פוסט כישרונות יוטיוב וצעירי אמריקן איידול

הפעם אין תירוצים אקדמאיים למחסור בעדכונים, זה בעיקר בגלל חוסר אנרגטי שתקף אותי לאחרונה ולצערי עדיין לא חלף אז הפעם החלטתי לפרסם פוסט קצת שונה ממה שהיה כאן עד עכשיו.
כפי שכבר בטח ידוע לכולכם או לפחות לרובכם, youtube הוא אתר שמאפשר לכל אחד שנרשם אליו להעלות ולשתף סרטוני וידאו. האתר הזה השפיע ובוודאי עוד ישפיע רבות על תעשיית הבידור.
אחד המקרים הבולטים להצלחה הוא ג'סטין ביבר שהתחיל את דרכו כשהעלה (או אמא שלו העלתה, אני לא בקיאה בדקויות) סרטונים של עצמו שר קאברים של אמנים שונים..הביצועים שלו זכו לצפיות רבות ובסופו של דבר הביאו להתעניינות של אומנים מצד התעשייה, במקרה שלו: ג'סטין טימברלייק ואשר כאשר האחרון היה זה שהחתים אותו והיום ביבר הוא תופעה.

למרות הרושם שנוצר שכל אחד, אם הוא מוכשר, יכול להצליח ובקלות – לא זה המקרה. הקלות שבה כל אחד יכול לצלם את עצמו שר בבית ולהעלות את זה לאינטרנט מצטרפת לתחרות הקשה שנוצרת – אלפי אם לא עשרות אלפי בני נוער מוכשרים יותר או פחות מצלמים את עצמם, מקליטים את עצמם ומעלים לרשת בתקווה לפרוץ לתעשייה. כשחושבים על זה, זה עדיין לא פשוט להפוך לכוכב, ללא ספק יש יותר הזדמנויות ולא צריך לעזוב את הבית ולעבור לניו יורק כדי להצליח, אפשר לנסות כבר מהבית..אבל הדרך לא קלה בכלל.

לצד חסרונות אלה, אנו הצופים בבית, נהנים מביצועים ושיתופי פעולה מדהימים באיכויות, שאני לפחות, לא הייתי מצפה להן. החלטתי לכתוב את הפוסט הזה בעקבות צפייה בקאבר שנעשה לשיר The Only Exception של Paramore כאשר בביצוע שיתפו פעולה לא פחות מ11 אמנים! אחרי צפייה בסרטון הזה החלטתי שאני פשוט חייבת לשתף!

הסרטון הזה הוביל אותי לעמודים של המשתתפים ולביצועים השונים שלהם והחלטתי להמשיך ולחלוק כמה מהביצועים שיותר אהבתי מהאומנים שמהם יותר התרשמתי:

הביצוע הזה של איימי קולאלאלה (כן, זה השם שלה) הוא אומנם לא באיכות מצוינת והסרטונים היותר מאוחרים מוקלטים באיכות יותר טובה אבל הוא אחד החביבים עלי, הביצועים המאוחרים יותר הם של שירים שאני לא אוהבת או מכירה.. בכל אופן, אני חושבת שהקול שלה מיוחד והיא ממש בלטה בעיני. מקווה שגם אתם תאהבו!

עוד אחת מרשימה משיתוף הפעולה – אלי רודס:

אני מניחה שבשלב הזה נמאס לכם לשמוע קאברים של בחורות ובצדק, עם כל הכישרון..יש עוד דברים ביוטיוב. אחד היוצרים הבולטים ובאמת מעניינים בעיני הוא קורט שניידר שבתחילת דרכו עבד בשיתוף פעולה צמוד עם סם טסואי ועכשיו עסוק בשיתופי פעולה שונים ומשונים שלמען האמת הפכו ליותר רגילים והרבה פחות מעניינים. אז אחרי עיבודים מרשימים של מחרוזת שירי מייקל ג'קסון וגרסת קאבר מיוחדת לDon't Stop Believing של ג'ורני, החל קורט להתחרות בערוץ אחר ביוטיוב (ג'ק ברואין) והם אתגרו אחד את השני בנגינה על כלים לא קונבנציונליים. הנה הביצוע הראשון של קורט, גרסת כיסוי לשיר Baby של, איך לא, ג'סטין ביבר.

