כישלון בלתי נמנע - האנטומיה של גריי

היום שודר ב"יס" פרק סיום אמצע העונה של האנטומיה של גריי. הפרק היה מלא אירועים והתרחשויות שראויות להתייחסות ועל כך, כמה מילים. הפרק שודר בארה"ב ב12.12.13, ומדובר בפרק מס' 12 בעונה עשירית. אם טרם צפיתם אנא הימנעו מהמשך קריאה.

מיפוי כללי–האנטומיה של גריי

בפוסט הזה אנסה שיטה חדשה - פוסט קצר, שכן עדיף פוסט קצר על לא פוסט בכלל.
כרגיל הפוסט מכיל ספוילרים, הפעם לפרק ששודר בארה"ב בתאריך 24.10.13 בשם Map of You, פרק 6 בעונה העשירית.

מחיר הפשרה–האנטומיה של גריי

אני אנסה ממש לשמור על שגרה של כתיבה על סדרה לאורך העונה השנה. אני מתכננת להתמיד עם האנטומיה ודקסטר העונה אז אם אתם רואים שלא כתבתי יותר מדי שבועות תרגישו חופשי לנזוף בי פה בבלוג או בעמוד הפייסבוק. בכל אופן, הפוסט הזה יכלול ספוילרים על הפרק השלישי בעונה התשיעית של האנטומיה של גריי. הוא שודר בארה"ב בתאריך ה18.10.12 ונקרא: Love The One You're With. אם טרם צפיתם אנא הימנעו מהמשך קריאה.

בסימן גסיסה–האנטומיה של גריי

.


האנטומיה חזרה בעונתה התשיעית (מי היה מאמין שהסדרה תגיע לתשע עונות, ואוו!) אתמול – 27.09.12 בארה"ב. הפרק הראשון נקרא Going Going Gone ואם טרם צפיתם בו אנא הימנעו מהמשך קריאה (אלא אם אתם רוצים להרוס לעצמכם ולדעת מה קורה).

Lost Cause – האנטומיה של גריי

הפעם (אחרי הרבה זמן, ידוע. ערבוב של קשיים טכניים עם עומס בחיי הלא וירטואלים) אכתוב על פרק 12 בעונה 8 של האנטומיה של גריי. הוא שודר בארה"ב בתאריך 19.01.12 ושמו Hope for the Hopeless. אם טרם צפיתם, הימנעו מהמשך קריאה.

Heart-Shaped Box – האנטומיה של גריי

הפעם אדבר על הפרק השמיני בעונה השמינית של האנטומיה ששודר בתאריך 03/11/11 ונקרא, כמו בכותרת Heart-Shaped Box. אם טרם צפיתם בפרק אנא הימנעו מהמשך הקריאה.

המטופל המושלם - האוס

האוס חזר בעונה חדשה, שמינית במספר ועם המון שינויים. הפעם אכתוב על הפרק השני בעונה שנקרא Transplant ושודר ב10.10.11. אם טרם צפיתם בפרק כל מה שתקראו החל מהפסקה הבאה הוא ספוילר.

האחות ג'קי – סוף עונה

העונה השלישית של האחות ג'קי הגיעה לסיומה השבוע בארה"ב. למעט קו עלילה אחד שמעט אכזב אותי, מדובר לדעתי בעונה הטובה ביותר של הסדרה עד כה. בפוסט זה אסכם את הפרק ואת העונה ועל כן הוא מכיל ספוילרים. אדבר בפוסט על הפרק שנקרא Deaf Blind Tumor Pee- Test, פרק מספר 12 בעונה השלישית והוא שודר בארה"ב בתאריך 20.06.11. אם לא צפיתם, המשך הקריאה באחריותכם.

בפעם האחרונה שכתבתי פוסט על האחות ג'קי זה היה על הפרק הראשון לעונה, שזה קצת מצחיק..כי על כל האמצע לא כתבתי, אבל זאת גם דרך נחמדה לסגור את העונה.
העלילות המרכזיות בפרק היו המשבר בנישואים של קווין וג'קי, החתונה של קופר ובדיקות השתן של הצוות.

את העלילה המרכזית של הפרק, המשבר בנישואים, הניעה פיונה, הבת הקטנה של ג'קי וקווין כאשר היא הבעירה אש בבית הספר ונענשה. מצד אחד זה קו העלילה שהכי אכזב אותי ומצד שני, הוא נעשה בצורה מצוינת, אז על מה אני מתלוננת בכלל? והאמת? התלונה היחידה שלי היא שהיה ברור וצפוי שקווין בוגד, אבל אולי אני סתם מתרכזת בטפל. הרי, זה שהוא בגד זה לא מה שחשוב, האופן שבו הסיפור התפתח זה מה שחשוב. והתפתח יפה, כאשר כל הפרק ג'קי מתחמקת ממנו כי היא חושבת שהוא יודע עליה ועל אדי ובסופו של דבר הוא נאלץ להגיע לבית החולים כדי לפרוק את מה שעל ליבו, הבגידה שלו. היא בתגובה מבקשת שיארוז ויעזוב מה שמכין אותנו לקראת עונה רביעית מרתקת, של ג'קי חסרת מסגרת משפחתית, הדבר היחיד ששמר אותה מיוצבת עד כה.

העלילה הבאה והמבדרת, אך עצובה בו זמנית, היא החתונה של קופר. החל מהגעת הפסלים לכנסייה וההצדקה ללבוש הסקראבס של קופ וכלה בבריחת הכלה המעשנת מחוץ לבית החולים – הפרק היה גדוש בקטעים קומיים סביב החתונה ואילו ההבנה של קופר שהכלה לא תגיע הייתה נוגעת ללב ועצובה. העונה, הצליחו לגרום לי להתחבר ולאהוב את קופר, דמות שלא סבלתי למשך שתי עונות.

העלילה האחרונה, המשנית אך מעניינת, הייתה בדיקת השתן. לכאורה דבר הגיוני ושגרתי, אבל בשביל ג'קי זה משבר אמיתי. אם היא עושה בדיקה, היא נתפסת וזה סופי. שלא כמו סלייטר, שרק בפרק שעבר גילינו שהוא בעצם הגרסא הגברית של ג'קי (שקרן פתולוגי ומכור לסמים), ששתה חומרים ומשקאות שיגרמו לו לצלוח את הבדיקה, לג'קי המשתמשת הכבדה, לא היה מנוס. למזלנו, לאקלייטוס יש מקום מיוחד בלב בשביל ג'קי והיא החליטה ממש בשנייה האחרונה להשליך את הבדיקה. פתרון תסריטאי קל, אני חייבת לציין..אבל זה היה כ"כ מצחיק שזה פשוט לא משנה.

