מתישהו גם הסרטים האלה יגיעו אלינו..

להסתכל באתר seret.co.il על מדור בקרוב תמיד קצת מדכא אותי. סרטים שיצאו עכשיו בארה"ב ומדברים עליהם ושומעים אותם בכל מקום מגיעים אלינו באיחור לא פרופורציונאלי בכלל.
לעיתים יש סרטים שיוצאים ממש מהר, עניין של שבועות עד חודש..אבל יש סרטים שזה פשוט לא יאומן.
עד שהם יצאו אני פה לשתף בטריילרים של הסרטים שלהם אני מחכה.

אתחיל עם כמה סרטים שיצאו השבוע בארץ ופשוט עוד לא יצא לי לראות. הראשון הוא 127 שעות בכיכובם של ג'יימס פרנקו, קייט מארה ואמבר טמבלין. במאי הסרט הוא דני בויל והסרט היה מועמד ללא פחות משישה אוסקרים.
עצם העובדה שהסרט היה מועמד לאוסקר שם אותו אוטומטית ברשימת הצפייה שלי. והנה הטריילר:

הסרט הבא ברשימה נקרא בעברית "קשה על הבוקר" (Morning Glory) ומהטריילר הוא נראה שגרתי, נוסחתי, אמריקאי למדי ועם סוף צפוי. אין לי איך להגן על עצמי, אני פשוט אוהבת סרטים כאלה מדי פעם. תוסיפו לזה קאסט מרשים (רייצ'ל מקאדמס, דיאן קיטון והריסון פורד) ואת הבמאי של נוטינג היל (רוג'ר מישל) וזה מספיק בשבילי.

עד כאן עם סרטים שכבר מציגים בקולנוע. סרט שמגיע אלינו בעוד שבוע הוא "נגד כל הסיכויים" (The Adjustment Bureau). אני מחשיבה אותו כמה שאני מכנה סרטי ה Boy meets girl מהדור החדש (הדור החדש מתייחס לכל נושא משחק המציאות, גורל, מסלול שנקבע מראש ודומיהם כמו שעשו כבר אינספור סרטים אבל זאת מעין אופנה שחזרה לאחרונה בהוליווד).
בסרט מככבים מאט דיימון ואמילי בלאנט והבמאי הוא ג'ורג' נולפי (סרט ראשון שהוא מביים!) 

הסרט הבא יוצא כצפוי בצמוד למועד היציאה שלו בארה"ב. אני מדברת כמובן על לא אחר מ"הצעקה 4". אני אוהבת סרטי אימה מטופשים וכן נהניתי מכל שלושת סרטי הצעקה הקודמים אבל אפילו לי הרעיון לעשות סרט רביעי נראה מגוחך. אז למה אני רושמת עליו? כי אני מתכננת לראות אותו! הוא הולך להיות כל-כך גרוע שזה טוב. מבינים למה אני מתכוונת?
מלבד זאת, מהטריילר נראה שהם יודעים ליהנות מזה ולצחוק על עצמם ועל הז'אנר קצת..אז בטח יהיה כיף.
בסרט מככבים רשימה אינסופית של שחקנים ביניהם נב קמפבל, קורטני קוקס, דיוויד ארקט, קריסטין בל, היידן פנטייר, אליסון ברי ועוד..
הבמאי הוא ווס קרייבן שביים את כל סרטי הצעקה הקודמים.

סרט שיוצא בעוד חמישה שבועות הוא "פול". קומדיה על חייזר בשם פול. הסרט הזה נכנס לרשימת הצפייה שלי בעיקר בזכות הליהוק! בסרט מככבים סיימון פג וניק פרוסט (המוכרים מHot Fuzz ו Shaun of the dead) ג'יין לינץ' (שמופיעה רק לדקה וחצי) וכמובן קריסטין וויג הנפלאה מSNL. הבמאי הוא גרג מוטולה.