שיתוף פעולה קצת אחר ניתן למצוא אצל האחיות התאומות מייגן וליז. הן שרות כבר לא מעט זמן ביחד ויצא לי לעקוב אחריהן. ההצלחה הכי גדולה שלהן נרשמה כאשר הופיעו בתוכנית של אופרה ווינפרי בסקייפ כאשר התארחה טיילור סוויפט שאותה הן מעריצות. הבנות מוכשרות, אך ראיתי כישרונות גדולים מהן ולרוב אינני אוהבת את בחירת השירים שלהן..בכל מקרה שווה לשמוע.

ולסיום קצת אמריקן איידול. כהרגלי, אני צופה בעונה הנוכחית ולא מצאתי כל קושי להתמכר אליה גם ללא נוכחותו של סיימון קאוול. תמיד תהיתי מתי יגיעו הצלחות יוטיוב לאודישנים בתוכנית ומתי יקרה ההפך כאשר מישהו שלא הצליח באיידול ינצל את הפרסום הרגעי וינסה לפרוץ דרך האתר והנה השנה זה קרה! (אני מניחה שגם לפני, אני פשוט לא מכירה מקרים ישנים יותר)
מלינדה אדמי שנפלה בסיבוב הדואטים של לאס וגאס חזרה מובסת מאיידול ופתחה ערוץ יוטיוב והתחילה להעלות סרטונים. הנה אחד מהם:

זמרת נוספת שהתחילה את קריירת היוטיוב שלה לפני האודישן היא אמה הנרי. אמה היא לא היוטיוברית הממוצעת מכיוון שהיא חברה בלהקה שאיתה היא מופיעה ואת ההופעות היא מצלמת ואותן היא מעלה ליוטיוב. בכל אופן, היא כתבה שיר ממש מקסים ומעט עצוב על חוויות איידול האחרונות שלה:

אסיים את הפוסט בהפתעה שגיליתי רק אתמול ויתכן שאתם כבר ידעתם למרות שזה מרגיש כמו סוד שמור באמריקן איידול. ת'יה מגיה, אחת המתחרות האהובות עלי שהיא גם אחת הצעירות, היא בעצם בחורה מנוסה בעולם תחרויות הכישרון והיא השתתפה בתוכנית America's Got Talent . בעקבות ההשתתפות בתוכנית היא התארחה בתוכנית אירוח והופיעה עם שיר מקורי שלה ונתנה פשוט הופעה מצוינת. בכל אופן, מוזר שזה לא צוין באיידול בכלל ותמיד מתייחסים אליה כילדונת חסרת ניסיון.. (מתחיל ב 2:40)

עד כאן הפעם, מצטערת על הסטייה המוחלטת מנושא הבלוג..התחשק לי לשתף משהו קצת שונה. אשמח לשמוע אם אהבתם ונהניתם וגם אם לא. :)

Empire of the son – גוסיפ גירל

מצחיק איך זה קורה, חודש של חופשת סמסטר הוא החודש הכי חלש מבחינת פוסטים, חוזרים ללימודים וכך חוזר רצף העדכונים. כבר אמרתי שהמונח "חופשת סמסטר" הוא ממש שקר מרושע? האמת, שמעתי שיש מקומות שבהם באמת נותנים לך כמה ימי חופש, אך לא באוניברסיטת תל אביב, מסתבר. אך לשמחתי הפוסט הזה לא הולך לעסוק בלימודים שלי אלא בפרק האחרון ששודר בסדרה גוסיפ גירל, או בשמה העברי – אחת שיודעת. לפרק קוראים Empire of the son והוא שודר בתאריך 01.03.11 בארה"ב. מדובר בפרק 17 בעונה הרביעית.
מכיוון שזאת פעם ראשונה שאני כותבת פוסט על הסדרה אני אדגיש – מדובר בפרק ששודר בארה"ב השבוע וטרם שודר בארץ. אם לא צפיתם בפרק המשך הקריאה יפגע בצפייתכם.

