סיכום השבוע בטלוויזיה: 21-28.02

לאור שבוע נטול עדכונים בעמוד הפייסבוק החלטתי לכתוב סיכום קצר עם היילייטס מהשבוע שהיה.

האם האהבה באמת תנצח את הכל, דקסטר?

דקסטר הייתה אחת הסדרות שהכי אהבתי לסקר בבלוג אך בעונתה האחרונה יצא שלא כתבתי ולו פוסט בודד אחד – התירוץ הוא המחסור בזמן, הסיבה האמיתית היא חוסר עניין. העונה האחרונה של הסדרה, שבעונותיה המוקדמות הייתה אחת האהובות עלי, נצפתה בחצי עין דרך גלגולי עיניים חוזרים ונשנים, פיהוקים ותחינות שהסוף יגיע, והנה ממש שנייה לפני שנגמר החלטתי לשבת לכתוב כמה מילים, תלונות, על העונה האחרונה. כרגיל, ספוילרים עד לפרק 11 בעונה השמינית ששמו Monkey in a Box ששודר בתאריך 15.09.13 בארה"ב.

כולנו בסירה אחת והיא טובעת–מד מן, סוף עונה

על הפרק האחרון בעונה השישית של מד מן, In Care Of ששודר בארה"ב בתאריך 23.06.13.
אם טרם צפיתם הימנעו מהמשך קריאה.

Surprise, Motherfucker!–דקסטר, סוף עונה 7

העונה השביעית של דקסטר נגמרה השבוע בפרק ששודר בארה"ב בתאריך 16.12.12 ובארץ ב20.12.12 שם הפרק הוא Surprise, Motherfucker, כשם הפוסט. אם טרם צפיתם בפרק אנא הימנעו מהמשך קריאה.

האחות ג'קי – סוף עונה

העונה השלישית של האחות ג'קי הגיעה לסיומה השבוע בארה"ב. למעט קו עלילה אחד שמעט אכזב אותי, מדובר לדעתי בעונה הטובה ביותר של הסדרה עד כה. בפוסט זה אסכם את הפרק ואת העונה ועל כן הוא מכיל ספוילרים. אדבר בפוסט על הפרק שנקרא Deaf Blind Tumor Pee- Test, פרק מספר 12 בעונה השלישית והוא שודר בארה"ב בתאריך 20.06.11. אם לא צפיתם, המשך הקריאה באחריותכם.

בפעם האחרונה שכתבתי פוסט על האחות ג'קי זה היה על הפרק הראשון לעונה, שזה קצת מצחיק..כי על כל האמצע לא כתבתי, אבל זאת גם דרך נחמדה לסגור את העונה.
העלילות המרכזיות בפרק היו המשבר בנישואים של קווין וג'קי, החתונה של קופר ובדיקות השתן של הצוות.

את העלילה המרכזית של הפרק, המשבר בנישואים, הניעה פיונה, הבת הקטנה של ג'קי וקווין כאשר היא הבעירה אש בבית הספר ונענשה. מצד אחד זה קו העלילה שהכי אכזב אותי ומצד שני, הוא נעשה בצורה מצוינת, אז על מה אני מתלוננת בכלל? והאמת? התלונה היחידה שלי היא שהיה ברור וצפוי שקווין בוגד, אבל אולי אני סתם מתרכזת בטפל. הרי, זה שהוא בגד זה לא מה שחשוב, האופן שבו הסיפור התפתח זה מה שחשוב. והתפתח יפה, כאשר כל הפרק ג'קי מתחמקת ממנו כי היא חושבת שהוא יודע עליה ועל אדי ובסופו של דבר הוא נאלץ להגיע לבית החולים כדי לפרוק את מה שעל ליבו, הבגידה שלו. היא בתגובה מבקשת שיארוז ויעזוב מה שמכין אותנו לקראת עונה רביעית מרתקת, של ג'קי חסרת מסגרת משפחתית, הדבר היחיד ששמר אותה מיוצבת עד כה.

העלילה הבאה והמבדרת, אך עצובה בו זמנית, היא החתונה של קופר. החל מהגעת הפסלים לכנסייה וההצדקה ללבוש הסקראבס של קופ וכלה בבריחת הכלה המעשנת מחוץ לבית החולים – הפרק היה גדוש בקטעים קומיים סביב החתונה ואילו ההבנה של קופר שהכלה לא תגיע הייתה נוגעת ללב ועצובה. העונה, הצליחו לגרום לי להתחבר ולאהוב את קופר, דמות שלא סבלתי למשך שתי עונות.