הסרט האחרון ברשימה (האמת שהיא אינסופית אבל הפוסט חייב להסתיים מתישהו) הוא הכי מתאים לסטודנטית לקולנוע ומגיע רק בעוד שבעה שבועות לישראל. אני מדברת כמובן על "עץ החיים" (The Tree of Life) סרטו המסקרן של טרנס מאליק. בסרט מככבים בראד פיט, שון פן וג'סיקה צ'סטיין. נראה מבטיח.

אשמח לשמוע לאיזה סרטים אתם מחכים, מה ראיתם לאחרונה ואתם ממליצים ומה אתם חושבים על הטריילרים של הסרטים הללו.

Badly titled Cougar Town

שלום לכם שוב קוראים יקרים, הפעם רציתי לכתוב על הסדרה קוגר טאון בכיכובה של קורטני קוקס. אתמול צפיתי בפרק הרביעי בעונה השנייה והחלטתי שהגיע הזמן לכתוב גם עליה פוסט.

אז בקצרה אסביר מה הרקע של הסדרה – התוכנית התחילה בעלילותיה של ג'ולס (קורטני קוקס) שלאחרונה התגרשה מבעלה בובי (בריאן ואן הולט) ומחליטה להיות קוגרית, ליהנות מהחופש החדש שלה ולצאת עם בחורים צעירים ממנה. בפרקים אלו הסדרה משעשעת וחביבה אך לא מלהיבה. למזלנו, יוצרי הסדרה תפסו בזמן שמה שבאמת עובד בסדרה אלו מערכות היחסים של ג'ולס עם החברים והשכנים שלה ושינו את העלילה המרכזית של הסדרה.

עם סיומה של העונה הראשונה היה דיון בנושא שינוי שם הסדרה מכיוון שהיא הרחיקה צופים (חייבת להודות שהשם הזה גם אותי לא הלהיב אותי במיוחד וחשבתי שהסדרה תהיה ממש גרועה) וכמובן מכיוון שכבר לא תיארה את עלילת הסדרה. כנראה מפני שחששו לאבד את קהל הצופים הקיים או ליצור בלבול – החליטו היוצרים לדבוק עם השם המקורי גם בעונה השנייה.

עכשיו בעונה השנייה הם מצליחים לשעשע אותי כאשר בפתיח של הפרק (לא ממש פתיח, רק תמונת מפה של קוגר טאון הבדיונית) הם מוסיפים לשם הסדרה הפתעות. היה לנו את "Still Cougar Town" בפתיחת העונה, אח"כ את השם שבכותרת הפוסט – Badly Titled Cougar Town והאחרון היה Not what the show is Cougar Town.

אם אתם עדיין לא צופים – האם כדאי להתחיל? ובכן, כן. כמובן שככה אני חושבת הרי אני צופה בה בעצמי.
אל תצפו ליותר מדי – הסדרה היא לא ה"חברים" הבאה או הדבר הכי מקורי, מצחיק או חדשני שתראו על המרקע שלכם. אבל הבדיחות ממש טובות, הדינאמיקה בין הדמויות טובה, העלילה המטופשת מתאימה להלך הסדרה ולדמויות ובגדול – היא טובה. אז אם מתחשק לכם 20 דק' של צחוק אני ממליצה בהחלט.

