מצחיק איך זה קורה, חודש של חופשת סמסטר הוא החודש הכי חלש מבחינת פוסטים, חוזרים ללימודים וכך חוזר רצף העדכונים. כבר אמרתי שהמונח "חופשת סמסטר" הוא ממש שקר מרושע? האמת, שמעתי שיש מקומות שבהם באמת נותנים לך כמה ימי חופש, אך לא באוניברסיטת תל אביב, מסתבר. אך לשמחתי הפוסט הזה לא הולך לעסוק בלימודים שלי אלא בפרק האחרון ששודר בסדרה גוסיפ גירל, או בשמה העברי – אחת שיודעת. לפרק קוראים Empire of the son והוא שודר בתאריך 01.03.11 בארה"ב. מדובר בפרק 17 בעונה הרביעית.
מכיוון שזאת פעם ראשונה שאני כותבת פוסט על הסדרה אני אדגיש – מדובר בפרק ששודר בארה"ב השבוע וטרם שודר בארץ. אם לא צפיתם בפרק המשך הקריאה יפגע בצפייתכם.
הסיפור שלי עם גוסיפ גירל הוא סיפור מוכר ונושן. התחלתי לראות את זה כבדיחה, לצחוק על הטיפשות שבסדרת נעורים מסוג זה והתמכרתי, איך לא? לצערי בעונה הרביעית אני מוצאת את עצמי מתחבטת ותוהה אם להמשיך לצפות. התחושה החזקה שלי היא שאני צופה באופרת סבון, אך מכיוון שמעולם לא צפיתי באחת אני לא יכולה להעיד שבאמת הסדרה הפכה לכזאת, אז נאמר שהבעיה העיקרית שלי היא חוסר עקביות. מפרק לפרק אופי הדמויות משתנה, יום אחד סרינה רעה ובאחר היא טובה, יום אחד היא מאוהבת בדן או נקרעת בינו לבין נייט ובאחר היא פשוט לא יכולה לוותר על בן ובעיקר כל ההסתכלות על החיים, קשרים וחברויות היא מאוד שטחית (סרינה היא רק דוגמא).
אך לא על כך באתי לכתוב הפעם. אלא, איך לא? על דן ובלייר. אני בטוחה שכל מי שצופה בעונה, גם אם הוא קצת סובל כמוני, גם אם הוא עדיין שומר אמונים ואהבה לצ'אק (אני לא, אגב) וגם אם איכשהו הוא רוכש כבוד לסרינה (באמת?) כל מה שבאמת מעסיק ומעניין את כולם בפרקים האחרונים הוא הזיווג הזה. איזו בחירה לא צפויה זה לקחת את בלייר ודן שבאמת שמרו מהעונה הראשונה מרחק ושנאה הדדית ולהפוך אותם לחברים הכי טובים!
מבחינתי בלייר מחזיקה את הסדרה ונכנסה למשבצת הדמות האהובה עלי, את דן קשה לשנוא כי רוב הזמן הוא המצפון של החבורה והחיבור ביניהם הוא הגיוני מכיוון שהוא נעשה מתוך תחומי עניין משותפים, שבאמת אפשר להאמין שיש להם. הבעיה היא שהחליטו להפוך אותם לבני זוג, חברים או איך שבא לכם לקרוא לזה.
מרגע שהם הפכו לידידים שמחתי, זה היה ממש נחמד ומצחיק כי הם שמרו על סודיות, שנאה הדדית, מפגשים מקריים וכו' ואז התחילו לקחת את זה לכיוון הרומנטי ובסדרה הזאת הדבר שעושים הכי טוב זה להרוס את הזוגות הנהדרים שהם בונים. אני מבינה שמסובך ליצור קשר טוב שיחזיק לאורך זמן ויהיה מעניין לצופים, במיוחד בסדרה מסוג זה שמתבססת על מערכות יחסים בין הדמויות ואין אף עיסוק אחר, אבל עדיין אין הצדקה לכמות הפרידות וההתאחדויות והמוני מערכות היחסים שהיו כאן.
מה היה לנו הפרק? דן ובלייר מחליטים להיפגש במוזיאון, בשגרה אך בילוי מקדים של דן עם רופוס ורמיזה מצד רופוס שדן מעוניין בבלייר רומנטית גורם לדן להבריז לה. היא מצידה מבלה עם דורותה שמתעמתת איתה על הסתרת מערכת היחסים שלה עם דן ממנה וכשבלייר מבינה שדורותה חושבת שיש רומן ביניהם היא מחליטה להבריז גם היא לדן.