העלילה האחרונה, המשנית אך מעניינת, הייתה בדיקת השתן. לכאורה דבר הגיוני ושגרתי, אבל בשביל ג'קי זה משבר אמיתי. אם היא עושה בדיקה, היא נתפסת וזה סופי. שלא כמו סלייטר, שרק בפרק שעבר גילינו שהוא בעצם הגרסא הגברית של ג'קי (שקרן פתולוגי ומכור לסמים), ששתה חומרים ומשקאות שיגרמו לו לצלוח את הבדיקה, לג'קי המשתמשת הכבדה, לא היה מנוס. למזלנו, לאקלייטוס יש מקום מיוחד בלב בשביל ג'קי והיא החליטה ממש בשנייה האחרונה להשליך את הבדיקה. פתרון תסריטאי קל, אני חייבת לציין..אבל זה היה כ"כ מצחיק שזה פשוט לא משנה.

כדי לסכם את העונה באמת אני חייבת לציין את מערכת היחסים של אוהרה וג'קי שעברה התפתחות כבירה העונה. מריב, שנראה היה שלא ישוקם, בתחילת העונה, לחברות ותמיכה שאין כמוה. האמת? קצת עצוב כמה רחוק אוהרה מוכנה ללכת בשביל ג'קי, כשאני לא בטוחה בכלל שג'קי תחזיר באותו המטבע. עדיין, הקשר ביניהן נהדר וכרגע, כשנראה שקווין מחוץ לתמונה, אוהרה היא הגורם המייצב בחייה של ג'קי. ככזאת היא תצטרך, כנראה, לפתוח את עיניה ולראות את הדברים שאותם היא מנסה כבר שנים לא לראות. ולמרות שכרגע היא מנהלת התרופות של ג'קי, אני בטוחה שבמהירות היא תבין שאף אחד אינו באמת מנהל התרופות של מכור לסמים ותצטרך להתעמת איתה, שוב.

ולסיום, אני חייבת לציין לטובה את הקאסט המצוין של הסדרה הזאת! מיותר לציין את משחקה המשובח של אידי פאלקו, הרי זה ידוע לכל. מה שאינו ידוע זה המשחק המצוין של מרית וויבר, שמגלמת את זואי בארקו. היא באמת משתבחת מעונה לעונה.

עד כאן להפעם, מקווה שנהניתם מהעונה כמוני וכן, גם מהפוסט. אשמח לתגובות. :)

האם טרה הלכה רחוק מדי? – United States Of Tara

אני מניחה שכבר שמעתם, אבל במקרה שלא אז שואוטיים החליטה לבטל את הסדרה טרה. העונה השלישית תהיה האחרונה ולצערנו עובדה זו לא הייתה ידועה כאשר הסדרה צולמה אז אין סגירה, אלא פשוט סוף עונה שישודר בעוד שבועיים בארה"ב. הסיבה שהסדרה בוטלה היא שפל ברייטינג. בעקרון, בכבלים רייטינג הוא לא פקטור אבל במקרים קיצוניים כמו טרה, כשנראה שהקהל לא מתמסר ושמספר הצופים יורד ככל שהעונות מתקדמות, נאלצים לסגור את הבסטה.

תהיתי הרבה בנושא, מכיוון שטרה היא סדרה שאני ממש אוהבת וניסיתי להבין האם טרה היא סדרה לא טובה או שהיא פשוט קיצונית מדי, בוטה מדי וקשה מדי או אולי זה העניין שהיא יותר מדי דרמטית (בשביל דרמה קומית)? שמעתי לא מעט אנשים אומרים שהדמויות לא טובות, הכתיבה ברמה נמוכה ושאין בה תחכום. אני אישית לא מסכימה. אני חושבת שמבחינת רמה הסדרה לא נופלת ואולי זה הנושא איתו היא מתמודדת, אולי הוא קשה מדי. מכיוון שאני הולכת לדון בעיקר בעונה השלישית, שהיא הקיצונית ביותר, זה הזמן לאזהרת הספוילר הקבועה שאומרת שכל מי שלא צפה בעונה השלישית עד פרק 10 (שעדיין לא שודר בארץ) לא כדאי שימשיך לקרוא.