אני אישית אוהבת שהעלילה היא לא צפויה ופוליטקלי קורקט במובן שהדמויות מוצגות באור שונה מרוב הסיטקומים שמתארים חבר'ה בני 30 פלוס. פה יש לנו גרושים ביחסים טובים שלא ברור איך אי פעם הם היו יחד, הבעל,בובי, ילדותי להחריד, האישה, ג'ולס, רצינית ונוירוטית.
החברה הכי טובה שלה – אלי, לובשת את המכנסיים במשפחה, באופן קיצוני שמציג את בעלה כשפוט שלה שעושה את כל מבוקשה. מלבד זאת היא עקרת בית, אמא לילד ועדיין אין לה זמן לדאוג לו. היא גם הדמות האהובה עלי כי היא הכי שנונה וכנה באופן אכזרי.
החברה שלה מהעבודה – לורי, בחורה צעירה שנהנית מלשתות, לבלות ולשכב עם כל בחור שינצל אותה ואז יחזור וינצל אותה שוב. תמיד מנסה להוציא את הצד המשוחרר והפתוח של ג'ולס, למורת רוחה של אלי. השתיים לא סובלות אחת את השנייה.
הבן שלה – טראוויס. החנון שגדל עם אמא שלא משחררת, מתערבת לו בכל עניין ונושא ומתקשה לתת לו להתבגר.
גרייסון – השכן המעצבן (והחתיך, כמובן). בתחילת העונה הוא השכן ששוכב עם הבחורות הצעירות ולא מאמין שהיא תוכל לשכב עם בחורים צעירים, אח"כ הוא הופך לחלק מהחבורה.בעל החוש המוזיקלי שתמיד מנגן וכותב שירים שמתארים את עלילת החבורה. (נשמע מטופש? בדיוק בגלל זה זה מצחיק!)
אנדי – בעלה של אלי והחבר הכי טוב/מעריץ נלהב של בובי הגרוש. הוא בובת הסמרטוט של כולם ויעשה כל מה שיצוו עליו, מאוד משעשע. 

טוב, לא פוליטקלי קורקט? זה לא הכי מקורי כבר, מה עוד טוב בסדרה?

משחק פיזי. אז לא למדתי דרמה ואני לא מבינה במושגים טכניים בעולם המשחק, אז יהיה קצת קשה לתאר. אבל האופן שבו כל הדמויות "מדברות עם הידיים" או עם הגוף – מאוד משעשע. התגובות שלהן תמיד מאוד פיזיות.
שליפת אקדח יד, התאבדות קבוצתית, ריקוד ביטחון, היי פייב ועוד..

משחקי חברה. בואו נהיה כנים – לא באמת משחקי חברה, משחקי שתייה. החבורה תמיד שותה ולעיתים מחליטה לצרף משחקים שישמשו תירוץ לשתייה. אינני יודעת באיזה פרק אנחנו כרגע בארץ ולכן לא רוצה להרוס ולתת דוגמאות, אבל זה מצחיק. ממש.

עלילה. לא במובן הכבד של התפתחויות והתחכמויות, אלא עלילה פשוטה, מגוחכת ומופרכת. כמו למשל פרק שלם שבו אלי ולורי מתעללות אחת בשנייה וטומנות מלכודות (גם פיזיות!) ועלילה בה כל הגברים נכנסים לטורניר זריקת מטבעות לפחית. עלילה של תחרות רדיפה אחרי בלון הליום ועוד…

תפקידי אורח. שלא כמו בסדרות אחרות, בסדרה הזאת באמת לא היו תפקידי אורח מדהימים. אבל קיבלנו את ליסה קודרו בתפקיד אורח מעולה, שריל קרואו בתפקיד אורח שתואם לכישורי השירה שלה ושילב תפקיד משחק של אומנם שלושה פרקים אך לא דרש יותר מדי ותפקיד אורח מאוד מאכזב מצד ג'ניפר אניסטון.
אז כן, תוספת נחמדה, לא מה שהסדרה נשענת עליו.

אם אחרי כל זה עוד לא שכנעתי אתכם לצפות, אני חושבת שכמה סרטונים משעשעים אולי יצליחו.

אצבעות אקדחים של ג'ולס

 

ריקוד ביטחון של בובי

 

פרצוף הרוע של לורי

 

הפנטזיה הלסבית של אלי - עולם בו היא לא צריכה את בעלה

 

אחד משיריו של גרייסון - על כוונות למערכת יחסים רצינית

 

וזאת פשוט תמונה ממש מצחיקה מהפרק ששודר השבוע בארה"ב.

עד כאן לבנתיים. אשמח אם תגיבו ותספרו אם גם אתם צופים בסדרה ואם כן, מה דעתכם עליה? אם לא, האם תתחילו או שלא נראה לכם?