יום שבת, 2 בפברואר 2013

על מותו של פאנדום–יומניה של ליזי בנט


fourhappy
לפני כחמישה חודשים בערך פרסמתי את הפוסט הראשון בבלוג שעוסק בסדרות אינטרנטיות. המציאות הייתה שאני עצמי גיליתי את העולם הזה בערך כשמונה חודשים לפני פרסום הפוסט וזה הזמן שלקח לי להרגיש בנוח עם כתיבה בנושא.
מאז כתבתי עוד שני פוסטים, קצת מפוזרים יותר בנושא ועכשיו חזרתי לכתוב על סדרה אחת שמגיע לה פוסט משל עצמה. בפוסט הראשון הזכרתי את The Lizzie Bennet Diaries והמלצתי עליה – היו אז רק מעט מעל ל30 פרקים אך היו עוד המון התרחשויות מסביב שלהן לא הייתי מודעות. בגלל זה ובגלל שעכשיו אני אובססיבית בצורה בלתי נתפסת ממש לסדרה הזו, חזרתי לכתוב עליה.

יומניה של ליזי בנט נוצרה על ידי האנק גרין (שמוכר מהוולוג שלו ושל אחיו בערוץ היוטיוב vlogbrothers) וברני סו (שמוכר מערוץ היוטיוב Blackboxtv) והיא אדפטציה – עיבוד מודרני לספרה של ג'יין אוסטין "גאווה ודעה קדומה".
happiestday
הפורמט הוא פורמט אינטרנטי לחלוטין שכן המצלמה אף פעם לא זזה ותמיד נמצאת בחדר. בהתחלה בחדרה של ליזי בנט ואח"כ בחדרים השונים שבהם היא מתגוררת/לומדת ודרך נקודת מבטה בלבד אנחנו מגלים את הסיפור כפי שהיה מתרחש אם היה נכתב בשנת 2012-13.
כלומר, בספר היו נשפים ומסיבות, העיר הגדולה הייתה לונדון, תחביבים היו נגינה בפסנתר וקריאה ואילו היום יש חתונות ומסיבות, העיר הגדולה היא לוס אנג'לס (בגלל שמדובר בעיבוד אמריקאי) התחביבים התחלפו בטניס (קריאת ספרים עדיין באופנה) ונוספה שאפתנות לקריירה, לימודים גבוהים, הגשמה עצמית וכו'.
מה שבאמת מיוחד ונוסף בשנים הללו, במיוחד למישהי שהיא וולוגרית ביוטיוב (כלומר, ליזי בנט מאוד מודעת לכך שהיא מדברת למצלמה ומשתפת את העולם בסיפורה האישי) הוא שיש לה טוויטר, פייסבוק וטמבלר ובהתאמה לדמויות המקיפות אותה יש דברים רלוונטים דומים – למשל לג'יין חובבת האופנה יש פינטרסט וחשבון לוקבוק. למעשה, כל מה שקשור לתחום הטרנסמדיה בסדרה הזו הוא ממש בלתי ניתן לתפיסה – במציאות של היום שבה כל אחד יכול לפתוח כל חשבון בכל אתר שמתחשק לו דאגו יוצרי הסדרה לנצל זאת ולהשתמש בכוח הזה ולדאוג לחשבונות פעילים שבזמן 'היבש' יוסיפו אינפורמציה על הדמות או תוכן מבדר בין הפרקים ואילו ברגעי מפתח בסדרה יספקו אינפורמציה רלוונטית ומרכזית לסיפור.
אם כל ענייני הטרנסמדיה מאיימים וגורמים לכם לחשוב שלא תוכלו אף פעם לצפות ולהבין אז הסירו דאגה מלבכם – היופי של הסדרה הוא שאפשר לצפות רק בפלייליסט המרכזי של ליזי בנט ולהבין הכל. אם רוצים חוויה יותר מקיפה אפשר לצפות בספינאופים השונים (נכון לכתיבת שורות אלו יש שלושה! לידיה בנט, מריה לו וג'יג'י דארסי אם כי ללא ספק של מריה מיותר לחלוטין ושל לידיה ממש מרכזי משלב מסוים בעלילה).
דברים אחרים כמו תמונות של הדמויות באירועים (כן, יש תמונות מערב חג ההודיה או מסיור שאחת הדמויות מעבירה לאחרת בעיר חדשה שהתעדכנו בזמן אמת!!!) חילופי דברים בטוויטר או חשבון הפינטרסט של ג'יין הם ממש משניים ולא נחוצים. הם מעבירים בנקודות בזמן תחושות, מחשבות ודברים קטנים שקורים ומוסיפים לטשטוש הקו בין מציאות לדמיון אך אין כל חוסר בסיפור המרכזי (אה, כן והם הורגים את הפאנדום).
הנה דוגמא של ליזי הבדיונית מתכתבת בטוויטר עם מעריצה בנוגע לאחותה הבדיונית:
ליזי בנט ומעריצה בטוויטר
מעבר לעניין הטרנסמדיה, מה יש בליזי בנט שכ"כ מדבק?