הסיפור שלי עם גוסיפ גירל הוא סיפור מוכר ונושן. התחלתי לראות את זה כבדיחה, לצחוק על הטיפשות שבסדרת נעורים מסוג זה והתמכרתי, איך לא? לצערי בעונה הרביעית אני מוצאת את עצמי מתחבטת ותוהה אם להמשיך לצפות. התחושה החזקה שלי היא שאני צופה באופרת סבון, אך מכיוון שמעולם לא צפיתי באחת אני לא יכולה להעיד שבאמת הסדרה הפכה לכזאת, אז נאמר שהבעיה העיקרית שלי היא חוסר עקביות. מפרק לפרק אופי הדמויות משתנה, יום אחד סרינה רעה ובאחר היא טובה, יום אחד היא מאוהבת בדן או נקרעת בינו לבין נייט ובאחר היא פשוט לא יכולה לוותר על בן ובעיקר כל ההסתכלות על החיים, קשרים וחברויות היא מאוד שטחית (סרינה היא רק דוגמא).

אך לא על כך באתי לכתוב הפעם. אלא, איך לא? על דן ובלייר. אני בטוחה שכל מי שצופה בעונה, גם אם הוא קצת סובל כמוני, גם אם הוא עדיין שומר אמונים ואהבה לצ'אק (אני לא, אגב) וגם אם איכשהו הוא רוכש כבוד לסרינה (באמת?) כל מה שבאמת מעסיק ומעניין את כולם בפרקים האחרונים הוא הזיווג הזה. איזו בחירה לא צפויה זה לקחת את בלייר ודן שבאמת שמרו מהעונה הראשונה מרחק ושנאה הדדית ולהפוך אותם לחברים הכי טובים!
מבחינתי בלייר מחזיקה את הסדרה ונכנסה למשבצת הדמות האהובה עלי, את דן קשה לשנוא כי רוב הזמן הוא המצפון של החבורה והחיבור ביניהם הוא הגיוני מכיוון שהוא נעשה מתוך תחומי עניין משותפים, שבאמת אפשר להאמין שיש להם. הבעיה היא שהחליטו להפוך אותם לבני זוג, חברים או איך שבא לכם לקרוא לזה.
מרגע שהם הפכו לידידים שמחתי, זה היה ממש נחמד ומצחיק כי הם שמרו על סודיות, שנאה הדדית, מפגשים מקריים וכו' ואז התחילו לקחת את זה לכיוון הרומנטי ובסדרה הזאת הדבר שעושים הכי טוב זה להרוס את הזוגות הנהדרים שהם בונים. אני מבינה שמסובך ליצור קשר טוב שיחזיק לאורך זמן ויהיה מעניין לצופים, במיוחד בסדרה מסוג זה שמתבססת על מערכות יחסים בין הדמויות ואין אף עיסוק אחר, אבל עדיין אין הצדקה לכמות הפרידות וההתאחדויות והמוני מערכות היחסים שהיו כאן.

 
מה היה לנו הפרק? דן ובלייר מחליטים להיפגש במוזיאון, בשגרה אך בילוי מקדים של דן עם רופוס ורמיזה מצד רופוס שדן מעוניין בבלייר רומנטית גורם לדן להבריז לה. היא מצידה מבלה עם דורותה שמתעמתת איתה על הסתרת מערכת היחסים שלה עם דן ממנה וכשבלייר מבינה שדורותה חושבת שיש רומן ביניהם היא מחליטה להבריז גם היא לדן.
אחרי ההברזה המשותפת שבה בעצם יוצא שאף אחד לא הבריז לאחר הם מחליטים להוכיח לכולם שהקשר ביניהם הוא נטול רומנטיות ולכן אין טעם להסתיר אותו. התוכנית משתבשת כי דברים קצת יותר גדולים מתרחשים באותו ערב והם מחליטים לסיים את הידידות ביניהם כדי לתמוך בסרינה ובמה שצפוי לה ולמשפחתה בעתיד הקרוב ואז קורים כל הדברים הצפויים והמצופים מסדרה כמו גוסיפ גירל. צ'אק משתכר ומבין שהוא צריך את בלייר (באמת? אתם כבר בקושי ידידים. חוץ מזה חשבתי שריינה היא האהבה האמיתית החדשה שלך, עבר?) וסרינה לא רוצה להשאיר אותו לבד (אפשר להתלונן ולבקש מהכותבים שיתאמצו קצת יותר?) וכך הם יוצאים לדרכם לביתה של בלייר.
במקביל רואים את דן מגיע לדירה שלה (ממש פופולארית הערב!) ורוצה לבחון אם יש ביניהם משיכה באמצעות נשיקה אחת (לא כדאי שאני בכלל אתחיל לכתוב מה אני חושבת על בדיקה באמצעות נשיקה..) וכך באמצע הנשיקה נגמר הפרק. איך עושים לנו את זה?

