שלום לכם שוב קוראים יקרים, הפעם רציתי לכתוב על הסדרה קוגר טאון בכיכובה של קורטני קוקס. אתמול צפיתי בפרק הרביעי בעונה השנייה והחלטתי שהגיע הזמן לכתוב גם עליה פוסט.
אז בקצרה אסביר מה הרקע של הסדרה – התוכנית התחילה בעלילותיה של ג'ולס (קורטני קוקס) שלאחרונה התגרשה מבעלה בובי (בריאן ואן הולט) ומחליטה להיות קוגרית, ליהנות מהחופש החדש שלה ולצאת עם בחורים צעירים ממנה. בפרקים אלו הסדרה משעשעת וחביבה אך לא מלהיבה. למזלנו, יוצרי הסדרה תפסו בזמן שמה שבאמת עובד בסדרה אלו מערכות היחסים של ג'ולס עם החברים והשכנים שלה ושינו את העלילה המרכזית של הסדרה.
עם סיומה של העונה הראשונה היה דיון בנושא שינוי שם הסדרה מכיוון שהיא הרחיקה צופים (חייבת להודות שהשם הזה גם אותי לא הלהיב אותי במיוחד וחשבתי שהסדרה תהיה ממש גרועה) וכמובן מכיוון שכבר לא תיארה את עלילת הסדרה. כנראה מפני שחששו לאבד את קהל הצופים הקיים או ליצור בלבול – החליטו היוצרים לדבוק עם השם המקורי גם בעונה השנייה.
עכשיו בעונה השנייה הם מצליחים לשעשע אותי כאשר בפתיח של הפרק (לא ממש פתיח, רק תמונת מפה של קוגר טאון הבדיונית) הם מוסיפים לשם הסדרה הפתעות. היה לנו את "Still Cougar Town" בפתיחת העונה, אח"כ את השם שבכותרת הפוסט – Badly Titled Cougar Town והאחרון היה Not what the show is Cougar Town.
אם אתם עדיין לא צופים – האם כדאי להתחיל? ובכן, כן. כמובן שככה אני חושבת הרי אני צופה בה בעצמי.
אל תצפו ליותר מדי – הסדרה היא לא ה"חברים" הבאה או הדבר הכי מקורי, מצחיק או חדשני שתראו על המרקע שלכם. אבל הבדיחות ממש טובות, הדינאמיקה בין הדמויות טובה, העלילה המטופשת מתאימה להלך הסדרה ולדמויות ובגדול – היא טובה. אז אם מתחשק לכם 20 דק' של צחוק אני ממליצה בהחלט.
אני אישית אוהבת שהעלילה היא לא צפויה ופוליטקלי קורקט במובן שהדמויות מוצגות באור שונה מרוב הסיטקומים שמתארים חבר'ה בני 30 פלוס. פה יש לנו גרושים ביחסים טובים שלא ברור איך אי פעם הם היו יחד, הבעל,בובי, ילדותי להחריד, האישה, ג'ולס, רצינית ונוירוטית.
החברה הכי טובה שלה – אלי, לובשת את המכנסיים במשפחה, באופן קיצוני שמציג את בעלה כשפוט שלה שעושה את כל מבוקשה. מלבד זאת היא עקרת בית, אמא לילד ועדיין אין לה זמן לדאוג לו. היא גם הדמות האהובה עלי כי היא הכי שנונה וכנה באופן אכזרי.
החברה שלה מהעבודה – לורי, בחורה צעירה שנהנית מלשתות, לבלות ולשכב עם כל בחור שינצל אותה ואז יחזור וינצל אותה שוב. תמיד מנסה להוציא את הצד המשוחרר והפתוח של ג'ולס, למורת רוחה של אלי. השתיים לא סובלות אחת את השנייה.
הבן שלה – טראוויס. החנון שגדל עם אמא שלא משחררת, מתערבת לו בכל עניין ונושא ומתקשה לתת לו להתבגר.
גרייסון – השכן המעצבן (והחתיך, כמובן). בתחילת העונה הוא השכן ששוכב עם הבחורות הצעירות ולא מאמין שהיא תוכל לשכב עם בחורים צעירים, אח"כ הוא הופך לחלק מהחבורה.בעל החוש המוזיקלי שתמיד מנגן וכותב שירים שמתארים את עלילת החבורה. (נשמע מטופש? בדיוק בגלל זה זה מצחיק!)
אנדי – בעלה של אלי והחבר הכי טוב/מעריץ נלהב של בובי הגרוש. הוא בובת הסמרטוט של כולם ויעשה כל מה שיצוו עליו, מאוד משעשע.
טוב, לא פוליטקלי קורקט? זה לא הכי מקורי כבר, מה עוד טוב בסדרה?
משחק פיזי. אז לא למדתי דרמה ואני לא מבינה במושגים טכניים בעולם המשחק, אז יהיה קצת קשה לתאר. אבל האופן שבו כל הדמויות "מדברות עם הידיים" או עם הגוף – מאוד משעשע. התגובות שלהן תמיד מאוד פיזיות.
שליפת אקדח יד, התאבדות קבוצתית, ריקוד ביטחון, היי פייב ועוד..
משחקי חברה. בואו נהיה כנים – לא באמת משחקי חברה, משחקי שתייה. החבורה תמיד שותה ולעיתים מחליטה לצרף משחקים שישמשו תירוץ לשתייה. אינני יודעת באיזה פרק אנחנו כרגע בארץ ולכן לא רוצה להרוס ולתת דוגמאות, אבל זה מצחיק. ממש.
עלילה. לא במובן הכבד של התפתחויות והתחכמויות, אלא עלילה פשוטה, מגוחכת ומופרכת. כמו למשל פרק שלם שבו אלי ולורי מתעללות אחת בשנייה וטומנות מלכודות (גם פיזיות!) ועלילה בה כל הגברים נכנסים לטורניר זריקת מטבעות לפחית. עלילה של תחרות רדיפה אחרי בלון הליום ועוד…
תפקידי אורח. שלא כמו בסדרות אחרות, בסדרה הזאת באמת לא היו תפקידי אורח מדהימים. אבל קיבלנו את ליסה קודרו בתפקיד אורח מעולה, שריל קרואו בתפקיד אורח שתואם לכישורי השירה שלה ושילב תפקיד משחק של אומנם שלושה פרקים אך לא דרש יותר מדי ותפקיד אורח מאוד מאכזב מצד ג'ניפר אניסטון.
אז כן, תוספת נחמדה, לא מה שהסדרה נשענת עליו.
אם אחרי כל זה עוד לא שכנעתי אתכם לצפות, אני חושבת שכמה סרטונים משעשעים אולי יצליחו.
וזאת פשוט תמונה ממש מצחיקה מהפרק ששודר השבוע בארה"ב.
עד כאן לבנתיים. אשמח אם תגיבו ותספרו אם גם אתם צופים בסדרה ואם כן, מה דעתכם עליה? אם לא, האם תתחילו או שלא נראה לכם?
