אבל לא עדכנתי כבר יותר משבוע! טוב, האמת שאני כן יודעת איך זה קרה..הייתי צריכה לצלם שני סרטים ולהכין 2 עבודות ועוד תרגיל בעריכה ויחד עם שעות לימודים רבות ונסיעות בתחבורה ציבורית נגמר לי כל הזמן הפנוי. אבל עכשיו סוף שבוע, עדיין יש לי המון מטלות אבל לפחות יש קצת זמן לבלוג.

הפעם אני לא רוצה לכתוב ביקורת על פרק בסדרה, מתחשק לי קצת לשבור את התבנית הקבועה.
אני רוצה להביא טריילרים לכמה סרטים שמגיעים בקרוב לארץ ונראים לי מעניינים ושווים צפייה, כמובן עוד לא ראיתי את הסרטים בעצמי זה רק על סמך מה ששמעתי עליהם ומה שמוצג בטריילר.

הטריילר הראשון הוא לסרט שמגיע בעוד שבועיים לארץ - "אל תלחצי אני בדרך" או באנגלית "Due Date"

הסרט הוא קומדיה בכיכובם של רוברט דאוני ג'וניור, זאק גליפיאניקיס, מישל מונגן וג'יימי פוקס. הבמאי הוא טוד פיליפס שביים גם את "ההנגאובר" (שתורגם ל "בדרך לחתונה עוצרים בוגאס").
בעקרון אני לא מחסידי הז'אנר, את ההנגאובר לא אהבתי ולא הבנתי את ההתלהבות וכך גם עם קומדיות רבות אחרות, אבל הטריילר נראה משעשע למדי וכמובן, הסיבה השטחית ביותר- רוברט דאוני ג'וניור מככב.
אז אם אהבתם את ההנגאובר, כנראה שתאהבו גם את זה. אל תצפו לגאונות קומית או איזושהי חדשנות כזאת או אחרת.

הטריילר השני הוא לסרט שמגיע בעוד 8 שבועות לארץ (אני מחכה לו כבר הרבה זמן!) ונקרא "אי שם" ובאנגלית "Somewhere"

הסרט הוא דרמה המספרת אודות חייו של שחקן הוליוודי קשה-יום שבוחן את חייו מחדש כאשר ביתו בת ה 11 באה לבקר אותו.
בסרט מככבים סטפן דורף, אל פנינג המקסימה (אחותה הקטנה של דקוטה) מישל מונגן (כן, שוב.) הבמאית היא סופיה קופולה.
אין לי יותר מדי מה לרשום על הסרט, הוא פשוט נראה כמו דרמה טובה, לא בנאלית וצפויה אלא משהו קצת יותר טוב. כמובן, יכול להיות שאני לחלוטין טועה. מה אתם חושבים?

הטריילר השלישי הוא לסרט שמגיע בעוד 10 שבועות לארץ והוא סרטם של האחים כהן "True Grit" שעדיין לא תורגם לעברית.

הסרט הוא דרמה/מערבון אודות נערה עקשנית המחפשת את רוצח אביה ונעזרת במרשל אמריקאי קשוח.
בסרט מככבים ג'ף ברידג'ס, מאט דיימון והיילי סטיינפלד. כפי שציינתי כבר קודם, הבמאים הם איתן וג'ואל כהן.
אם ראיתם סרטים קודמים אחרים של האחים כהן ואהבתם – כנראה תאהבו גם את זה. אם לא אהבתם סרטים קודמים, אני לא רואה טעם לנסות.

הטריילר האחרון והמצמרר הוא לסרט שמגיע בעוד 9 שבועות לארץ ונקרא "אל תפחדי מהחושך" ובאנגלית "Don't be afraid of the dark"

הסרט הוא מז'אנר האימה ומדובר בחידוש לסרט משנת 1973 בעל אותו השם. הסרט מספר אודות ילדה הנשלחת לגור עם אביה וחברתו החדשה ומגלה בביתה החדש יצורים קטנים אשר רוצים להפוך אותה לאחת משלהם.
בסרט מככבים קייטי הולמס, גיא פירס וביילי מדיסון. במאי הסרט הוא טרוי ניקסי.
לא צפיתי בסרט המקורי והאמת גם לא שמעתי עליו אבל הטריילר נראה מצוין. עדיין לא הצלחתי להחליט אם זה יהיה סרט אימה שעובד בעיקר על מתח ומחשבה על האימה שמתרחשת או מציג אימה – אני יותר אוהבת סרטים שעובדים על המתח, נקווה שכך יהיה. שמעתם עליו? רוצים לראות? חובבי ז'אנר האימה?

יש כל-כך הרבה סרטים לראות וכל-כך מעט זמן. אז נסיים את הפוסט כאן ונספר לכם שעוד לא ראיתי את "הרשת החברתית" שאני מאוד רוצה לראות. יש גם את "באה בקלות" ו"הארי פוטר ואוצרות המוות" אי שם ברשימת הצפייה שלי.
מה אתם חושבים על הסרטים ברשימה? איזה סרטים טובים ראיתם לאחרונה בקולנוע?

**הטריילרים נלקחו מ youtube ותודה ל imdb.com ו- seret על האינפורמציה.

הפוסט הראשון, סיבוב שני.

אני מוצאת התחלה של פוסט ויותר מכך של בלוג- קשה. תמיד מאתגר אותי למצוא את המילים לפתיחה..אח"כ הכתיבה קצת יותר זורמת.
אז כן, נפתח בהסבר הזה. :)
שלום קוראים יקרים, שמי איילת מכני ובקרוב אני אהיה סטודנטית שנה א' לקולנוע באוניברסיטת ת"א.
אני אוהבת לראות טלוויזיה, הרבה הרבה טלוויזיה וגם נהנית מקולנוע, כמובן. אבל טלוויזיה זאת אהבתי הראשונה. על כן, הבלוג שלי הולך להתרכז בטלוויזיה, ביקורות על פרק/עונה/דמות או מה שיתחשק, ביקורות/המלצות על סרטים – ישנים או חדשים ובתקווה גם כיסוי של שחקנים בעלי קריירה ענפה מדי פעם.

הסיבה לכותרת הפוסט היא מכיוון שזה הבלוג השני שאני כותבת בנושא, ניסיתי לתחזק אחד באנגלית אך להתחרות בכל העולם ולכתוב באנגלית נהיה מאתגר מדי לשלב הזה בחיי ובחרתי לפנות לקהל הישראלי שאותו אני מכירה ומכיר אותי ובכלל זה אזור שמרגיש הרבה יותר נוח וקרוב לבית.

דבר אחרון שאני חשה שעלי לציין הוא שכיסוי הפרקים שאני אעלה לבלוג יכוונו לקצב הצפייה האמריקאי בסדרות ולא לשידורי הטלוויזיה [לשמחתנו ההפרש כבר כמעט אינו קיים בסדרות כמו דקסטר, מד מן ועוד..] עם זאת אני תמיד אציין בפסקה הראשונה באיזה פרק מדובר – עונה, מס' ושם, ולא ארשום ספויילרים בפסקה זו כי אינני רוצה להרוס למי שטרם צפה בפרק. 

נסיים בציטוט:

"Too late for second-guessing
Too late to go back to sleep
It's time to trust my instincts
Close my eyes and leap"
("Defying Gravity" from the musical "Wicked")

עד כאן לבנתיים, מקווה שתתעניינו, תעיינו, תגיבו ותחזרו.