הניחושים שלי היא שהצפוי מכל יקרה וצ'אק וסרינה יגיעו ויראו אותם מתנשקים ולמרות המשיכה שהם יגלו בנשיקה הזאת יתחילו הצרות.
אני לא רוצה להתחיל לחשוב בכלל מה צ'אק וסרינה יגידו על זה וכמה שמערכת היחסים הזאת תתפרק לפני שהיא בכלל התחילה.
בתחזית האופטימית יפתיעו אותי לטובה וצ'אק וסרינה יפספסו את הנשיקה ובלייר ודן יסיקו שאין ביניהם רגשות למרות שבעצם כן וככה ימשכו אותנו עוד קצת עם הקשר הזה, עם הסודות, המפגשים במסווה של ידידות בלבד ויתנו לזה להמשיך להתפתח לאט ויפה.

לצערנו הרב את ההמשך לאירועי פוסט-נשיקה נגלה רק באפריל מכיוון שהסדרה יוצאת לפגרה ותחזור רק ב18.04. ממש לא יפה לסיים ככה פרק שימשיך רק עוד יותר מחודש!

ובכל זאת בגלל ששם הפוסט הוא כשם הפרק אומר בקצרה: פעם אהבתי את לילי, אני לא מאמינה למה שהולך איתה העונה. העניין היחיד שיש לי בחזרה של אבא של סרינה זה שאני אוהבת את השחקן וויליאם בולדווין, לא שום דבר מעבר.
צ'אק מגלה עוד חדשות מרעישות על אביו המנוח – למי אכפת ויותר מכך, מי מופתע?
ונסה – מה היא עוד עושה שם בכלל?
סרינה ובן – למי אכפת? מישהו התרגש ממערכת היחסים הזאת? זאת סרינה, תמיד יש לה מישהו וזה תמיד זמני.
נייט וריינה – היו משעשעים לפרקים, הם לא מפריעים לי.

ציטוטים מהפרק:

Blair: You're doing it again.
Dorota: Something is different about you. I have a six sense.
Blair: You have no sense.

Dorota: You don't come to me about any complaints about anything. You're too happy. Content. I'm worried you join cult.
Blair: I have found my center that's all. But—just to reassure you—here's a complaint. Why haven't you picked up my cocktail dress for Chuck's party yet?

Dorota: Who were you talking to?
Blair: No one. Maybe your sixth sense is picking up voices from the other side.

Dan: I, ah, I need your advice. But I gotta keep the details vague.
Rufus: Please, the vaguer the better. It keeps parenting a challenge.

Gossip Girl: Why would a friendship based on fight suddenly end in flight? They say we only run from the things that truly scare us.

Blair: That way everyone will assume that some earth-shattering scandal is imminent, like...
Dan: You getting traded for a hotel.
Blair: Or you. Raising Georgina's baby by a Russian mobster.
Dan: So we tell everyone tonight. Agreed?
Blair: Agreed. Oh, and only I get to joke about the hotel. Still too soon.

Dan: I've been walking around the city all night with one all-consuming, paralyzing thought.
Blair: "Why am I walking around the city when I live in Brooklyn?"

Dan: Just one kiss. And then we can know without a doubt.
Blair: I suppose that would work. One kiss. That's that.
Dan: One kiss and that's that. So?
Blair: So. Oh for crying out loud, Humphrey!