כדי לסכם את העונה באמת אני חייבת לציין את מערכת היחסים של אוהרה וג'קי שעברה התפתחות כבירה העונה. מריב, שנראה היה שלא ישוקם, בתחילת העונה, לחברות ותמיכה שאין כמוה. האמת? קצת עצוב כמה רחוק אוהרה מוכנה ללכת בשביל ג'קי, כשאני לא בטוחה בכלל שג'קי תחזיר באותו המטבע. עדיין, הקשר ביניהן נהדר וכרגע, כשנראה שקווין מחוץ לתמונה, אוהרה היא הגורם המייצב בחייה של ג'קי. ככזאת היא תצטרך, כנראה, לפתוח את עיניה ולראות את הדברים שאותם היא מנסה כבר שנים לא לראות. ולמרות שכרגע היא מנהלת התרופות של ג'קי, אני בטוחה שבמהירות היא תבין שאף אחד אינו באמת מנהל התרופות של מכור לסמים ותצטרך להתעמת איתה, שוב.

ולסיום, אני חייבת לציין לטובה את הקאסט המצוין של הסדרה הזאת! מיותר לציין את משחקה המשובח של אידי פאלקו, הרי זה ידוע לכל. מה שאינו ידוע זה המשחק המצוין של מרית וויבר, שמגלמת את זואי בארקו. היא באמת משתבחת מעונה לעונה.

עד כאן להפעם, מקווה שנהניתם מהעונה כמוני וכן, גם מהפוסט. אשמח לתגובות. :)

האחות ג'קי - עונה חדשה

האחות ג'קי היא האנטי-גיבורה הכי אנטי-גיבורה שאני צופה בה בימים אלו. באמת, קשה לי איתה. במשך כל העונה השנייה ממש שנאתי אותה ואפילו חשבתי להפסיק לצפות, אבל הסדרה המשיכה לרתק ולסקרן אותי אז המשכתי. מה שמדהים אותי בסדרה כמו האחות ג'קי זה שתוך כדי צפייה בפרק (או לאורך העונה) קורה משהו שגורם לי לחשוב "אוי לא הם חשפו את כל הקלפים, מה הם יעשו עכשיו?" ואני אף פעם לא מצליחה לצפות מראש איך הכותבים ימשיכו את העלילה ואיך ג'קי תצא מהצרה שנקלעה אליה הפעם.
לשמחתי לכותבים תמיד יש תוכנית ותמיד הפתרון הוא לא צפוי, זה בדיוק הפתרון שלא חושבים עליו – יש שתי ברירות והפתרון של ג'קי יהיה השלישי שבכלל לא קיים ולמרות היותו לא קיים הוא יראה הכי הגיוני ברגע שנראה אותו על המסך. כישרון, באמת.
בתאריך 28.03.11 שודר הפרק הראשון בעונה השלישית של האחות ג'קי ושמו Game On. אם לא צפיתם בפרק כל מה שתקראו החל מהפסקה הבאה יפגע בצפייתכם.

העונה השנייה נגמרה ברגע שיא שבו אוהרה (החברה הכי טובה של ג'קי) וקווין בעלה של ג'קי עורכים התערבות ומתעמתים מולה על בעיית הסמים שלה, כמו שאמרתי בפסקה הקודמת – איך היא תצא מזה הפעם? היא יצאה כמובן, הייתי רוצה להגיד "כמו גדולה" אבל לא באמת כי עדיין יש לה המון הסברים לספק אבל היי, זה כדי שיהיה לנו במה להמשיך לצפות!

הפרק נפתח כפי שהובטח לנו על-ידי המפיקה בפועל של הסדרה, ליז ביורקס, בדיוק בנקודה שבה נגמרה העונה הקודמת ובליווי השיר Don't Rain on my Parade בהשראת ליה מישל. בראיון עם המפיקה היא סיפרה שהיא ראתה את ליה מישל (רייצ'ל ברי, גלי) מופיעה בטקס הטוני האחרון עם השיר של ברברה סטרייסנד והוא נתן לה את הרעיון איך ג'קי תצא מהצרה הזאת הפעם.
מה הרעיון? היא תצא מזה בדיבורים. אז כן, היו לה קצת הנחות..עד שהיא יצאה מהשירותים אוהרה עזבה את הבית ונשאר רק בעלה קווין ולו היא סיפקה מנה של תירוצים שבגדול אומרים "אני לא מכורה לסמים, כל ההוצאות מבתי המרקחת הם של המשפחה הזאת ובגדר הנורמלי". קווין, שסוף סוף מתחיל להתעורר ולהבין למי הוא נשוי, לא קונה את התירוץ אבל היא כהרגלה מתחמקת מהעימות באמתלה שהיא הולכת להחזיר את הבנות שלה הביתה.

אני לא אסכם את כל הפרק, רק בקצרה אציין איפה אנחנו עומדים. אוהרה וג'קי לא חברות ואוהרה הולכת לנסות ולקחת משמרות הפוכות לאלו של ג'קי כדי שהן לא יפגשו.
קווין הגיע לבית החולים (הדבר הכי לא מנומק בסדרה זה איך כל השנים שהם נשואים והיא עובדת שם הוא לא הגיע לבקר אותה!) וכמובן גילה שאף אחד לא יודע עליו ושכנראה יש עוד הרבה סודות.
אדי בעקרון צריך להסתתר עכשיו כדי שהוא לא יהיה הדבר הבא שקווין יגלה (ואני מניחה שזה יקרה במהלך העונה..זה כבר בלתי נמנע)
זואי מאושרת עם הבחור שלה, ת'ור עדיין צריך לשמור על הדיאטה שלו (השלטים על דלת הכנסייה היו הדבר הכי מצחיק בפרק!), קופר עדיין פצוע מהאגרוף של סאם ואילו סאם מנסה להבין למה ת'ור וג'קי עזרו לו כשלקח מנת יתר.
דבר אחרון שמאוד מעניין – ג'קי שדיברה עם אקלייטוס הפלילה את עצמה ועכשיו אקלייטוס חושדת שלג'קי יש התמכרות למשככי כאבים.

בקיצור, צרות ובכמויות אבל זה מה שגורם לנו ליהנות מהסדרה אז בהחלט יש למה לצפות. העונה נפתחה ממש טוב ובפרק היה שילוב מצוין של דרמה וקומדיה. אם נלך על שיטת הקבוצות אז אני כמובן TeamO'hara.