  • הסיפור בבסיסו הוא סיפור רומנטי והעיבוד נאמן לכך, כמובן, אך גם שם דגש מאוד גדול על חברות ואחוות אחיות. הקשר בין שרלוט לליזי הרבה יותר חזק כאן ובכלל, שרלוט גרסת 2013 די שונה (וזה יותר מכך שליהקו שחקנית אסייתית ושינו אותה משרלוט לוקאס לשרלוט לו).
  • לידיה של הוולוגים גם עוברת שינוי מעניין והפעם, שלא כמו בספר, זוכה להציג את הצד שלה בסיפור דרך הוולוגים הפרטיים שלה. כאשר היא בוולוגים של ליזי היא מוצגת מנקודת מבטה ותלויה בעריכה שלה אך אח"כ מתחילה להראות את הצד שלה של הסיפור וזה כבר מאוד שונה מהספר ומעניין, כי כל מי שקרא את הספר רק רצה לדעת למה יעבדו את קו העלילה שלה, מה יכול להקביל למה שקרה בסיפור המקורי שיעבוד בצורה דומה בשנת 2013 (עכשיו אני כבר יודעת ואני מרוצה מההחלטה).
  • הומור – על מנת שדיבור מול מצלמה יעבוד, הדיבור חייב להיות מעניין ולכן ליזי בנט של ימינו מלאת הומור: היא מספרת בדיחות, מחקה דמויות ועושה זאת בחן רב (צריך לפרגן גם לתסריטאים וגם לאשלי קלמנטס השחקנית)
  • מודעות עצמית ורפלקסיביות – הדבר היחיד שהדמויות לא יודעות הוא שהן נמצאות בעיבוד לסיפור של ג'יין אוסטין, מעבר לכך – הכל נעשה במודע. ליזי מודעת לקהל ההולך והגדל שלה, מודעת לכך שהיא מראה את נקודת מבטה ומודעת ומודה בכך שהיא לפעמים מגזימה. ליזי ושרלוט משחקות עם העריכה (שרלוט עורכת את הסרטונים אז יש לה את המילה האחרונה) ובשלבים מאוחרים יותר יש אף דיון מודע במבע ובייצוג הדמויות (קצת קשה להסביר אבל ליזי מתחפשת לדמויות ומשחזרת שיחות ובשלב יותר מאוחר נעשה שימוש של 'מה אם סיטואציה מסוימת הייתה מתרחשת ' ויש דיון באיזה תפקיד זה משרת בפני הקהל ואיזה תפקיד זה משרת בחייה של ליזי).
  • בסופו של יום ליזי בנט היא הרבה מאיתנו או מייצגת אותנו בשלב כזה או אחר של החיים שלנו – סטודנטית בת 24, גרה אצל ההורים ונמצאת בחובות של הלוואות סטודנטים, חולמת לעבוד בעבודה שתספק אותה, חולמת על למצוא אהבה ולא להתפשר בשביל להתחתן 'בזמן הנכון' או לפי משאלות אימה ובסה"כ מנסה להבין את העולם והאירועים שקורים סביבה.
boobs
אז..איך צופים בסדרה?
למרות המילים הרבות בהן השתמשתי – הצפייה בסדרה היא פשוטה למדי. יש פלייליסט אותו מתחילים מכאן:
אם רוצים לצפות גם בסרטונים של לידיה הם נמצאים כאן:
אם רוצים לצפות לפי הסדר בליזי ולידיה (כי זה פרק, פרק..רק שלידיה נעלמת וחוזרת ומשלב מסוים בעלילה זה נהיה חשוב) אז העניינים קצת יותר מסתבכים (בטח מישהו ייצור פלייליסט מסודר מתישהו, אבל בינתיים אין) אז יש את הרשימה באתר הרשמי. *עריכה: יש גם פלייליסט מסודר ותודה לעומר הנרדפייטרית על הקישור!
ואם אתם הולכים על החוויה המלאה של מעקב אחרי האירועים בטוויטר ובטמבלר בין הפרקים (זה די מטורף אבל הפרקים של הסדרה קצרים אז זה לא בלתי אפשרי) יש את הרשימה המעולה הזאת גם כן באתר הרשמי.
בנוגע להיכרות עם הסיפור המקורי – אין הכרח, שוב זה בנוי בצורה שכל אחד יכול לצפות ולהבין את הסיפור (השחקנים אפילו מספרים שיש מעריצים שחשבו שליזי בנט היא אמיתית וזה הסיפור שלה ואף אחד לא משחק ושום דבר לא מתוסרט) אך אם מכירים את הספר (או העיבודים הקולנועיים השונים) יותר כיף. יש הרבה בדיחות בעיבודים והמון הומור בסרטונים שבהם ליזי בנט עונה על שאלות מעריצים. להכיר את הספר תורם ומומלץ (אני קראתי אותו אחרי שהתחלתי לצפות בסדרה!) אך לא נחוץ.
אז..אני מקווה שתצפו או לפחות תנסו כי קל לראות וכיף להתמכר. זה קצרצר אך מתוחכם ומספק, אינטרנטי אך בעל עומק, קלאסי אך מודרני, רומנטי אך בין ימינו וטרנסמדיומי בצורה יוצאת דופן.
lydiacharhighfive
אה, כן – מותו של פאנדום מהכותרת, בכלל לא הספקתי להתייחס. הסדרה יצרה פאנדום של צעירים ומבוגרים, קוראי ג'יין אוסטין מושבעים ואנשים שנחשפים בפעם הראשונה ויצרה להם סביבה ממכרת להפליא (כבר אמרתי שטמבלר מעורב בעסק?) פאנדום מת כשהוא לא מסוגל להתמודד עם רגשותיו (משהו נורא או נפלא קורה ש'הורג' אותו) והשבוע היה השבוע ש'גאווה ודעה קדומה' חגג מאתיים שנה וגם השבוע שבו יוצרי הסדרה 'הרגו' את הפאנדום. אירועי הטרנסמדיה חצו גבולות (באמת! תמונות, התכתבויות, אתרים..כן, יש גם כאלה) ותפניות מרכזיות בעלילה התרחשו. אני לא אפרט בשביל להימנע מספוילרים אבל כן אודה בכך שמאז סוף שבוע שעבר התגבר הצורך לבדוק את ציוצי הטוויטר של הדמויות הבדיוניות על בסיס יומיומי. חבל שזה נופל בדיוק בתקופת מבחנים.
dead
אם עדיין לא שכנעתי אתכם לפחות לנסות אז כנראה שלעולם לא אצליח אבל אם ניסיתם והתמכרתם בבקשה ספרו זאת בתגובות! אשמח לשמוע!
shakespeare
נ.ב – גיפים זה כיף וכ"כ ממכר (הם כולם מטמבלר, לא טרחתי לתת קרדיט כי..קשה להגיע אל המקור היוצר).

8 תגובות:

  1. פוסט נפלא!
    שיום שני כבר יגיע.

    השבמחק
  2. ליאורה - את כ"כ זריזה!!
    תודה! וכן, יום שני מרגיש רחוק מדי (וגם קרוב מדי כי יש לי מבחן ברביעי!)

    השבמחק
  3. פוסט מעולה! מסכם באופן תמציתי אך מושך את כל מה שנפלא בסדרה הזאת. ובכלל לא ידעתי על חשבונות הפינטרסט ולוקבוק של ג'יין! מצוין. :)

    השבמחק
  4. תודה חן! לא מפתיע אותי שלא ידעת..כי אין סוף לאינפורמציה..אין סוף! ;(
    הידעת שווס [..?]ולורה ספנסר ביחד במציאות??? :O

    השבמחק
  5. פוסט נהדר איילת :)
    ולגבי ווס ולורה, אני לא בטוחה ב-100% שהם ביחד - חלק מהתגובות על אותה תמונה שתייגת אותנו בה כתבו שהם מכירים מהקולג' והם חברים טובים והיא למעשה זו שהביאה אותו לסדרה. התמונה נראית די כאילו הם ביחד, אבל יש שם כאלה שטוענים שיש לו חברה בכלל ושהם סתם חברים ממש ממש טובים. אני רוצה להאמין שהם ביחד, כי באמת שיהיו להם את הילדים הכי יפים בעולם, וצריך שיהיו עוד כמוהם במאגר הגנים בעולם.

    השבמחק
  6. דפי - אויש טוב אז בראש שלי הם ביחד..התמונות האלה היו נראות יותר מידידות אבל אולי הן ישנות גם ועכשיו יש לו חברה אחרת?
    מגניב שהיא הביאה אותו לסדרה! :)
    חה. הם מושלמים. היום גיליתי שלא רק לורה מדגמנת, גם מרי קייט..שזה לא ממש מפתיע.

    השבמחק
  7. אחת הסדרות לצפיה ישירה
    שפשוט אי אפשר להפסיק. תודה על ההמלצה. עם זאת בסופו של יום, אני עדיין מעדיפה את ליזי בנט המקורית בספר...

    השבמחק
  8. אוי, אני נתקלתי בזה רק יחסית לא מזמן והתמכרתי לגמרי (אם כי לרוב אני מצליחה להמנע ממעקב אחרי כל הטרנסמדיה, טוויטר וכו'), ואז הדבקתי גם את אחותי. נורא נורא כיף.

    מה שמגניב בעיבוד הזה הוא שאפילו אם יודעים מה הולך לקרות (אני לא קראתי את הספר, אבל כשהתחלתי לצפות בסדרה קראתי קצת על העלילה כדי להבין את הרפרנסים אליה, אז אני יודעת את המתווה הכללי; אחותי צפתה בסרט/מיני-סדרה של הבי.בי.סי) עדיין יש עניין ואפילו מתח (בעיקר בשבוע האחרון), גם מפני שהם משנים פרטים פה ושם אבל בעיקר כי הדמויות מספיק אמינות ומעוררות הזדהות.

    השבמחק