עד כאן הפעם, אשמח לשמוע מה אתם חשבתם על הפרק ובכלל על העונה והסדרה בתגובות! :)

Three's Company – האנטומיה של גריי

שלום שוב קוראים יקרים. הפעם אכתוב (באיחור קל) על הפרק ששודר השבוע בהאנטומיה של גריי.
למרות הכיסוי הדל של העונה הזאת על גבי הבלוג, אני מאוד נהנית ממנה ולכן החלטתי שלמרות האיחור אני אכתוב פוסט. מדובר כמובן בפרק 16 לעונה השביעית, Not Responsible והוא שודר בארה"ב בתאריך 24.02.11. אם לא צפיתם בפרק המשך הקריאה עשוי לפגוע בצפייה.

בחרתי בשם הזה לפוסט בגלל עלילות מארק-קאלי-אריזונה. אני מניחה שאני במיעוט אבל אני ממש אוהבת את העלילות של השלשה הזאת.
קודם כל, אריזונה וקאלי הן הזוג האהוב עלי בסדרה ואם מצרפים לכך את מארק, שאני ממש אוהבת את הקשר שלו עם קאלי, בכלל שמח.
הפעם הם עברו עוד שלב קשה של קבלת החלטות, אם אני לא טועה זאת הייתה ההחלטה אם לעשות בדיקת מי שפיר או לא ומארק התרעם על כך שהקול שלו לא נשמע ולא נחשב. בסופו של דבר הוחלט שלכל אחד בשלשה קול שווה והרוב מכריע אך זה הוביל לשיחה הקשה בסוף הפרק שבה אריזונה מבינה שלפניה חיים של החלטות שנעשות בהצבעות ורוב והיא בעיקר מבינה שזה ממש לא מה שהיא תכננה, דמיינה או רצתה בחייה.

יצא לי לדון בנושא הזה קצת והדעות היו חלוקות. היו אלה שלא אהבו את השיחה או פשוט לא אהבו את הצד של אריזונה ואילו אני ממש אהבתי והערכתי את השיחה הזאת. כל הסיטואציה הרגישה אמיתית, אמינה וכתובה היטב. לדעתי המחישו בצורה מצוינת איך החיים הם לא שחור לבן – לא מקבלים את החבילה המושלמת או כלום, החיים נותנים לך איזשהו אמצע וזה אף פעם לא מה שחשבת שתקבל ואז אתה צריך להחליט מה עושים הלאה. לפחות ככה אני ראיתי את הסיטואציה הזאת..אריזונה לא רוצה לעזוב ותשמח להביא ולגדל ילד עם האישה שהיא אוהבת אבל אם היא בוחרת להישאר היא מקבלת גם את מארק כאבא, צלע שלישית שלא מתכננת לסגת לרגע ולקחת חלק פעיל בחייו של הילד ומכך גם בחייהן שלהן. מה אתם חשבתם? כועסים על אריזונה? חושבים שהן צריכות להיפרד או להתמודד עם הבחירה לגדל את הילד עם שתי אמהות ואב?

קו עלילה נוסף שהיה בפרק הוא של כריסטינה ואוון. כפי שאתם כבר בטח יודעים אני ממש לא סובלת את אוון ולכן קו העלילה הזה מצא חן בעיני. כריסטינה מעלה את נושא הילדים ושמחה שהיא ואוון בחרו שלא להביא ילדים אף פעם אך פתאום אוון אומר לכריסטינה שהוא כן רוצה ילדים וחשב שזה שלב של כריסטינה ושהיא תתבגר. קשה לי לנחש לאן קו העלילה הזה יתקדם כי נראה כרגע שהם נכנסים לויכוח ללא מוצא. לא נראה שאוון מתכנן לוותר על ילדים וכריסטינה, ובכן היא לא מוותרת על כלום, אף פעם. אני אשמח אם הם ייפרדו ולבסוף יתגרשו מכיוון שמלכתחילה לא הבנתי את הנישואים שלהם אך אני לא חושבת שיש תכנון למהלך כזה בעתיד הסדרה.
כמובן שאני חושבת שהצדק עם כריסטינה כי היא הצהירה בבירור ומראש מה הן כוונותיה וזה אוון עכשיו שמנסה לשנות את החלטותיה וכאשר הוא נכשל הוא מתלונן על כך שהיא לא מתחשבת בו. הדמות הזאת רק מספקת לנו עוד ועוד סיבות לשנוא אותה, באמת. אני לא מבינה את שונדה ריימס עם הבנייה והפיתוח של הדמות הזאת אבל ניתן לה קרדיט ונשמור על סבלנות לבנתיים.