אחרי ההברזה המשותפת שבה בעצם יוצא שאף אחד לא הבריז לאחר הם מחליטים להוכיח לכולם שהקשר ביניהם הוא נטול רומנטיות ולכן אין טעם להסתיר אותו. התוכנית משתבשת כי דברים קצת יותר גדולים מתרחשים באותו ערב והם מחליטים לסיים את הידידות ביניהם כדי לתמוך בסרינה ובמה שצפוי לה ולמשפחתה בעתיד הקרוב ואז קורים כל הדברים הצפויים והמצופים מסדרה כמו גוסיפ גירל. צ'אק משתכר ומבין שהוא צריך את בלייר (באמת? אתם כבר בקושי ידידים. חוץ מזה חשבתי שריינה היא האהבה האמיתית החדשה שלך, עבר?) וסרינה לא רוצה להשאיר אותו לבד (אפשר להתלונן ולבקש מהכותבים שיתאמצו קצת יותר?) וכך הם יוצאים לדרכם לביתה של בלייר.
במקביל רואים את דן מגיע לדירה שלה (ממש פופולארית הערב!) ורוצה לבחון אם יש ביניהם משיכה באמצעות נשיקה אחת (לא כדאי שאני בכלל אתחיל לכתוב מה אני חושבת על בדיקה באמצעות נשיקה..) וכך באמצע הנשיקה נגמר הפרק. איך עושים לנו את זה?
הניחושים שלי היא שהצפוי מכל יקרה וצ'אק וסרינה יגיעו ויראו אותם מתנשקים ולמרות המשיכה שהם יגלו בנשיקה הזאת יתחילו הצרות.
אני לא רוצה להתחיל לחשוב בכלל מה צ'אק וסרינה יגידו על זה וכמה שמערכת היחסים הזאת תתפרק לפני שהיא בכלל התחילה.
בתחזית האופטימית יפתיעו אותי לטובה וצ'אק וסרינה יפספסו את הנשיקה ובלייר ודן יסיקו שאין ביניהם רגשות למרות שבעצם כן וככה ימשכו אותנו עוד קצת עם הקשר הזה, עם הסודות, המפגשים במסווה של ידידות בלבד ויתנו לזה להמשיך להתפתח לאט ויפה.
לצערנו הרב את ההמשך לאירועי פוסט-נשיקה נגלה רק באפריל מכיוון שהסדרה יוצאת לפגרה ותחזור רק ב18.04. ממש לא יפה לסיים ככה פרק שימשיך רק עוד יותר מחודש!
ובכל זאת בגלל ששם הפוסט הוא כשם הפרק אומר בקצרה: פעם אהבתי את לילי, אני לא מאמינה למה שהולך איתה העונה. העניין היחיד שיש לי בחזרה של אבא של סרינה זה שאני אוהבת את השחקן וויליאם בולדווין, לא שום דבר מעבר.
צ'אק מגלה עוד חדשות מרעישות על אביו המנוח – למי אכפת ויותר מכך, מי מופתע?
ונסה – מה היא עוד עושה שם בכלל?
סרינה ובן – למי אכפת? מישהו התרגש ממערכת היחסים הזאת? זאת סרינה, תמיד יש לה מישהו וזה תמיד זמני.
נייט וריינה – היו משעשעים לפרקים, הם לא מפריעים לי.
ציטוטים מהפרק:
Blair: You're doing it again.
Dorota: Something is different about you. I have a six sense.
Blair: You have no sense.
Dorota: You don't come to me about any complaints about anything. You're too happy. Content. I'm worried you join cult.
Blair: I have found my center that's all. But—just to reassure you—here's a complaint. Why haven't you picked up my cocktail dress for Chuck's party yet?
Dorota: Who were you talking to?
Blair: No one. Maybe your sixth sense is picking up voices from the other side.
Dan: I, ah, I need your advice. But I gotta keep the details vague.
Rufus: Please, the vaguer the better. It keeps parenting a challenge.
Gossip Girl: Why would a friendship based on fight suddenly end in flight? They say we only run from the things that truly scare us.
Blair: That way everyone will assume that some earth-shattering scandal is imminent, like...
Dan: You getting traded for a hotel.
Blair: Or you. Raising Georgina's baby by a Russian mobster.
Dan: So we tell everyone tonight. Agreed?
Blair: Agreed. Oh, and only I get to joke about the hotel. Still too soon.
Dan: I've been walking around the city all night with one all-consuming, paralyzing thought.
Blair: "Why am I walking around the city when I live in Brooklyn?"
Dan: Just one kiss. And then we can know without a doubt.
Blair: I suppose that would work. One kiss. That's that.
Dan: One kiss and that's that. So?
Blair: So. Oh for crying out loud, Humphrey!
עד כאן הפעם, אשמח לשמוע מה אתם חשבתם על הפרק ובכלל על העונה והסדרה בתגובות! :)