התמונות של השלט על דלת הכנסייה ואיך שהשתנה במהלך הפרק:

פרומו לשבוע הבא:

עד כאן להפעם, אשמח לשמוע מה אתם חשבתם על הפרק ועל הסדרה בכלל. :)

Three's Company – האנטומיה של גריי

שלום שוב קוראים יקרים. הפעם אכתוב (באיחור קל) על הפרק ששודר השבוע בהאנטומיה של גריי.
למרות הכיסוי הדל של העונה הזאת על גבי הבלוג, אני מאוד נהנית ממנה ולכן החלטתי שלמרות האיחור אני אכתוב פוסט. מדובר כמובן בפרק 16 לעונה השביעית, Not Responsible והוא שודר בארה"ב בתאריך 24.02.11. אם לא צפיתם בפרק המשך הקריאה עשוי לפגוע בצפייה.

בחרתי בשם הזה לפוסט בגלל עלילות מארק-קאלי-אריזונה. אני מניחה שאני במיעוט אבל אני ממש אוהבת את העלילות של השלשה הזאת.
קודם כל, אריזונה וקאלי הן הזוג האהוב עלי בסדרה ואם מצרפים לכך את מארק, שאני ממש אוהבת את הקשר שלו עם קאלי, בכלל שמח.
הפעם הם עברו עוד שלב קשה של קבלת החלטות, אם אני לא טועה זאת הייתה ההחלטה אם לעשות בדיקת מי שפיר או לא ומארק התרעם על כך שהקול שלו לא נשמע ולא נחשב. בסופו של דבר הוחלט שלכל אחד בשלשה קול שווה והרוב מכריע אך זה הוביל לשיחה הקשה בסוף הפרק שבה אריזונה מבינה שלפניה חיים של החלטות שנעשות בהצבעות ורוב והיא בעיקר מבינה שזה ממש לא מה שהיא תכננה, דמיינה או רצתה בחייה.

יצא לי לדון בנושא הזה קצת והדעות היו חלוקות. היו אלה שלא אהבו את השיחה או פשוט לא אהבו את הצד של אריזונה ואילו אני ממש אהבתי והערכתי את השיחה הזאת. כל הסיטואציה הרגישה אמיתית, אמינה וכתובה היטב. לדעתי המחישו בצורה מצוינת איך החיים הם לא שחור לבן – לא מקבלים את החבילה המושלמת או כלום, החיים נותנים לך איזשהו אמצע וזה אף פעם לא מה שחשבת שתקבל ואז אתה צריך להחליט מה עושים הלאה. לפחות ככה אני ראיתי את הסיטואציה הזאת..אריזונה לא רוצה לעזוב ותשמח להביא ולגדל ילד עם האישה שהיא אוהבת אבל אם היא בוחרת להישאר היא מקבלת גם את מארק כאבא, צלע שלישית שלא מתכננת לסגת לרגע ולקחת חלק פעיל בחייו של הילד ומכך גם בחייהן שלהן. מה אתם חשבתם? כועסים על אריזונה? חושבים שהן צריכות להיפרד או להתמודד עם הבחירה לגדל את הילד עם שתי אמהות ואב?

קו עלילה נוסף שהיה בפרק הוא של כריסטינה ואוון. כפי שאתם כבר בטח יודעים אני ממש לא סובלת את אוון ולכן קו העלילה הזה מצא חן בעיני. כריסטינה מעלה את נושא הילדים ושמחה שהיא ואוון בחרו שלא להביא ילדים אף פעם אך פתאום אוון אומר לכריסטינה שהוא כן רוצה ילדים וחשב שזה שלב של כריסטינה ושהיא תתבגר. קשה לי לנחש לאן קו העלילה הזה יתקדם כי נראה כרגע שהם נכנסים לויכוח ללא מוצא. לא נראה שאוון מתכנן לוותר על ילדים וכריסטינה, ובכן היא לא מוותרת על כלום, אף פעם. אני אשמח אם הם ייפרדו ולבסוף יתגרשו מכיוון שמלכתחילה לא הבנתי את הנישואים שלהם אך אני לא חושבת שיש תכנון למהלך כזה בעתיד הסדרה.
כמובן שאני חושבת שהצדק עם כריסטינה כי היא הצהירה בבירור ומראש מה הן כוונותיה וזה אוון עכשיו שמנסה לשנות את החלטותיה וכאשר הוא נכשל הוא מתלונן על כך שהיא לא מתחשבת בו. הדמות הזאת רק מספקת לנו עוד ועוד סיבות לשנוא אותה, באמת. אני לא מבינה את שונדה ריימס עם הבנייה והפיתוח של הדמות הזאת אבל ניתן לה קרדיט ונשמור על סבלנות לבנתיים.

מרדית' ודרק היו יחסית חלשים הפרק. הפורומו, פרסומים בטוויטר ופרסומים בפייסבוק יצרו באזז סביב נושא העיוורון של מרדית' וההשפעה על ההיריון אך בפועל כל הדרמה שנבנתה סביב זה לא הייתה דרמטית בכלל וכל מה שנותרנו איתו הוא תקרית לא נעימה בין שניהם בחדר הניתוח וחשש מסוים להמשך, שהוא חשש אמיתי רק אם אתם באמת רוצים את ההיריון הזה. אני אישית לא נלהבת מהרעיון של להוסיף תינוקות לתוכנית ולהתחיל לבנות משפחות ושוב לא מצליחה להבין לאן הולכים עם זה. לפני שנייה חששנו שמרדית' תחלה באלצהיימר ועכשיו אנחנו אמורים לדאוג מכך שהיא תתעוור או לא תוכל להיכנס להריון? לא דרמטי או מדאיג במיוחד. מה איתכם, חששתם לרגע שמרדית' תאבד את מאור עיניה? הוטרדתם מנושא ההיריון?

עלילות נוספות בפרק היו אייברי ולקסי שמתחילים זוגיות. מהלך צפוי ביותר ולמרות שכנראה מדובר רק בעיכוב ומכשול עד שלקסי ומארק יחזרו אני די מרוצה מהזוגיות הזאת. הם שניהם חמודים ויפים ועובדים נהדר כזוג. בנוסף אליהם היה את אפריל וסטארק, אחת הבחירות המוזרות! יהיה מעניין לראות את אפריל הבתולה יוצאת עם רופא שמבוגר ממנה. הפרק חזרה אלינו אדל, אישתו של הצ'יף, שטופלה על-ידי מירנדה ביילי מה שהוביל להרבה סצינות מבדרות למדי ולבסוף למסקנה שמדובר בבעיה נוירולוגית. עכשיו נותר להחזיק אצבעות ולקוות שלא מדובר באלצהיימר.

