יום חמישי, 6 בדצמבר 2012

פטירתו של הנוסע האפל - דקסטר


dex-hanna-whatever


שני פרקים לסוף העונה ונראה שהעונה קצת איבדה כיוון וזה מוזר כי היו התחלה-אמצע לא רעים בכלל ופתאום יש בעיקר בלגאן. הפוסט יעסוק בפרק העשירי לעונה השביעית ששודר בארה"ב בתאריך 02.12.12 ושמו The Dark…Whatever. אם טרם צפיתם, הימנעו מהמשך קריאה.

נתחיל מקווין – אני כבר לא יודעת אם הרצח של נוביקוב מבטיח את מותו של קווין או מבטל כל סיכוי לכך אני כמובן מקווה שימות ויחסוך מזמן המסך המשמים וזה כל מה ששווה לציין בהקשר של קו העלילה הזה.
לה גוורטה – בעקרון, החקירה מעניינת, העיסוק האינסופי בדואקס מוזר קצת (עברו 5 עונות!) והקרבה לחשיפתו של דקסטר תמוהה. אני רוצה להגיד שהendgame של סוף הסדרה, קרי עונה הבאה, יהיה הניסיונות של לה גוורטה לחשוף את דקסטר אך אני לא אוהבת את הרעיון הזה ויותר מכך, העובדה שכבר עכשיו היא כ"כ קרובה לכך כנראה מבטיח שזה לא יקרה. משהו יקרה כבר בשני הפרקים הבאים שיוריד אותה מכך לגמרי, כנראה משהו מכיוונו של מת'יוז.
דקסטר והנוסע האפל – ואוו. כמה גרוע. אני אוהבת שמאתגרים את המחשבה שלי. אני לא אוהבת לצפות במשהו ולא להבין בכלל אבל אני גם לא אוהבת שלועסים את הרעיון. באמת שהיה מספיק לי השיחה של דקסטר והאנה על הנוסע האפל ואיך זה עניין של בחירה והטלת אשמה. לא היה צורך בכל השיחה שלו עם הפאנטום לפני שהוא לא רצח אותו. ואם כבר שיחה אז לא כזאת ישירה וברורה ופשטנית.
מלבד לאופן שבו זה נעשה שממש לא אהבתי, כן הערכתי את ההבנה, את הצעד הבא שדקסטר לקח בכך שהוא סופסוף הבין שהוא שולט בדחף שלו לרצוח. זה היה ברור לצופה מהצד או לי לפחות כי אם הוא למד לשלוט במי הוא רוצח לפי הקוד נראה שכבר הייתה לו מידת מה של שליטה. מעבר לכך, כבר בעונות המוקדמות הוא התחיל להטיל ספק בכל מה שהארי אמר לו ונהיה די ברור שהארי השתמש בו כדי לעשות מה שהוא לא היה יכול אבל גם דקסטר (וזאת כמובן נקודה לדיון ולא עובדה) היה יכול לגדול ולהיות לא רוצח סדרתי אם נניח הארי היה מנסה לטפל בצורך הזה בגיל צעיר ולא מעודד את זה. ברור, אין לדעת וזאת לא הנקודה אבל כן נקודה מעניינת למחשבה.
דקסטר, האנה ואבא שלה – אין לי הרבה דברים להגיד על קו העלילה הזה. מלבד שוב, פשטני. אבא של האנה היה בדיוק כל מה שחשבתי ומה שמתאים ומה שסוּפּר ונראה כבר כ"כ הרבה פעמים בסיפורים שונים. בקיצור – הוא היה קלישאה צפויה. דקסטר שהציל את האנה היה גם צפוי ומבחינה מגדרית (תאשימו את האוני', אני לא יכולה שלא להסתכל על זה מבחינה מגדרית) מתחיל ממש לצרום לי שבסדרה הזאת בכלל ובעונה הזאת בפרט – הגבר מציל את האישה. קווין הציל את נדיה, דקסטר הציל את האנה (ומוקדם יותר בעונה את דב) והאישה החזקה (לה גוורטה) היא ממש מרשעת שאין שום נקודות הזדהות איתה. צורם קצת, לא?
ועוד קצת על האנה ודקסטר: הרומנטיקה. אני אוהבת רומנטיקה, כל סדרה גרועה עם מתח מיני עשוי טוב תחזיק אותי, באמת..זאת חולשה שלי. עם זאת, הרומנטיקה ביניהם פשוט לא עובדת – היא נעה בין דביקה מדי ללא אמינה. אני יודעת שהרבה לא יסכימו איתי אבל אני חושבת שזה בעיקר כי אתם באים עם חיבה רבה לאיבון מהימים שלה בצ'אק ואני לא וזה פשוט לא עובד בעיני.
חבל שהעונה הזאת מתפזרת ואני לא מתה על הכיוון של דב נגד האנה שמתפתח לנו עכשיו עם הטוויסט החלש של סוף הפרק. אני מניחה שהרוצחת העונתית היא האנה כי היא היחידה שהחזיקה עד סוף העונה והיא היחידה שהמשטרה עוד מנהלת חקירה נגדה ולמרות שדקסטר לא רודף אותה כמו בעונות קודמות הוא כן התחבר איתה כמו שקרה בעונות קודמות, אז יש אלמנטים דומים. בכל מקרה, זה מוזר ואני לא מרגישה את המתח, הריגוש והציפייה כפי שהיה בעבר אבל לפחות העונה הזאת עדיין טובה יותר מהעונה הקודמת.
מה אתם חושבים? אוהבים את האנה ודקס? זורקים עלי עגבניות וירטואליות על דיבורי מגדר? נהנים מקו העלילה של קווין? אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות! :)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה