The Big One – דקסטר, סוף עונה

התלבטתי רבות בנוגע לכתיבת הפוסט הזה. עד עכשיו עוד לא יצא לי לסכם עונה של סדרה על גבי הבלוג ודקסטר הייתה מלכתחילה סדרה שלא היה פשוט לכתוב עליה.
אז אחרי מחשבה מרובה החלטתי שלמרות שהפוסט יוצא באיחור ולמרות שעדיין אינני בטוחה לאיזה כיוון ילך הפוסט הזה, אני אשב לכתוב אותו.
מדובר כמובן בפרק האחרון לעונה החמישית של דקסטר ושמו The Big One. הפרק שודר בארה"ב ביום א' בתאריך 12.12.10.
אם לא צפיתם בפרק, כל מה שתקראו החל מהפסקה הבאה יפגע בצפייתכם.

רוב הצופים האדוקים בסדרה שיצא לי לשוחח עימם, לקרוא את הודעותיהם ואת ביקורתם על העונה התאכזבו, אפילו מאוד.
לאכזבות היו נימוקים רבים וברצוני לציין כמה מהם.

דמותה המעולה של ג'וליה סטיילס – לומן אן פירס, עזבה את דקסטר, הדמות והסדרה. היו האופטימיים שקיוו שתישאר לעונה נוספת ולכן התאכזבו, היו את אלה שציפו לסוף בסגנון דקסטר שבו היא תמצא את מותה, היו את אלה שפשוט התאכזבו מהסיפור והיו את אלה שפשוט צפו שזה מה שיקרה ולכן התאכזבו מכך שידעו מראש מה יקרה.
אני גם התאכזבתי. בפוסט הקודם ניסיתי לנחש את סיום העונה שלנו והגעתי לא רחוק ממה שקרה איתה. דב אומנם לא גילתה את האמת אודותיהם אבל ללא ספק הייתה זאת שמנעה מהמשטרה לתפוס אותם. ולומן עזבה, בחיים.
האכזבה שלי הייתה כמובן מכך שניחשתי נכון, אני ממש מעדיפה שיפתיעו אותי, וכמובן גם מהדרך שבה היא עזבה.
לא קרה כלום, היא לא נתפסה, לא הייתה מצויה בסכנה ממשית, היא פשוט נקמה את נקמתה והחלימה.
מצד אחד זה לא מציאותי בכלל, מצד שני דקסטר היא סדרה לא מציאותית בעליל. גם האיחוד ביניהם כזוג לא היה הגיוני מבחינת ההתעללות המינית שהיא עברה וכך גם הרבה דברים ואולי פשוט לא צריך להשוות למציאות כל הזמן.
נקודת האור בעזיבה של לומן מבחינתי היא שדקסטר לא יקבל חיים נורמלים, מערכת יחסים אוהבת, מבינה וכנה ובתור רוצח סדרתי הוא לא יכול לנהל כאלה. תמיד דואגים להבהיר לנו בדקסטר שהוא לא יכול לקבל את הכל, ברגע שנישא לריטה והתחיל לנהל איתה מערכת יחסים אוהבת, עם רגשות וכנות מצידו של דקסטר, הוא איבד אותה.
נקודת אור נוספת היא שלומן לא נרצחה, ככה אני לא כועסת על יוצרי הסדרה.

לידי מצא את מותו וקווין שוחרר מהכלא. סגירת עלילה נוספת שמעריצים התאכזבו ממנה. מסכימה, זה לא הגיוני בכלל ומאכזב. בלי פתרון ממשי, בלי ניצול של המתח והתלבטות מוסרית של קווין אם עליו לספר לדב את האמת אודות אחיה. דקסטר, שהרגיש אחראי לכך שהכניס את קווין למעצר וגם דאג לאחותו, עשה לקווין טובה ושיחרר אותו.
פחות הפריעה לי הדרך שבה זה נפתר, זיוף דגימת הדם והשחרור המהיר ללא אשמים, יותר הפריעה לי המהירות שבה זה נפתר. אם לא היו מסיימים גם את קו העלילה הזה בhappy ending הידוע לשמצה היה לנו למה לצפות בעונה הבאה. עדיין יש, כי שני הצדדים (קווין ודקסטר) יודעים שלשני הצדדים יש סודות. השאלה היא אם היוצרים יפתחו את הנושא שוב בהמשך או שבגלל הקשר לדב והרצון להגן עליה הם יחיו באושר ובעושר (שהם צביעות והעמדת פנים שיש אושר מתחת לכל השקרים).

דברה כמעט מגלה את האמת, ממש כמעט. כל העונה הכינו אותנו לגילוי שלה. הכינו אותה נפשית להגיע למסקנה שאין רק טוב ורע, יש אמצע. בסוף היא מצאה את האמצע, שיחררה את דקסטר ולומן אחרי שרצחו את ג'ורדן צ'ייס אבל בלי לראות שזה הם.
האמת, אחרי שחשבתי על זה קצת, אני שמחה שככה זה נגמר. יצא לי לקרוא לא מעט ביקורות על הסדרה במהלך העונות שלה ותמיד ציינו את הבעייתיות בסדרה בכך שהדמויות רואות רק שחור ולבן, טוב ורע ואין אמצע. אפילו דקסטר שרוצח, רוצח רק את הרעים, רק את אלה שלקחו נפשות חפות מפשע. על דברה של העונות הראשונות בכלל אין מה לדבר, היא הייתה מאוד קיצונית בראיה של טוב ורע וככה לאט לאט יוצרי הסדרה שברו את הדפוס. דקסטר עזב את הקוד של הארי ופיתח קוד שמתאים לו וגם ממנו הוא חורג לעיתים ודברה סוף סוף למדה שהחיים הם לא שחור ולבן.
אם אחרי ארבע עונות של הכרות היא הייתה תוך עונה משנה את דעתה עד כדי כך שהיא הייתה מקבלת את האמת של דקסטר, אז זה היה נתפס בעינינו כמוזר ולא הגיוני. מהבחינה הזאת זה דווקא נחמד כי עכשיו אנחנו יודעים שהראש שלה יותר פתוח בנושא וגם אנחנו נשארים עם ציפייה שזה בוודאות יקרה בנקודה מסוימת בסדרה. 

עלילות משנה נוספת שנסגרו היו – ג'ורדן צ'ייס נרצח, להגוורטה ובטיסטה משקמים את היחסים, האומנת היא רק אומנת והילדים יבלו עם דקסטר את הקיץ.
אני מקבלת בשמחה את הסיום של כל עלילות המשנה האלו, סיפורו של ג'ורדן לא היה יכול להיגמר אחרת כמו כל רוצח סדרתי עונתי, להגוורטה ובטיסטה בעיקר לא מעניינים אותי, האומנת נשארת לעוד עונה אבל באמת שזה לא נראה מבטיח והילדים? הם נשארים במרחק בטוח בין השתתפות קבועה בסדרה או חזרה אקראית לפרקים כדי להפריע לדקסטר בשגרת חייו בדיוק כשהם יוצאים משגרה.

אני חושבת שעיקר האכזבה של הצופים הייתה מכך שהעונה לא נגמרה בהפתעה, לא תפסה אותם כשהם לא מוכנים ושהכול קרה כפי שהיה צפוי.
למרות שאני מבינה את האכזבה, לא ציפיתי שהם יתעלו על סוף העונה הקודמת. סיום כמו הרצח של ריטה לא היה יכול לקרות הפעם ואם תסתכלו אחורה על עונות קודמות – לא קרה אף פעם. עד סוף עונה רביעית לא היה סיום כזה מסעיר בדקסטר. תמיד הרוצח הסדרתי העונתי מצא את מותו אחרי עימות לא פשוט עם דקסטר. בעונות הקודמות לא היו עלילות כמו של לומן ולכן יכלו למתוח את הרצח ולהשאיר אותנו בציפייה עד הדקה האחרונה. אז למרות האכזבה הקלה, בסה"כ יצאתי מרוצה. העונה הזאת הייתה אחת הטובות בעיני והדרך שבה בחרו היוצרים להציג רוצח סדרתי המתגבר על מות אשתו הייתה עשויה נהדר.

מה אתם חשבתם? האם התאכזבתם? שמחתם? והאם תמשיכו ותצפו גם בעונה הבאה?