המטופלים גם היו מעניינים אבל הפוסט הזה כבר ממש ארוך אז בקצרה אכתוב שחולי הסיסטיק פיברוזיס שברו את ליבי והיה מעניין לראות את הגישה של טדי לנושא וכמובן את לקסי מבינה שכנראה אין באמת אדם אחד שאיתו נועדנו לבלות את חיינו. המשפחה עם האם חולת האלצהיימר הייתה גם כן מאוד מעניינת ואני מניחה שיש הרבה דיון לפתוח בנושא אבל אני אוותר על זה בפוסט הזה – אשמח אם תשתפו ותכתבו את דעתכם בתגובות!

How To Fight Lonliness – האוס

אני ממש לא אוהבת להתחיל פוסטים באמירה מתנצלת על כך שלא עדכנתי הרבה זמן אבל אני באמת מצטערת! עבר יותר משבוע, עוד פעם...זאת חופשת הסמסטר הזאת. היו צריכים להזהיר אותי לפני שנכנסתי ללימודים שחופשת סמסטר זה בעצם שם קוד לתקופה הכי לחוצה של השנה בה יש יותר מדי עבודות ומבחנים במעט מאוד זמן. כן, אני יודעת שאני לומדת קולנוע ואני מודעת היטב שזה יותר קל, הציונים לרוב יותר גבוהים משאר מקצועות האוניברסיטה ומאוד מעניין וכיף ללמוד. זה נכון, אבל זה לא אומר שזה פחות קשה או לחוץ.

אחרי הפסקה הקודמת, שבאמת אינה רלוונטית לעניינכם, אפשר להמשיך ולשוחח על הפרק החדש של האוס. הפעם אני אדבר על פרק 12 בעונה השביעית, הוא שודר בארה"ב בתאריך 14.02.11 ושמו You Must Remember This . אם לא צפיתם בפרק כל מה שתקראו החל מהפסקה הבאה יפגע בצפייתכם.

למרות הפוסט הקודם שכתבתי על האוס, שהביע אכזבה רבה מהעונה הנוכחית, הפעם אני קצת יותר מרוצה. שני הפרקים האחרונים הראו שיפור ניכר. אל תטעו, אני לרגע לא חושבת שמדובר בפרקים מצוינים או טובים אפילו, אבל הם מצליחים להיות מהנים ומעניינים במידה מספקת.
בפרק זה חזרנו לווילסון והאוס כמו שאנחנו אוהבים אותם – האוס מחבל לווילסון בחיים, משחק משחקים ומספק הרבה בדיחות. בנוסף, טאוב ופורמן מגבשים חברות, מסטרס נשארת כהרגלה ולשם שינוי, המקרה הרפואי היה ממש מעניין. אולי זאת רק אני, כבר קראתי כמה אנשים שממש לא סבלו את המטופלת, אבל המצב הרפואי ההתחלתי שלה- Hyperthymesia, ממש עניין אותי!

נתחיל מווילסון. קראתי בעדכונים של רשת Fox בפייסבוק שהולכת להיות לווילסון חברה חדשה ולמרות סקרנותי לא המשכתי לקרוא. והנה הגיעה שרה! חתולה מקסימה.
האמת, אין יותר מדי מה להרחיב על קו העלילה הזה. הרבה בדיחות מצחיקות, סצנת באר מעולה והתרגיל הרגיל של האוס גורם לווילסון אלרגיות מזויפות, אם ווילסון ראה את זה מקילומטרים אני בטוחה שגם אתם. עדיין, קו העלילה הזה החזיר נושא מעניין וזה חיי בדידות, האם להיות בזוגיות באמת אומר שאתה לא לבד? האם האוס, למרות שהוא עם קאדי, עדיין מרגיש לבד? טוב, לפי סיום הפרק אין ספק שכך הוא מרגיש.
מה שמדהים בעיני זה שלא משנה באיזה קשר ווילסון נמצא, האוס ינסה לחבל בו. אם מדובר בבחורה, אז היא לא טובה, אם מדובר בחתולה אז היא גם לא טובה והוא צריך בחורה!

נמשיך עם טאוב ופורמן. האמת, שאני ממש אוהבת את מה שקרה עם הזוג הזה. לקחו שתי דמויות שאני לא סובלת, שתיהן לא הצליחו לעניין אותי לאורך העונות (למעט תקופת פורטין – פורמן ו13) וחיברו ביניהן ויצא משהו נחמד. קשר מוזר, חברי, חצי תומך- לא תומך, מפרגן ועוקצני שכזה ואני דווקא מחכה לראות לאן זה יתפתח. עדיין לא הבנתי מה גרם לטאוב להיכשל בבחינה הזאת כשבאמת מדובר ברופא שעוסק ברפואה אבחונית, מאתגרת, על בסיס יומיומי. אף הסבר על תחושתו של כשלון כבן אדם לא סיפק אותי, אבל אם זה הביא להתפתחות העלילתית שהוא חבר טוב של פורמן והם גרים ביחד אני בסדר עם זה.

מסטרס מתחבבת עלי, בעיקר בגלל שהאוס ממש לא סובל אותה ואף אחד אחר לא נחמד אליה והיא לא מתנהגת כמו מסכנה וממש לא מוותרת. זה גורם לי לחשוב על קמרון בצורה מאוד שלילית פתאום, למרות שממש אהבתי אותה בזמנה. בכל מקרה מה שעדיין מאכזב בנושא של מסטרס הוא שלא ברור לי לכמה זמן אמבר טמבלין עוד נשארת איתנו, אבל בינתיים כשהיא כאן הייתי רוצה לדעת יותר על החיים הפרטיים שלה. מעבר לכך שהיא ממש חכמה וכל הזמן לומדת והיא מאוד מוסרית ו – by the book. מי ההורים שלה? האם יש לה אחים ואחיות? חבר? מה החולשות שלה? הדמות שלה מרגישה מאוד שבלונית, מה שאתם מצפים מבחורה צעירה וחכמה ואין כלום מעבר. זה מאוד לא אופייני לסדרה וחבל.

המקרה הרפואי. כפי שאמרתי בתחילת הפוסט המקרה היה ממש מעניין בעיני, האבחנה הסופית של OCD הייתה מעט מאכזבת אבל הדיון במה אנחנו זוכרים והבחירה לזכור רק את הדברים הרעים או הטובים, לספור מעשים של אנשים ולפי זה להחליט על התפתחות הקשר איתם וכדומה גרם לי לחשוב על הנושא והמסקנה כמו תמיד היא שהנושא מאוד מורכב ואין שחור ולבן, אין לוח תוצאות לחיים.