נתחיל מכך שהסדרה עוסקת בטרה שחולה בDID. מחלה, שאם להיות כנה איתכם, אני לא יותר מדי בקיאה בה. חוץ מתוכנית באופרה ומה שחברה שמתעניינת בנושא סיפרה לי, כל הידע שיש לי בא מטרה. השנה בטרה הקצינו הכל והתחושה היא שאולי הלכו רחוק מדי. אני יודעת שאני מסוגלת לצפות בדברים שאחרים לא מסוגלים – סקס, אלימות והשילוב של שניהם לא מטרידים אותי.. דם ואיברים שנכרתים ונזרקים, תולעים שאוכלות גופות וכו' משאירים אותי לרוב אדישה למדי אז אני לא מדד ולכן קצת קשה לי לטעון שזה מה שפגע בטרה ובכל זאת..

באחד הפרקים הראשונים לעונה טרה פגעה בעצמה. הפרק נגמר כשהיא תקעה לעצמה עט בזרוע וזה היה מפתיע ובוטה (בסוף זה היה בדיוני והאלטרים עצרו אותה בזמן). בעיני, לא ממש קשה אבל יש המון שיטענו אחרת. העונה המשיכה עם מסע ההרג העצמי הזה כשטרה גרמה לעצמה להקיא (כן, זה ברייס אבל מבחינה פיזית זאת טרה) חתכה את עצמה באמת ורצחה את האלטרים שלה. כל האירועים שקרו היו קשים במיוחד בשני רגעים מבחינתי – טרה במבחן סוגרת חוזה עם האלטרים ומגיעה להבנה שהיא משוגעת וטרה רוצחת את צ'יקן וגימי. אני מוצאת את הסצינות הקלות מבחינה ויזואלית כקשות מבחינה נפשית. רק לדמיין את צ'יקן, הילדה הקטנה, נרצחת ע"י המטריד שלה באסם ההוא היה ממש קשה. מבחינתי זאת לא סיבה להפסיק לצפות, היו דברים בסופרנוס שהיו הרבה יותר מתישים נפשית ומבחינה ויזואלית בכלל אין מה לדבר. בכלל, מבחינה ויזואלית יש הרבה סדרות שהן "לא קלות לצפייה" אז זה בטח לא זה.

אולי, כמו המשפחה של טרה, גם לצופים נמאס מהתירוץ של המחלה. טרה חולה ואין מה לעשות. היא רוצה לקבל סגירה, למצוא את האח שהטריד אותה בילדותה ולשים את הפרק הזה מאחוריה. הסיבה לכך שהיא לא ממש מחפשת או מוצאת אותו לא מוסברת העונה, ראינו כבר בתחילת העונה שבאק יצא לחיפושים ונראה שזה אולי קצת התעכב סתם..למרות שמצד שני, מי אומר שלמצוא אותו באמת יפתור את הבעיה? הרי, זה לא קסם וזה לא ימחק את מה שהיא עברה. בכל מקרה, המשפחה מתפרקת, מתפוררת. וזה שוב הגיע לשיאים חדשים כאשר טרה ניסתה לדרוס את שרמיין ההריונית. דברים כאלה שטרה עושה גורמים לנו לכעוס על טרה ואפילו לשנוא אותה אבל אז היא משתנה חזרה לעצמה ומתנצלת ופשוט איך אפשר לכעוס עליה? אז אולי המרחק הזה בין האלטרים לבין טרה האמיתית והעובדה שתמיד יש תירוץ הם אלה שהכניעו אותנו. קצת נמאס להלחם בשבילה כשזאת מלחמה אבודה מראש..כל פעם שקשה טרה פשוט תשתנה ואנחנו נצטרך לקבל את זה. שלא כמו האחות ג'קי או טוני סופרנו למשל, שם כשאנחנו כועסים עליהם זה עליהם ממש וכשאנחנו חוזרים לאהוב אותם זה כי אנחנו מזדהים איתם ופתאום מבינים את העמדה שנקטו (גם אם טוני רוצח קרוב משפחה שהוא ממש אוהב אנחנו מבינים שהוא פשוט היה חייב לעשות את זה ) ובטרה זה לא בדיוק כך. אז אולי זה זה.

לסיכום אני אומר שאני לא באמת מבינה איך ולמה זה קרה, כל הסיבות שציינתי זה דברים שחשבתי עליהם שאולי יכולים להסביר אבל לא באמת. אני הייתי רוצה עוד עונה לטרה, אחת שתביא לאיזשהו סיום, סגירה, גם אם זה יהיה עימות עם ברייס והבנה שייקח לה עוד שנים של טיפול תרופתי ואשפוז במוסד עד שהיא תפטר מהאלטרים או לפחות תלמד לשלוט בהם, לפחות שיתנו לנו את זה. כרגע מחאת המעריצים מול שואוטיים נכשלת, אבל לפחות הם מנסים. (הם? האמת שגם אני קצת מנסה.)