מרדית' ודרק היו יחסית חלשים הפרק. הפורומו, פרסומים בטוויטר ופרסומים בפייסבוק יצרו באזז סביב נושא העיוורון של מרדית' וההשפעה על ההיריון אך בפועל כל הדרמה שנבנתה סביב זה לא הייתה דרמטית בכלל וכל מה שנותרנו איתו הוא תקרית לא נעימה בין שניהם בחדר הניתוח וחשש מסוים להמשך, שהוא חשש אמיתי רק אם אתם באמת רוצים את ההיריון הזה. אני אישית לא נלהבת מהרעיון של להוסיף תינוקות לתוכנית ולהתחיל לבנות משפחות ושוב לא מצליחה להבין לאן הולכים עם זה. לפני שנייה חששנו שמרדית' תחלה באלצהיימר ועכשיו אנחנו אמורים לדאוג מכך שהיא תתעוור או לא תוכל להיכנס להריון? לא דרמטי או מדאיג במיוחד. מה איתכם, חששתם לרגע שמרדית' תאבד את מאור עיניה? הוטרדתם מנושא ההיריון?

עלילות נוספות בפרק היו אייברי ולקסי שמתחילים זוגיות. מהלך צפוי ביותר ולמרות שכנראה מדובר רק בעיכוב ומכשול עד שלקסי ומארק יחזרו אני די מרוצה מהזוגיות הזאת. הם שניהם חמודים ויפים ועובדים נהדר כזוג. בנוסף אליהם היה את אפריל וסטארק, אחת הבחירות המוזרות! יהיה מעניין לראות את אפריל הבתולה יוצאת עם רופא שמבוגר ממנה. הפרק חזרה אלינו אדל, אישתו של הצ'יף, שטופלה על-ידי מירנדה ביילי מה שהוביל להרבה סצינות מבדרות למדי ולבסוף למסקנה שמדובר בבעיה נוירולוגית. עכשיו נותר להחזיק אצבעות ולקוות שלא מדובר באלצהיימר.

המטופלים גם היו מעניינים אבל הפוסט הזה כבר ממש ארוך אז בקצרה אכתוב שחולי הסיסטיק פיברוזיס שברו את ליבי והיה מעניין לראות את הגישה של טדי לנושא וכמובן את לקסי מבינה שכנראה אין באמת אדם אחד שאיתו נועדנו לבלות את חיינו. המשפחה עם האם חולת האלצהיימר הייתה גם כן מאוד מעניינת ואני מניחה שיש הרבה דיון לפתוח בנושא אבל אני אוותר על זה בפוסט הזה – אשמח אם תשתפו ותכתבו את דעתכם בתגובות!

מה הקשר בין גוסיפ גירל, מר. סאנשיין וטקס האוסקר?

אני בטוחה שייקח לכם רק שנייה לעלות על זה..אז נמשוך את זה קצת. נו, יש מסקנות? כן, צדקתם. הקשר הוא שאין קשר. (בדיחות לא מצחיקות זה אנחנו.)
אני פשוט הולכת לדבר על שלושתם בפוסט זה ויש טוויסט! בפעם הראשונה בבלוג אני אמסור תאריכים, פרטים, ערוצים ושעות שידור של ישראל ולא ארה"ב. מאורע מרגש לכל הדעות. (גוף ראשון ברבים זה אנחנו.)
אם הצלחתם לשמור על עניין המשיכו לפסקה הבאה...(אנחנו מבטיחים שזה ישתפר)

אני אפתח עם מר. סאנשיין (Mr. Sunshine), סביר להניח שמדובר בחדשות הכי מרגשות אך זה לא יראה כך בתחילה לכל מי שלא שמע על התוכנית. לפני מספר פוסטים רשמתי בקצרה על התוכנית החדשה של מת'יו פרי (צ'נדלר מ"חברים") שעלתה לשידור ברשת ABC האמריקאית ועכשיו הוט פירסמו כי הם מביאים את התוכנית לערוץ החדש HOT קומדי סנטרל. הסדרה תעלה במהלך 2011, עדיין אין תאריך מדויק. עד אז אפשר להתרשם מהפרומו ואני אצרף גם את תקציר הסדרה, שתדעו במה מדובר.