צ'ייס וקאדי גם היו בפרק, אבל לא קרה איתם יותר מדי. אני אוהבת שקאדי עם האוס אבל זה לא משתלט על העלילה – ככה צריך להיות. צ'ייס לא מעניין, באמת! לא קורה איתו כלום.
במחלקת התלונות – חבל שאין פרקים מופתיים כמו בעבר, הן מבחינת כתיבה והן מבחינת צילום וחבל שהאוס הולך בלי מקל ולא כואב לו. זה נשמע אכזרי, אני יודעת..אבל זה חלק כל כך חשוב בדמות שלו, זה ממש משנה אותו וחבל.

קצת ציטוטים משעשעים מהפרק:

House: His name is Sarah. Cats are not named that. Women are. What the Freud is that about?

House: Masters, you finally blossomed into a woman. Have you ever slept with a man with a cat?
Martha: Sure
House: Wrong… and slut

Masters: What about a tutor?
Taub: I don't need a tutor.
House: Tutor it is. Choose your poison. Chase, if you prefer pounding Aussie beers and commiserating over the suckiness of divorce. Masters, if you want nervous energy, flash cards, and obnoxious pieces of arcane trivia. Foreman, if you need to be berated by a humorless hard-ass.
Taub: Foreman.
House: Interesting. You must be more worried than you look.

Masters: That makes no logical sense.
House: This is not a door to logical sense. Also, shut up.

Dr. Foreman: Why are you giving me these?
House: Because, while they're all running all these tests, you will be submitting the insurance forms.
Dr. Foreman: There's an entire department for that.
House: Exactly. The Foreman Department. Of which you are the foreman, Foreman.

ולסיום, השיר המקסים מסוף הפרק How to fight lonliness של Wilco.

Carrot or Stick - האכזבה שלי מהאוס

לפני יומיים (24.01.11) שודר פרק חדש של האוס, השני מאז שחזרנו מהפגרה הארוכה ולצערי הרגשתי שזה פשוט לא היה שווה את ההמתנה.
העונה השביעית מאוד מאכזבת אותי ואני מתחילה להרגיש שאני ממצה את הסדרה שפעם הייתה כ"כ אהובה.
בפעם האחרונה שכתבתי על פרק של האוס דווקא שמחתי ורשמתי הרבה דברים חיוביים, אבל בהסתכלות לאחור אני מבינה שזאת הייתה התלהבות של התחלה ושום דבר מעבר.
לפני שאני אמשיך, אני אבהיר (כרגיל) שמדובר בפרק 10 בעונה השביעית ושמו Carrot or Stick. הפרק עוד לא שודר בארץ ולכן כל מה שתקראו מהפסקה הבאה הוא ספוילר ועשוי לפגוע בצפייה.

אז מה היה לנו הפעם? האוס-קאדי-ווילסון-רייצ'ל כרגיל לעונה. האוס משקר לקאדי, ווילסון מייעץ לו בלי להתכוון לכך והקשר בין האוס לרייצ'ל מתהדק למרות שהאוס לא יודה בכך.
בנוסף, צ'ייס שנהיה manwhore, מקבל את המגיע לו. לא יודעת אם באמת הגיע לו, אבל זה מה שהוחלט..ותמונת עירום שקרית ולא מחמיאה מפורסמת בתור תמונת הפרופיל שלו בפייסבוק.
ודבר אחרון – המטופלים. ילד שנמצא במחנה אימונים צבאי לעברייני נוער והמפקד שלו.
ובמילה אחת – משעמם.

הדבר האהוב עלי בסדרה היה (אחרי האוס עצמו, כמובן) ווילסון והאוס ומערכת היחסים ביניהם. העונה, הכל נהיה ביניהם כ"כ שגרתי ורגיל והסיכוי שלהם להפתיע אותי כמו בעבר נגוז. אין יותר תחבולות, משחקים, שקרים וסודות. וגם אם יש, זה פשוט לא כמו פעם..נדמה כאילו הם מכירים אחד את השני יותר מדי טוב או שאין טעם להתעסק איתם.

האוס וקאדי גם מאכזבים. אחרי כל הציפייה, אחרי שמתחו אותנו, אחרי האשליה של סוף עונה חמישית..אחרי הכל, הם ביחד וזה יותר רגיל מרגיל. אני יודעת, זה תמיד קורה בסדרות..ברגע שהזוג מממש את היחסים, הסדרה או מערכת היחסים נהרסת. במקרה של האוס באמת האמנתי שיצליחו להתגבר על כך באמצעות כתיבה שנונה ובעיקר בזכות העובדה שהסדרה מבוססת על האוס והיחסים שלו עם אנשים בכלל ולא מערכות יחסים זוגיות בפרט. לצערנו, זה לא קרה. הם ביחד, זה מאוד שגרתי ורגיל (שזה בסדר, אני לא רוצה דרמות מיותרות ופרידות כל פרק שני..) הוא משקר לה (לא מפתיע כי everybody lies זאת התורה שלו) ואיכשהו מערכת היחסים גוזלת הרבה מהקסם שבדמות של האוס. כל ההתעסקות עם רייצ'ל לאורך הפרק הייתה משעשעת והיא באמת מוסיפה אפקט קומי לסדרה ואין ספק שהיא חלק חשוב ומהותי במערכת היחסים שלהם, אבל זה פשוט לא מעניין, או לא מספיק מעניין.