אז קודם כל, אם אתם צופים בטרה ורוצים עונה רביעית וסיום הולם לסדרה אתם מוזמנים להצטרף לקבוצת הפייסבוק שהוקמה.
ואם לא אז אני אשמח לשמוע בתגובות מה לדעתכם גרם לנפילת הרייטינג או כישלון הסדרה. כעת נותר רק לקוות לסיום עונה הולם שיסגור הרבה קצוות ויפתח רק קצה אחד קטנטן לעונה הבאה שלעולם לא תגיע.

The Big One – דקסטר, סוף עונה

התלבטתי רבות בנוגע לכתיבת הפוסט הזה. עד עכשיו עוד לא יצא לי לסכם עונה של סדרה על גבי הבלוג ודקסטר הייתה מלכתחילה סדרה שלא היה פשוט לכתוב עליה.
אז אחרי מחשבה מרובה החלטתי שלמרות שהפוסט יוצא באיחור ולמרות שעדיין אינני בטוחה לאיזה כיוון ילך הפוסט הזה, אני אשב לכתוב אותו.
מדובר כמובן בפרק האחרון לעונה החמישית של דקסטר ושמו The Big One. הפרק שודר בארה"ב ביום א' בתאריך 12.12.10.
אם לא צפיתם בפרק, כל מה שתקראו החל מהפסקה הבאה יפגע בצפייתכם.

רוב הצופים האדוקים בסדרה שיצא לי לשוחח עימם, לקרוא את הודעותיהם ואת ביקורתם על העונה התאכזבו, אפילו מאוד.
לאכזבות היו נימוקים רבים וברצוני לציין כמה מהם.

דמותה המעולה של ג'וליה סטיילס – לומן אן פירס, עזבה את דקסטר, הדמות והסדרה. היו האופטימיים שקיוו שתישאר לעונה נוספת ולכן התאכזבו, היו את אלה שציפו לסוף בסגנון דקסטר שבו היא תמצא את מותה, היו את אלה שפשוט התאכזבו מהסיפור והיו את אלה שפשוט צפו שזה מה שיקרה ולכן התאכזבו מכך שידעו מראש מה יקרה.
אני גם התאכזבתי. בפוסט הקודם ניסיתי לנחש את סיום העונה שלנו והגעתי לא רחוק ממה שקרה איתה. דב אומנם לא גילתה את האמת אודותיהם אבל ללא ספק הייתה זאת שמנעה מהמשטרה לתפוס אותם. ולומן עזבה, בחיים.
האכזבה שלי הייתה כמובן מכך שניחשתי נכון, אני ממש מעדיפה שיפתיעו אותי, וכמובן גם מהדרך שבה היא עזבה.
לא קרה כלום, היא לא נתפסה, לא הייתה מצויה בסכנה ממשית, היא פשוט נקמה את נקמתה והחלימה.
מצד אחד זה לא מציאותי בכלל, מצד שני דקסטר היא סדרה לא מציאותית בעליל. גם האיחוד ביניהם כזוג לא היה הגיוני מבחינת ההתעללות המינית שהיא עברה וכך גם הרבה דברים ואולי פשוט לא צריך להשוות למציאות כל הזמן.
נקודת האור בעזיבה של לומן מבחינתי היא שדקסטר לא יקבל חיים נורמלים, מערכת יחסים אוהבת, מבינה וכנה ובתור רוצח סדרתי הוא לא יכול לנהל כאלה. תמיד דואגים להבהיר לנו בדקסטר שהוא לא יכול לקבל את הכל, ברגע שנישא לריטה והתחיל לנהל איתה מערכת יחסים אוהבת, עם רגשות וכנות מצידו של דקסטר, הוא איבד אותה.
נקודת אור נוספת היא שלומן לא נרצחה, ככה אני לא כועסת על יוצרי הסדרה.