מת'יו פרי מגלם בסדרה את בן דונובן, מנהל מגרש הכדורגל הלא מוצלח של מרכז "סאנשיין" שבסן-דייגו. הוא מנהל רומן אקראי עם מנהלת השיווק של משרדו, שעושה לו השכמה לא צפויה, כשמבשרת לו שהוא מרוכז בעצמו. בשלב הזה עובר דונובן בן הארבעים משבר אמצע החיים, ועושה ניסיונות מגומגמים לשנות ולשפר את חייו, במקביל לדרישות המחמירות של עבודתו, ובייחוד עם הבוסית הלא צפויה שלו, שמכריחה אותו לעבוד עם בנה חסר הניסיון. במקום עבודה לא מתפקד, עם חבורה של אנשים שחייבים להיפגש ולהרים מופע מדי ערב, מנסה דונובן למצוא את עצמו.

באשר לגוסיפ גירל או בשמה העברי: אחת שיודעת, יש בשורה שאני מניחה שתשמח את חלקכם. העונה הרביעית שמשודרת בימים אלו בארה"ב תתחיל את שידוריה בHOT 3 החל מה06.03.11. הסדרה תשודר בימי ראשון בשעה 22:30. אני חושבת שהעונה מגיעה באיחור רב מדי בהשוואה לארצות הברית שבדיוק אתמול שידרה את פרק 16 לעונה ועם זאת בטוחה שיש כאלה שציפו לעלייתה על מסכי הטלוויזיה.

למי שהספיק לשכוח איך נגמרה העונה ולמי רוצה לדעת מה צפוי בתחילתה אני מצרפת תקציר קצר:
בסיום המטלטל של העונה הקודמת, צ'אק שבור הלב נותר שכוב ברחוב מדמם כשחייו בסכנה. בפתיחת העונה החדשה, אהובתו הבלתי אפשרית בלייר, יחד עם הרווקה הטרייה והקורנת מתמיד סרינה, נוחתות בפריז לחופשת קיץ אגדית. עד שצ'אק מפציע בפתאומיות דווקא בעיר האורות, עם אהבה ואפילו זהות חדשה. בינתיים בניו-יורק, נייט מתהולל אחרי הפרידה מסרינה, בעוד דן מתמודד עם הבשורה המפתיעה שהוא עומד להפוך לאב, ועוד עם האויבת המושבעת- ג'ורג'ינה.

ואחרון חביב והחשוב מכולם הוא טקס האוסקר כמובן. טקס האוסקר יועבר בשידור חי ב27-28.02 הלילה שבין יום ראשון ליום שני, בשעה 02:00 (השטיח האדום) ו-03:30 (טקס האוסקר), וב-1.3, יום שלישי (שידור ערוך ומתורגם), בשעה 22:00 ב-HOT Gold (שידור נוסף ביום שישי ב-16:30).

מנחי הטקס השנה הם ג'יימס פרנקו ואן האת'אווי, בחירה מפתיעה למנחי הטקס. שוחררו מספר פרומואים של השניים לקראת הטקס, אני אצרף שניים מתוכם:

כמובן אינני יכולה לסיים את הפוסט בלי רשימת המועמדים אז לקריאת הרשימה המלאה לחצו כאן. 
האם אתם מתכננים לצפות בשידור החי? תמתינו לשידור המקוצר או לא מתכננים לצפות בכלל?
עד כאן להפעם, אשמח לשמוע את דעותיכם בתגובות.

**התקצירים ותאריכי השידור בפוסט זה סופקו ע"י הוט.