צ'ייס, מסטרס, טאוב ופורמן AKA הצוות. משהו נוסף שמחסיר מההנאה שבסדרה. פעם לצוות הייתה דינאמיקה, היו מערכות יחסים בתוך הצוות, היו מערכות יחסים מול האוס – היה אכפת לו מה קורה בחייהם, איך מטופל משפיע עליהם ולמה..והם תמיד ניסו להבין אותו, לחקור אותו ולהיכנס לו לראש. הכל נעלם כלא היה. כן, מדי פעם הוא מקניט אותם והם אחד את השני, אבל הצוות עכשיו הוא פשוט לא הצוות של פעם. העונה הרביעית שהחליפה את הצוות המקורי הייתה נראית כמו התחלת הסוף בהתחלה אבל נעשתה בצורה מבריקה (בעיני, אני יודעת שיש אנשים שממש לא סובלים את העונה הזאת) ועברה בהצלחה. התרגלנו לצוות החדש, הצוות הישן נשאר ברקע והכל היה נחמד. עכשיו אנחנו עם צוות מאוד ספציפי, עם דמויות מאוד מנותקות אחת מהשנייה, בלי חיים פרטיים או חיים משותפים, בלי יותר מדי עומק בעקרון.
צ'ייס, מאז שקמרון עזבה, שוכב עם בחורות והרבה. יופי. זה ממש לא מעניין..ואנקדוטה משעשעת על בחורה שמתנקמת על ידי שימוש ברשת חברתית – לא מספיק משעשעת.
טאוב, אשתו עזבה אותו אחרי אינספור בגידות ואפילו הצליחו להציג אותה כקצת אשמה על בגידה מנטלית עם בחור וירטואלי..זאת עלילה שנמשכה הרבה יותר מדי זמן ומלכתחילה לא הייתה ממש מעניינת ועכשיו היא סוף סוף נגמרה. שוב, אין יותר מדי עומק ועניין בעלילה הזאת.
פורמן, דמות שהתחילה עם כל עניין האפליה על סמף גזע, בא מחיי רחוב ופשע, משפחה הרוסה, אדם מופנם שמנסה להצליח ולהתקדם, לא דמות חביבה ונעימה. אח"כ התחלנו להכיר אותו ואת מערכות היחסים שלו ואז 13 הצטרפה והיה ביניהם רומן שהוסיף הרבה נופך לדמות שלו ואז היא עזבה..ומאז הוא פשוט נמצא כל פרק ושם זה נגמר.
מסטרס, הגיעה בתור תחליף זמני ל13 (כי היא עוד תחזור בהמשך), למרות שבאופי היא יותר תחליף לקמרון. דמות שאנחנו יחסית לומדים להכיר העונה, מאיפה היא באה ולמה היא מתנהגת כפי שהיא מתנהגת אבל זה בעיקר מרגיש כמו שיחזור של דברים שכבר ראינו ושמענו. הפליאה מדרכי העבודה המוזרות של האוס, הפסימיות וחוסר האמונה בטוב ליבם של אנשים שלו –לנו, הצופים, אין צורך ללמוד את זה מחדש. אנחנו כבר יודעים, מה שהופך גם את הדמות שלה ל-לא מעניינת. למרות שאני דווקא מחבבת את השחקנית אמבר טמבלין.

ודבר אחרון, המטופלים. משהו שמאוד בולט העונה – המטופלים הם מאוד מאוד משניים. בהרבה מקרים בעונות הקודמות המטופלים, מעבר להיותם חידה רפואית שעל האוס לפענח, היו גם מאתגרים מבחינה אינטלקטואלית ומשפיעים על מחשבתו של האוס. לא תמיד, אבל היו מקרים. במקרים אחרים הם הוסיפו מתח ואקשן או שכדמות לכשעצמה היו מעניינים. הפעם, יחסית בתחילת הפרק, כבר הבנתי שמדובר באב ובן ובכלל לא עניין אותי לגלות מה יש להם. האוס כמעט ולא דיבר איתם, לא היה צורך בכך וכל הדיון היה סביב חינוך דרך אלימות/אהבה קשוחה או חינוך אינטלקטואלי נטול אלימות ואיומים. אולי אם האוס היה חלק מהדיון, זה היה הופך ליותר מעניין, אבל גם זה לא נראה לי.

לסיכום, האוס זה פשוט לא מה שהיה פעם ולצערי זה לא בגלל שהסדרה התפתחה לכיוונים חיוביים חדשים. אני עדיין נהנית מצפייה בפרקים, אבל הרבה פחות מפעם והתחושה היא שכנראה הסדרה צריכה להגיע לסיומה בקרוב, או למצוא דרך להתרענן.

דבר אחרון לפני שאסיים עם הפוסט – אני חייבת לפרגן לשחקנית של רייצ'ל קאדי: קיילה קולברט. שחקנית ממש צעירה שהתפקיד שלה הולך וגדל. לא הצלחתי למצוא את גילה כדי לפרגן כמו שצריך..אבל בכל זאת, היא פשוט מקסימה וכל הכבוד לה!

אשמח לשמוע תגובות על הפוסט ואת דעתכם על הפרק והעונה. :)

That's me trying – האנטומיה של גריי

פרק חדש של האנטומיה שודר שלשום בארה"ב (04/11/10), מדובר בפרק השביעי בעונה השביעית ושמו, כמו בכותרת, That's me trying.
כל מה שארשום החל מהפסקה הבאה הינו ספוילר אם טרם צפיתם בפרק.

אני אתחיל ואומר שלדעתי העונה השביעית של האנטומיה מצוינת, אך לצערי שני הפרקים האחרונים היו קצת יותר חלשים. בפרק הקודם של האנטומיה הגיע צוות צילום לעקוב אחר הרופאים והמטופלים ולראות כיצד בית החולים מתפקד לאחר הטראומה שעבר. אני אישית לא הבנתי מה עמד מאחורי ההחלטה לעשות פרק כזה ולא הבנתי איך הפרק מתחיל בלי שהסבירו לנו לפני או אחרי שזה מה שהולך להיות, אבל היה ונגמר והשבוע חזרנו לשגרה.

הפעם בפרק ביילי מנסה להתמודד עם מותה של מארי (השחקנית מנדי מור) ולוקחת חלק בנתיחה לאחר המוות יחד עם הפתולוגית. הציגו לנו את הפתולוגית בצורה ריאליסטית למדי – מבחינתה זאת עבודה שגרתית, יומיומית והיא עושה הכל על אוטומט. אז כן היא תדבר בטלפון על הזמנות לארוחת ערב ותתייחס לקרישי הדם כשגרתיים ותבטל את הטענות של ביילי כלאחר יד. לא נעים לראות אבל גם הגיוני. הכל נראה הרבה יותר גרוע דרך עיניה של ביילי ולכן גם לנו – הכרנו את מארי, אנחנו המומים שאחרי ששרדה את הטבח בביה"ח נפטרה בניתוח פשוט ושגרתי ושסיבת המוות לא נמצאה. בדיקת המוח שמחייבת את ביילי לחזור ולהמשיך בנתיחה עוד שבועיים רק הראתה לנו כמה ביילי רוצה לסיים עם זה ולשים הכל מאחוריה. אני שמחה שזה לא נסגר ונפתר מכיוון שלהחזיק את הסיפורים על המטופלים או הרופאים מהטראומה שחוו עוזרת להמשיך ולהמחיש כמה האירוע שעברו היה משמעותי בחיים שלהם ומשפיע על כל הווייתם היומיומית.

דמותה של אפריל מתחילה לקבל יותר נפח והפעם היא סיפקה לנו אתנחתא קומית מצוינת. אוון מנצל את מיליון הדולר שקיבל מהצ'יף כדי להכשיר את המנתחים לטיפול בטראומה ומביים להם אירוע רב נפגעים. אפריל נכנסת למשחק עד הסוף ואיננה מוכנה לוותר ולתת למטופליה המדומים למות ולכן כאשר המסוק הבדיוני אינו מגיע ונותרים רק שני מטופלים בחיים היא עולה לאמבולנס האמיתי ומסיעה את המטופלים שלה לביה"ח. בנוסף, רומזים לנו על רומן אפשרי או לפחות משיכה מצידה של אפריל לאלכס. אני ממש לא מרוצה מההתפתחות הזאת, אומנם זה אומר שאכן לא יהיה לנו את אלכס ולקסי יחדיו – שזה מצוין, אבל לשלב את אפריל הבתולה התמימה עם אלכס בעל החזות הקשוחה והיסטוריה של שבירת לבבות? אני מעדיפה אותה מקרקרת סביב דרק בצורה נואשת וחסרת עתיד ממשי.

אייברי פורש מסדנת הטראומה בתירוץ שהוא לא צריך ללמוד שטראומה זה לא הוגן ואוון משכנע אותו לחזור בצורה שאמורה להיות הגיונית ולהציג את אוון באור חיובי יותר אבל אצלי לפחות, זה לא קורה. עדיין לא אוהבת אותו ולא חושבת שהוא עושה טוב לכריסטינה או בכלל.

ואם כבר הזכרנו את כריסטינה אז נמשיך. כריסטינה מתפקדת בתור רופאה, ממש לא כמו פעם אבל קצת יותר חוזרת לעצמה. בנוסף מראים לנו כי היחסים של מרדית' וכריסטינה אינם מתפקדים כמו בעבר, יש ביניהם ריחוק לא מוסבר שככל הנראה התחיל בפרק הקודם כאשר מרדית' הסבירה למצלמות שכריסטינה היא גיבורה, למורת רוחה של כריסטינה.
הפרק אנחנו מגלים שכריסטינה כועסת על מרדית'. גם על כך שהיא מתפקדת לאחר הטראומה וגם כי היא מאשימה אותה בכל האחריות שהטילה עליה ביום הטבח – אחריות להציל את דרק בכל מחיר שגרם לכריסטינה לנתח כאשר אקדח מוצמד לרקתה.
בסוף הפרק אנחנו מגלים בצער רב שכריסטינה התפטרה. עכשיו, אין לי ספק שכריסטינה תחזור – למרות שאני לא יודעת כמה זמן זה יקח ואיך בדיוק זה יקרה, אני מניחה שמדובר בעניין של כמה פרקים. אני בעיקר מקווה שמי שתחזיר אותה תהיה מרדית' תוך כדי התפייסות ולא אוון בניסיון נוסף של שונדה ריימס לשכנע אותנו לאהוב את הזיווג הזה.
אני מניחה שהרבה התרעמו על כך שכריסטינה מעלה את הכעס שלה בפני מרדית' רק עכשיו אבל אני חושבת שזה הגיוני, הראו לנו את כל מה שכריסטינה עוברת, מהפחד להיות לבד שגרם לה להנשא לאוון עד הרצון להשתנות ולחזור לעצמה ולעסוק ברפואה ולבסוף להבנה שהיא לא מצליחה לעשות זאת. התסכול שכולם סביבה הצליחו להמשיך הלאה גורם לה לבסוף, אחרי כ"כ הרבה זמן להוציא את כעסה על מרדית'. היא מרגישה שהיא הקריבה הכל, כל מה שהיא הייתה, כל הקריירה שלה, בשביל להציל את החיים של החברה הכי טובה שלה. אני לחלוטין מבינה את זה ואוהבת את הצורה שבה זה הוצג והתפתח לאורך הפרקים. מה אתם חושבים? מקבלים את ההסבר שלי או עדיין לא מבינים מה עובר בראשה של כריסטינה?

מערכת היחסים של אריזונה וקאלי מעט מתסכלת. אם אנחנו פותחים הכל על השולחן ככה, הסיבה היחידה שאריזונה נוסעת לאפריקה היא שהשחקנית (ג'סיקה קפשו) ילדה לאחרונה ונמצאת בחופשת לידה. אז, למה לסבך את העלילה כ"כ? הרי ממש לא מזמן הן החליטו על פשרה בנושא הילדים, החלטה שממש מדגישה התחייבות לכל החיים ועכשיו אריזונה עוזבת וכמובן, אחרי שקאלי מתפשרת על שלוש השנים הבאות ומחליטה לנסוע איתה לאפריקה, אריזונה מחליטה להיפרד ממנה בשדה התעופה. כאן, לעומת מרדית' וכריסטינה, הפרידה פחות ברורה לי. אני מבינה מדוע אריזונה אומרת לקאלי לא לבוא, אבל שזה לגמרי נגמר ביניהן? לא אהבתי בכלל. שוב נותרתי תוהה מתי אריזונה תשוב, איך זה יקרה ומה יוותר ממערכת היחסים שלה עם קאלי? אני מקווה ששונדה לא מנסה לכפות עלינו דרמה ביניהן כי הן הזוג האהוב עלי והן ממש לא דורשות דרמה כדי לשמור את מערכת היחסים מעניינת.

נסיים עם מארק ולקסי. נראה שהם מתחילים להתקרב וניתן להניח שיחזרו להיות יחדיו בקרוב, למרות מחאתה של לקסי על כך שמארק בוחן את ישבנה היא הולכת משולחנו מחויכת. המטופלת  שלהם עושה הגדלת ישבן ממש מחוץ לפרופורציה לפי מה שהוצג לנו ולכן אינני מבינה כיצד הוא עבר כהגיוני ומוסבר, אבל אני בכללי לא תומכת גדולה של ניתוחים פלסטיים.

אני חושבת שכיסיתי את כל הנושאים העיקריים של הפרק, אך הפוסט יצא מעט ארוך, השתדלתי לא להכביר בתיאורי העלילה.
אנא חוו דעתכם בתגובות, אשמח לשמוע הארות, הערות ודעות. :)

 

העונה השביעית של האוס ועוד כמה עניינים…

נתחיל בכך שאספר לכם בקצרה שבתקופה הקרובה אני הולכת לעדכן את הבלוג פחות, לצערי. שנת הלימודים האוניברסיטאית התחילה השבוע ולמרות שאני בטוחה כי בהמשך הכל יסתדר ואוכל לחזור ולעדכן באופן תדיר את הבלוג, כמו שאני רוצה, כרגע נראה שעם הלחץ של ההתחלה וההסתגלות למערכת השעות – יהיו פחות עדכונים. אני אשתדל להעלות פוסט עם תוכן לפחות פעם בשבוע. הלוואי שיותר.