לידי מצא את מותו וקווין שוחרר מהכלא. סגירת עלילה נוספת שמעריצים התאכזבו ממנה. מסכימה, זה לא הגיוני בכלל ומאכזב. בלי פתרון ממשי, בלי ניצול של המתח והתלבטות מוסרית של קווין אם עליו לספר לדב את האמת אודות אחיה. דקסטר, שהרגיש אחראי לכך שהכניס את קווין למעצר וגם דאג לאחותו, עשה לקווין טובה ושיחרר אותו.
פחות הפריעה לי הדרך שבה זה נפתר, זיוף דגימת הדם והשחרור המהיר ללא אשמים, יותר הפריעה לי המהירות שבה זה נפתר. אם לא היו מסיימים גם את קו העלילה הזה בhappy ending הידוע לשמצה היה לנו למה לצפות בעונה הבאה. עדיין יש, כי שני הצדדים (קווין ודקסטר) יודעים שלשני הצדדים יש סודות. השאלה היא אם היוצרים יפתחו את הנושא שוב בהמשך או שבגלל הקשר לדב והרצון להגן עליה הם יחיו באושר ובעושר (שהם צביעות והעמדת פנים שיש אושר מתחת לכל השקרים).

דברה כמעט מגלה את האמת, ממש כמעט. כל העונה הכינו אותנו לגילוי שלה. הכינו אותה נפשית להגיע למסקנה שאין רק טוב ורע, יש אמצע. בסוף היא מצאה את האמצע, שיחררה את דקסטר ולומן אחרי שרצחו את ג'ורדן צ'ייס אבל בלי לראות שזה הם.
האמת, אחרי שחשבתי על זה קצת, אני שמחה שככה זה נגמר. יצא לי לקרוא לא מעט ביקורות על הסדרה במהלך העונות שלה ותמיד ציינו את הבעייתיות בסדרה בכך שהדמויות רואות רק שחור ולבן, טוב ורע ואין אמצע. אפילו דקסטר שרוצח, רוצח רק את הרעים, רק את אלה שלקחו נפשות חפות מפשע. על דברה של העונות הראשונות בכלל אין מה לדבר, היא הייתה מאוד קיצונית בראיה של טוב ורע וככה לאט לאט יוצרי הסדרה שברו את הדפוס. דקסטר עזב את הקוד של הארי ופיתח קוד שמתאים לו וגם ממנו הוא חורג לעיתים ודברה סוף סוף למדה שהחיים הם לא שחור ולבן.
אם אחרי ארבע עונות של הכרות היא הייתה תוך עונה משנה את דעתה עד כדי כך שהיא הייתה מקבלת את האמת של דקסטר, אז זה היה נתפס בעינינו כמוזר ולא הגיוני. מהבחינה הזאת זה דווקא נחמד כי עכשיו אנחנו יודעים שהראש שלה יותר פתוח בנושא וגם אנחנו נשארים עם ציפייה שזה בוודאות יקרה בנקודה מסוימת בסדרה. 

עלילות משנה נוספת שנסגרו היו – ג'ורדן צ'ייס נרצח, להגוורטה ובטיסטה משקמים את היחסים, האומנת היא רק אומנת והילדים יבלו עם דקסטר את הקיץ.
אני מקבלת בשמחה את הסיום של כל עלילות המשנה האלו, סיפורו של ג'ורדן לא היה יכול להיגמר אחרת כמו כל רוצח סדרתי עונתי, להגוורטה ובטיסטה בעיקר לא מעניינים אותי, האומנת נשארת לעוד עונה אבל באמת שזה לא נראה מבטיח והילדים? הם נשארים במרחק בטוח בין השתתפות קבועה בסדרה או חזרה אקראית לפרקים כדי להפריע לדקסטר בשגרת חייו בדיוק כשהם יוצאים משגרה.

אני חושבת שעיקר האכזבה של הצופים הייתה מכך שהעונה לא נגמרה בהפתעה, לא תפסה אותם כשהם לא מוכנים ושהכול קרה כפי שהיה צפוי.
למרות שאני מבינה את האכזבה, לא ציפיתי שהם יתעלו על סוף העונה הקודמת. סיום כמו הרצח של ריטה לא היה יכול לקרות הפעם ואם תסתכלו אחורה על עונות קודמות – לא קרה אף פעם. עד סוף עונה רביעית לא היה סיום כזה מסעיר בדקסטר. תמיד הרוצח הסדרתי העונתי מצא את מותו אחרי עימות לא פשוט עם דקסטר. בעונות הקודמות לא היו עלילות כמו של לומן ולכן יכלו למתוח את הרצח ולהשאיר אותנו בציפייה עד הדקה האחרונה. אז למרות האכזבה הקלה, בסה"כ יצאתי מרוצה. העונה הזאת הייתה אחת הטובות בעיני והדרך שבה בחרו היוצרים להציג רוצח סדרתי המתגבר על מות אשתו הייתה עשויה נהדר.

מה אתם חשבתם? האם התאכזבתם? שמחתם? והאם תמשיכו ותצפו גם בעונה הבאה?