בפוסט הפעם אני הולכת לדבר על העונה החדשה של האוס – העונה השביעית. בעיקר על הפרק האחרון ששודר בארה"ב, הלא הוא Unplanned Parenthood (פרק מס' 5 בעונה השביעית ששודר בארה"ב בתאריך 18/10/10) אך אני אגע בכללי בשינוי העלילתי הבלתי נמנע שאנחנו רואים בעונה הזאת.
אם לא צפיתם בפרק זה, החל מהפסקה הבאה מה שתקראו הוא ספוילר ועשוי לפגוע בצפייה שלכם.

הפרק המדובר ממשיך מס' עלילות שהוצגו בפנינו בתחילת העונה הזאת או סוף עונה קודמת, העיקריות ביניהן הן – קאדי והאוס במערכת יחסים ומציאת רופאה מחליפה ל13 שנעלמה בפתאומיות. המטופלת בפרק היא תינוקת שנולדה בתחילת הפרק ואמה, כאשר בסיפור מעורבת גם האחות הגדולה של התינוקת.

מה שהכי מעניין אותי העונה, ואני מניחה שאת מרבית הצופים – אלו עלילות קאדי והאוס: נראה שהם מציגים לנו את מערכת היחסים שלהם בחוכמה, מפתחים אותה בקצב המתאים ואף פעם לא נותנים להכל להיות מושלם, משאירים אותנו עם חששות בקשר למערכת היחסים.
למה אני מתכוונת? בפרק הראשון בעונה היה לנו יום רומנטי במיוחד של האוס וקאדי מבריזים מהעבודה ונשארים ביחד כל היום, הכל נראה טוב ויפה עד שהאוס מעלה את חששותיו לפני השטח, קאדי מרגיעה אותו ובכל זאת הפרק נגמר בתחושה חזקה של דאגות מצד שניהם.
בפרק השני הם מתמודדים עם העבודה יחדיו – פרק שלם שבו שניהם נכנעים אחד לשני ומעמיד אותנו, הצופים, מול הדילמה של מה עדיף? האוס וקאדי הרגילים אבל לא כזוג או האוס וקאדי וותרנים ומשעממים אבל כזוג. למזלנו, לפני שהפרק מגיע לסיום, הם אינם יכולים לשתוק עוד ופורצים בויכוח סוער שמחזיר אותם לנקודה המוכרת של ווכחנות ועם זאת הם נשארים בזוגיות.
בפרק השלישי לא קורה יותר מדי מבחינת הזוגיות, לחץ רגעי של האוס מכך שאין להם תחביבים משותפים, אך זה באמת נפתר בקלות ומה שהפרק נותן לנו זה כמה סצנות מבדרות במגרש הקרטינג  בדאבל דייט של האוס-קאדי/ווילסון-סאם.
בפרק הרביעי רואים בבירור התפתחות במערכת היחסים שלהם כאשר הם מעלים לדיון את נושא הבת של קאדי ואת העובדה שהאוס חייב להיות מעורב גם בחלק הזה בחייה של קאדי אם יש להם רצון להתקדם לשלב הבא במערכת היחסים.

וכל זה מביא אותנו לפרק החמישי בעונה "הורות לא מתוכננת" בתרגום חופשי, שבו מעמידים את האוס לבד מול רייצ'ל (הבת של קאדי). האוס, בנאמנות לדמותו, נבהל ברגע שהוא מגלה כי רייצ'ל קמה משנתה ועליו להתמודד איתה בעצמו וקורא לווילסון לעזרה, העניינים משתבשים אבל בסה"כ הכל נפתר בטוב. מלבד העובדה כמובן, שקאדי מגלה מה קרה. כפי שנראה מתחילת העונה, מערכת היחסים הזאת Is here to stay! אני מעריכה שהם יישארו בזוגיות לפחות לעונה שבה יציגו את ההתמודדויות השונות יחד עם איזושהי נוחות שיגיעו אליה. אני מאמינה גדולה במערכות יחסים טלוויזיוניות שהן יציבות ולא מלאות בדרמה ועדיין יכולות להיות מעניינות ולהמשך זמן מה. לצערנו, יוצרים של סדרות רבות חוששים מלהפגיש את הזוג המיועד יחדיו מחשש שזה יהרוס את הסדרה ודוחים את זה עד הסוף, או מאחדים אותם לתקופה קצרה ומפרידים ולא מבינים בדרך שזה מה שהורס את הסדרה: חוסר ההתמודדות עם קיום הזוגיות, כתיבת הזוגיות ושילוב אותה בעלילה. אחרי הכל הסדרה לא נבנתה כולה סביב מערכות יחסים רומנטיות של האוס, זאת עלילת שוליים, זה הכל. מקווה שהיוצרים של האוס יתגברו על המכשול הזה ויצליחו לשמור על איזון בזוגיות ועניין בסדרה ובשאר הדמויות.

מבחינת קו העלילה של דמות נשית חדשה שתחליף את 13: האמת, שמדובר בעיקר בנושאי ליהוק. כבר ידוע מי תלוהק המחליפה, אני לא אפרסם כאן מכיוון שחלק מהאנשים יחשיבו זאת כספוילר. השחקנית של 13(אוליביה ווילד), אגב, לא באמת עזבה. היא עובדת על פרויקט אחר ותחזור בהמשך, היא עדיין חלק מהקאסט. לעומת זאת, ג'ניפר מוריסון (שגילמה את קמרון) עזבה, ומשחקת בתוכנית אחרת.
בנוגע לעלילה עצמה – היה נחמד לראות את צ'ייס מגייס בחורה שאינה מתאימה לתפקיד, בגלל שחיפש מחליפה לקמרון. אח"כ פורמן התרעם על כך שלצ'ייס ניתנה זכות ההחלטה ולא לו – אז האוס נתן לו לבחור רק כדי שיוכל לפטר את הבחורה. לבסוף, כשניתנה זכות הגיוס לטאוב הוא כ"כ פחד לטעות שהבחורה עצמה סירבה להצעה. חבל, היה נחמד לראות את קייקו אג'נה בתפקיד שונה לחלוטין מתפקידה הקודם בתור ליין ב"בנות גילמור".

מבחינת קו העלילה של המטופלת: חייבת לציין שהוא פשוט לא היה כזה מעניין. ולכן, גם אחסוך מכם את הקריאה עליו.

אני חושבת שזה הכל הפעם. מקווה שהקריאה הייתה מהנה ואשמח לקרוא בתגובות את דעותיכם- על הפוסט, הסדרה ובכלל.